Igrot Kodesh · Letter 4705 — Teshuvah

B"H

9 Elul* 5716

Brooklyn

To the Rav*, the distinguished Chassid* who fears Hashem, filled with eagerness, who devotes himself to communal needs, Rav* Chaim Shaul (see note 1),

Greetings and blessings*,

I received your letter of the conclusion of Shabbos*, which followed a long interruption. I am surprised to see that you have apparently adopted the habit of removing every joyous line from your letters. It is certain that when one is affected and pained, it is difficult to include joyous information.

Nevertheless, such information exists, and making it known to another Jew who is interested is a means of fulfilling the mitzvah* of loving one's fellow, as it is said: "You shall love your neighbor as yourself," which is "a great principle of the Torah*" and the vessel enabling one to fulfill the commandment: "You shall love Hashem your Elokim*," in accordance with the well-known teaching of the Alter Rebbe*.

I am referring, in particular, to the extension of the building (see note 2). Even if it is modest, it is nonetheless an extension. Similarly, there is the laying of the cornerstone (see note 3).

You ask what the final outcome of all this will be. It seems to me that I have already written to you that, without a shadow of a doubt, if one undertakes the task — and if you are the first to do so — your work will be maintained solidly. In any case, it will not be diminished compared to what it is currently. It is certain that this institution will develop more and more.

Even without being on the spot, I doubt that miracles are necessary for this, as you write in your letter. One can surely manage without them. Nevertheless, the present situation evokes what Chassidus* says regarding the value of the self-sacrifice of Avraham*. Indeed, he did not seek to offer his life. He devoted himself to the mission entrusted to him, as it is said: "He proclaimed there the Name of Hashem, Elokim* of the world." But if it were necessary to give his life for this, he was ready to do so. Without a doubt, the same applies in this case.

May Hashem grant that you observe all this with a more joyful eye, despite the difficulties, the veils, and the obstacles. In this way, your service of Hashem will be more joyful, and "joy breaks all limits."

With my blessing* to give good news by return mail, of yourself and all the other people who participate in your sacred work, and to be inscribed and sealed for a good year,

P.S.: I enclose a check for the needs of the Yeshivah*.

Notes:

(1) Rav* H. Sh. Brook, of Rishon LeTzion. See, on his subject, letter no. 4407.

(2) Of the Yeshivah* Achei Temimim* of Rishon LeTzion, which is joyful news.

(3) Of this same Yeshivah*. See, on this subject, letter no. 4653.

ד'תשה

ב"ה, ט' אלול, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ בעל מרץ עוסק בצ"צ

מו"ה חיים שאול שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הארוך נתקבל מכתבו ממוצש"ק, ולפלא שהורגל כנראה להשמיט ממכתבו בשורות משמחות, ואף שמובן שכשישנו דבר המעיק ומיצר אין הענין משמח נקלט כ"כ, אבל בכל אופן הרי ישנו במציאות וההודעה עד"ז לעוד איש בישראל המתענין בדבר הרי זוהי מצות אהבת ישראל ואהבת לרעך כמוך שהוא כלל גדול בתורה וכלי למצות ואהבת את ה"א, כפתגם אדמו"ר הזקן הידוע, וכוונתי להתוספת בבנין לו יהא אפילו קטנה עכ"פ תוספת היא הנחת אבן הפנה וכו'.

ובמ"ש מה יהי' הסוף מזה, כמדומה כבר כתבתי שבלי ספק שאם רק המתעסקים בזה וכת"ר בראשם יעמדו חזק בעבודתם עכ"פ לא פחות מאשר עד עתה, ודאי הדבר שילך המוסד ויתפתח.

מבלי היותי על אתר, מסופקני אם נצרך לזה לנסים ככתבו במכתבו או אפשר בלא זה, אבל בנדון דידן הוא ע"ד המובא בדא"ח במעלת ענין מס"נ דאברהם שלא חפש אחרי' אלא עסק בעבודתו דויקרא בשם ה' אל עולם, ואם לצורך עבודה זו זקוק הי' למס"נ לא הי' מניעה מצד זה, ובטח שגם בנדון דידן הוא כהנ"ל, ויה"ר שיביט בעין יותר שמחה למרות כל הקישוים והעלמות והסתרים ובמילא תהי' עבודתו בשמחה יותר, ושמחה פורץ גדר.

בברכה לבשו"ט בחוזר ממנו ומשאר המשתתפים בעבודתו בקדש, ולכתיבה וחתימה טובה.

נ.ב.

מוסג"פ המחאה לצרכי הישיבה.

ד'תשה
מו"ה חיים שאול: ברוק, ראשון לציון. אגרות נוספות אליו - לעיל ד'תז, ובהנסמן בהערות שם.

הנחת אבן פנה: לישיבת אחי תמימים בראשל"צ. ראה לעיל אגרת ד'תרנג.