Igrot Kodesh · Letter 4728 — Teshuvah

B"H

27 Elul* 5716

Brooklyn, New York

To the attention of the distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs, of generous conduct, descended from an illustrious family, Rav* Shneur Zalman (see note 1),

Greetings and blessings*,

On the occasion of the approaching new year, for us and for all of Yisroel*, for good and for blessing, I express my blessing to you and to all of yours, that you be inscribed and sealed for a good and sweet year, materially and spiritually.

I hesitated to write what follows. I will do so nevertheless, at least briefly.

According to the information transmitted to me by the emissaries (see note 2), whom Hashem will grant long life, upon their return from the Holy Land, and following upon our discussion during your visit here about the young generation in Eretz Yisroel*, which has been disappointed in various domains and, to a certain extent, has no anchor in present-day life, I must unfortunately note that what I feared has indeed come to pass, but in a particularly large proportion.

It seems, indeed, that this disappointment has led a portion of these young people — significant in the qualitative sense as well — to seek the pleasures of this world in the most literal sense, even if, to my joy, at least for the present, these are pleasures that for the most part are not forbidden and belong, in the terminology of the Tanya*, to the force of evil that can still receive elevation — a beautiful house, beautiful furniture, a pleasant and calm position.

Everything that is sought in this regard has the effect of disengaging from moral accomplishments. And, if a portion of the youth belongs to this category, a minority has even descended lower than the force of evil that can still receive elevation.

As I was saying during our conversation, from the perspective of a person's life, a precise instant is not very important. One must retain only the general direction, the objective that one pursues. The painful and even frightening aspect of this situation is therefore the fact that in recent years, the youth in the Holy Land have moved from genuine spirituality toward a reduced spirituality, and from there toward materiality, and then from that toward coarseness.

Obviously, I do not wish to cause you pain in any way, which is why I have been brief to the fullest extent possible. These few lines have no other purpose than to express the hope that you will use your influence upon those who can take the necessary measures to rectify this situation as quickly as possible. Naturally, one must avoid everything that repels the youth in this matter.

I add that some of the emissaries informally met those who do not belong to Orthodox youth, nor even those who are in the middle. They were able to exchange with individuals who, for the moment, do not observe the Torah* and mitzvos* at all. The decline to which I was referring can unfortunately be felt among all of them, albeit in a different manner depending on the groups.

With my respects and my blessing* for giving good news of all this,

Notes:

(1) Shneur Zalman Shazar. See, on his subject, letter no. 4309.

(2) Emissaries sent to the Holy Land following the attack perpetrated at Kfar Chabad*. See, on this subject, the foreword and letter no. 4546.

ד'תשכח

ב"ה, כ"ז אלול, ה'תשט"ז
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ בעל

מדות תרומיות

ענף עץ אבות וכו' מהרש"ז שי'

שלום וברכה!

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לכ' ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

הססתי אם לכתוב לכ' את שורותי הבאות, אף על פי כן אעשה כן עכ"פ בקיצור.

על יסוד הידיעות שקבלתי מהשלוחים שליט"א בשובם מאה"ק ת"ו (ובהמשך לשיחתנו בעת ביקור כ' כאן אודות הדור הצעיר והנוער באה"ק ת"ו שנתאכזבו בכמה וכמה ענינים ובמדה חשובה מרגישים את עצמם בלי אחיזה רצוי' בחיי ההוה), הנה לצערי הכי גדול נתאמת החשש שלי בזה, אלא שעוד במדה גדולה יותר, כי כנראה האכזבה הנ"ל הביאה חלק מסויים וגם חשוב באיכות של הנוער והצעירים לשאיפה דתענוגות עולם הזה כפשוטם (אף שלשמחתי ובמצב העכשוי, ברובם לא תענוגים האסורים, אלא, בלשון התניא, דקליפת נוגה), כגון דירה נאה ורהיטים נאים, משרה נוחה ושקטה וכו', וכל מאווים בזה עד כדי הסתייגות מהשיגים בענינים רוחניים. ומובן אשר אם חלק הנוער הוא מסוג האמור הנ"ל, ישנו ג"כ מיעוט שירד עוד יותר - מקליפת נוגה ולמטה.

וכמו שאמרתי גם במשך שיחתנו, הרי בחיי האדם אין חשוב כ"כ המצב ברגע מסויים, אלא הכיוון והדרך בה הולכים. ולכן מה שמצער וגם מפחיד במצב הנ"ל הוא שבכל משך השנים האחרונות הדרך שנטו בה הנוער והצעירים באה"ק ת"ו היא בכיוון האמור: מן הרוחניות אל הרוחניות פחות, וממנה אל הגשמיות ומן הגשמיות אל החומריות.

מובן שאין כוונתי כלל וכלל לצער את כ' ומפני זה קצרתי בכל הנ"ל ככל האפשר, ולא באתי בשורותי אלו אלא בתקוה שינצל השפעתו על אלו החוגים שיש בידם לנקוט האמצעים המתאימים לתקן סוף סוף מצב זה, ופשיטא שיסתייגו מכל דבר הדוחף את הנוער ואת הצעירים בכיוון הנ"ל.

וזאת להעיר אשר חלק מהשלוחים נפגש באופן בלתי רשמי גם עם אלו שלא מן החוגים החרדים, ולא רק החוגים שבאמצע אלא גם החוגים שאינם שומרי תורה ומצוה כלל לעת עתה, ולצערי בכל אלו נרגשת ירידה האמורה, אף שכמובן במדה שונה מחוג אחד לחברו.

בכבוד ובברכה ולבשו"ט בהנ"ל.

ד'תשכח
מהרש " ז : שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ד'שט, ובהנסמן בהערות שם.

השלוחים : ראה גם לעיל אגרת ד'תקמו, ובהנסמן בהערות שם.