Igrot Kodesh · Letter 4723 — Faith & Bitachon

B"H

24 Elul* 5716

Brooklyn

To the great Rav*, the distinguished Chassid* who fears Hashem, Rav* Avraham Tzvi HaCohen (see note 1),

Greetings and blessings*,

I am surprised to have had no news from you for a very long time already. Now, if at every epoch and at all times, each day must have its specific content, how much more is this the case in this period of the heel of Moshiach* (see note 2). Our Sages* have made known to us that "there is no day whose curse is not... (see note 3)." Naturally, they specified that this is so in order that Jews multiply, daily, the applications of the verse: "Hashem your Elokim* will transform the curse into a blessing for you."

You should also consult Likkutei Torah* of the Alter Rebbe*, Parshas* Bechukosai*, the Chassidic* discourse entitled "In breaking... ten women will knead," emphasizing that all the admonitions are, in reality, blessings.

Naturally, giving an account of the actions that have been carried out is merely the most secondary aspect (see note 4). But in practice, one can observe that when one knows that on such a date, one will have to write to such a person or tell him what has been done, one redoubles in ardor and eagerness. Indeed, who is greater among us than the firstborn of Yisroel*, Reuven? Yet our Sages* say that "had he known... (see note 5)."

One must indeed interpret this statement at face value, despite what the Yefeh Toar* explains at this reference, in Midrash Vayikra Rabbah*, chapter 34. And to answer his question and the astonishment he expresses, one can advance the explanation found in a letter of my father-in-law, the Rebbe* (see note 6), printed in HaTamim*, which refers to our father Avraham*, according to which all interpretations have their place when dealing with a soul clothed in a body (see note 7). You should consult this text.

For the moment, here is the essential subject of this letter (see note 8). According to the reports conveyed to me by the emissaries (see note 9), the young Rabbanim* may Hashem grant them long life, following their visit to Jerusalem, in particular to Meah She'arim*, I propose that a Tanya* class be established several times a week in one of the synagogues of this neighborhood.

Naturally, I am not referring to those who already participate in such a class, but to the synagogues of those who call themselves the Neturei Karta*. In their bulletin, it was recently printed that the study of Chassidus* Chabad* should not be permitted. The opposition to this study is intensifying to the point that it is also expressed in this publication. Unfortunately, some say that because of this, one or two people were actually prevented from studying Chassidus*.

All those who drink the waters of the Baal Shem Tov*, of his disciples and the disciples of his disciples, must therefore not only protest against the few lines that were published — for ultimately, protest is not an end in itself — but also strengthen the study of Chassidus* and disseminate it, including outward and even within the four cubits of those who oppose it.

I am convinced that you will achieve success. Indeed, the Heavenly Court ruled (see note 10) that in everything concerning Torah*, the fear of Hashem, and good deeds, those who are attached to him (see note 11) and follow his path would prevail. You should consult, on this subject, the summaries and notes on the Tanya*, page 122.

Our Sages* say that the world cannot do without tanneries (see note 12) and perfumeries (see note 13), and "happy is the one who..." One can understand how much one must pity the tanner who fights against the perfumer or opposes him. In general, our holy Torah* "directly refers to what happens Above and only alludes to what is below" (see note 14). This statement of our Sages* also applies to the service of Hashem that a person assumes in the world, so that it become the Dwelling of Hashem. This service is divided into two domains: "Turn away from evil" and "Do good."

A tanner works with skins, as Torah Or* explains at the beginning of Parshas* Mishpatim*, regarding the Jewish servant who assumes this form of service of Hashem. The perfumer, on the other hand, is the one who disseminates Torah* in general and its inner dimension, Chassidus*, in particular, which is directly connected to scent. Indeed, our Sages* say, as Rashi* reports commenting on the verse in Shir HaShirim*: "He will intoxicate me with the kisses of His mouth" — that the reasons of the Torah* and its inner teaching will be revealed by Moshiach*. Now, the sign connected to him is indeed scent, and our Sages* affirm that through it, the authenticity of Moshiach* will be proven when it is not possible to determine it in any other way.

This statement of our Sages* proves that the world cannot exist without the work of the tanner, as various texts establish. However, if this tanner raises an opposition against the perfumer, the situation becomes frightful. It is unnecessary to say more, so evident is this and also painful.

What have we come to in this generation? Until now, those whom the editors of this bulletin claim to heed, those whose authority they accept and who have the power to protest, have not even made themselves heard. One can therefore think that their silence... (see note 15).

I therefore propose establishing the study to which I previously alluded, and naturally I do not wish it to be confidential, that people not know it is Chassidus*. One must act as the opponent does — that is, clearly state that it should take place in such-and-such a synagogue.

It would be good for one of the study times to be during Shabbos*, which is specifically consecrated to the study of the inner dimension of Torah*, as the writings of the Arizal* and various texts establish, or more in detail, the Kuntres Eitz HaChaim* of the Rebbe Rashab*.

I am sending you this letter by express mail so that you begin your action in this matter as preparation for the new year. It would be good for this study to begin on the eve of Rosh Hashanah*, in order to credit the outgoing year with it, or at most, at the beginning of the coming year.

May Hashem grant that this year be one of our redemption and the coming of our righteous Moshiach*. Indeed, the dissemination of the wellsprings* (see note 16) prepares all of this and introduces it. The vessel for obtaining such a result is the fulfillment of the verse: "The earth will be filled with knowledge of Hashem, as water covers the sea bed" — through the teaching of Moshiach*, which he will deliver to all of Yisroel* and which will infinitely transcend the Torah* that we possess at present, as our Sages* emphasize in Midrash Koheles Rabbah*, chapter 11, commenting on the verse: "There will be two."

On the occasion of the approaching new year, for us and for all of Yisroel*, for good and for blessing, I express my blessing to you and to all of yours, that you be inscribed and sealed for a good and sweet year, materially and spiritually.

With my blessing*,

M. Schneerson

Notes:

(1) See, on his subject, letter no. 3458.

(2) Just before his coming.

(3) Greater than that of the previous day.

(4) The essential being, of course, to carry them out.

(5) See Igros Kodesh of the Previous Rebbe, volume 3, letter no. 810.

(6) That what he had done would be inscribed in the Torah*, he would have refrained.

(7) Who can therefore have human reactions.

(8) See, on this subject, the following letter.

(9) Sent to the Holy Land following the attack perpetrated at Kfar Chabad*. See, on this subject, the foreword and letter no. 4546.

(10) After the liberation of the Alter Rebbe* from the tsarist prisons on 19 Kislev*.

(11) To the Alter Rebbe*.

(12) Whose smell is particularly unpleasant.

(13) Both extremes are therefore necessary.

(14) The material is merely the culmination of the spiritual.

(15) Is consent.

(16) Of Chassidus*.

ד'תשכג

ב"ה, כ"ד אלול, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ כו'

מו"ה אברהם צבי הכהן שי'

שלום וברכה!

לפלא שזה זמן רב ביותר שאין ממנו כל ידיעות, והרי בכל התקופות ובכל הזמנים צריך להיות כל יומא ויומא עביד עבידתא, ועאכו"כ בדרא דעקבתא דמשיחא, שכיון שהודיענו רז"ל שאין לך יום שאין קללתו כו' - מובן שכוונת ההודעה היא שעל בני ישראל להרבות בכל יום הענינים המביאים לויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה.

ועי' ג"כ לקו"ת לרבנו הזקן פ' בחוקתי ד"ה בשברי גו' ואפו עשר נשים שכל התוכחות ברכות הן. ואף שמובן שאין הכתיבה ע"ד הפעולות עיקר אלא טפל דטפל, אבל במוחש רואים, שכאשר יודעים שבזמן פלוני צריכים לכתוב למי שהוא או לספר למי שהוא ע"ד הפעולות ה"ז מעורר לתוספת מרץ ואומץ, ומי לנו גדול מבכור ישראל ראובן, ואמרו רז"ל אילו הי' יודע וכו', ואין הדבר יוצא מפשוטו, למרות מה שפירש ביפ"ת שם (ויקרא רבה פ' ל"ד) [ולהסיר קושיתו ותמיהתו, י"ל שהוא ע"ד המבואר במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר נדפס בהתמים בהנוגע לאברהם אבינו, שכל הפירושים יש להם מקום כיון שהמדובר בנשמה המלובשת בגוף עיי"ש].

ועל של עתה באתי, בהמשך להידיעות שנתקבלו ע"י השלוחים האברכים הרבנים שליט"א בביקורם בירושלים ובמאה שערים ביחוד.

הנני להציע, אשר יקבע שיעור איזה פעמים בשבוע בלימוד התניא באחת הבתי כנסיות דשם. מובן שכוונתי לא לאלו שכבר ישנו בשיעור זה, אלא לבתי כנסיות דשל אלו הקוראים לעצמם נטורי קרתא, ובעלון שלהם לאחרונה הדפיסו שימנעו מלימוד תורת חסידות חב"ד כו'. וכיון שהמנגד ללימוד החסידות מתגבר כ"כ עד שמצא מקום בעלון האמור, ולצערי יש אומרים אשר אחד או שנים נמנעו עי"ז בפועל מלימוד החסידות, הרי מובן שכל אלו השותים את מימיהם של הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, עליהם לא לבד למחות נגד השורות האמורות, כי סו"ס לא המחאה התכלית, אלא להגביר לימוד החסידות ולהפיצה אפילו חוצה ואפילו בד' אמות של אלו המנגדים ללימוד זה. ומובטחני שיצליחו, על פי פסק בי"ד של מעלה שבכל ענין של תורה, יר"ש ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה (ראה קיצורים והערות לתניא ד' קכ"ב).

ידוע מארז"ל, אי אפשר לעולם בלא בורסי ובלא בשם, אשרי מי כו'. ומובן עד כמה גדול הרחמנות על בורסי הלוחם או מנגד נגד הבשם, וככל דברי תורתינו הקדושה, אשר מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים, דברי רז"ל אלו מתקיימים ג"כ בהנוגע לעבודת האדם בעולמו, לעשות מן העולם דירה לו ית' - שהעבודה מתחלקת בשני הקוין סו"מ ועש"ט.

בורסי המעבד עורות (כמבואר בתו"א ריש פרשת משפטים בענין עבד עברי עובד אלקים כו'), ובשם המפיץ תורה בכלל ופנימיות התו' תורת החסידות ביחוד, ששייך לענין הריח, וכמבואר ממרז"ל (עי' רש"י שה"ש עה"פ ישקני מנשיקות פיהו) שטעמי ופנימיות התורה יתגלו ע"י משיח, שסימנו המובהק וענינו הוא הריח - וכסיפור רז"ל שע"י מוריח ודאין הוכיחו אמיתית המשיח בשעה שמצד שאר הענינים לא הי' מבורר - מארז"ל הזה עצמו מוכח שא"א לעולם, היינו בעבודה, מבלי עבודת הבורסי וכמבואר בכ"מ. אבל, כנ"ל - מבהיל אם הבורסי גורם להתנגדות להבשם, והאריכות למותר בדבר הפשוט וביחד עם זה מצער, למה הגענו בדורינו זה, אשר עד עתה הרי אלו שכותבי העלון אומרים שהם נשמעים לקולם ומקבלים עליהם הוראתם, זאת אומרת שיש בידם למחות, וע"ע לא נשמע דבר מהם, וזה נתינת מקום לאמר אשר שתיקה כו'.

פשוט שכוונתי בקביעות לימוד הנ"ל הוא לא שיעשה זה בחשאי ומבלי לגלות שזהו לימוד החסידות וכו', אלא שצ"ל ע"ד העשי' של המנגד, היינו שיאמר בפירוש שרצונו לקבוע לימוד זה בבית כנסת פלוני.

ומהנכון שאחד מזמני הלימוד יהי' ביום ש"ק, אשר קדוש הוא ללימוד פנימיות התורה, וכמבואר בכהאריז"ל ובכ"מ ובאריכות בקונטרס עץ חיים לכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע.

שולח אני מכתבי זה מהיר דחוף, בכדי שיתחיל בהשתדלות בזה בתור הכנה לשנה הבע"ל, ומה טוב להתחיל הלימוד בערב ראש השנה, שיזכה את כל השנה שעברה ולכה"פ בתחלת שנה הבאה, ויהי רצון אשר תהי' השנה שנת גאולתנו וביאת משיח צדקנו, אשר הפצת המעינות חוצה היא הקדמה והכנה, והכלי לזה ומלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים בתורתו של משיח שילמד דיעה את כל ישראל שהוא באין ערוך לגבי התורה עתה, וכמרז"ל קהלת רבה פ' י"א על הכתוב כי אם שנים הרבה.

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

בברכה,

מ. שניאורסאהן
ד'תשכג
נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 617 והושלמה ע"פ צילום האגרת. לתוכנה ראה אגרת הבאה.

מו"ה אברהם צבי הכהן שי ': אגרות נוספות אליו - לעיל חי"א ג'תנח, ובהנסמן בהערות שם.

המבואר במכתב: אג"ק שלו ח"ג אגרת תתי (ע' תנה).

השלוחים : ראה גם לעיל אגרת ד'תקמו, ובהנסמן בהערות שם.