Igrot Kodesh · Letter 4703 — Chinuch

B"H

9 Elul* 5716

Brooklyn

To my close relative, the Rav* and Chassid*, of pure ideas, from an illustrious family, Rav* Avraham Yehudah (see note 1),

Greetings and blessings*,

I received your letter of the eve of Rosh Chodesh* of the month of mercy (see note 2), which followed a long interruption. As you request, I will mention those you cite at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us. I learned with satisfaction from your letter that you took part in the effort made on behalf of this man.

May Hashem grant that you reap the fruits and the "fruits of fruits." Above all, this step will not remain at the stage of speech, but a concrete action will result from it, which means that through your effort, this man will understand that action is essential. Moreover, you are at the origin of all this, and you thereby go against what seems to be self-evident to the human intellect.

What has just been said can be connected to the two views stated in Tractate Shabbos 88a — that of the Sadducee and that of Rava — according to which, by proclaiming "We will do and then we will understand," one protects oneself from the falsifications of the intellect.

To our misfortune and to our sorrow, it seems that in recent months, the battle against religion has intensified — the archaeological excavations at Beit She'arim* (see note 3), the observance of Shabbos*, pork (see note 4), reform. It is difficult to say more, so much does this evoke sorrow and even alarm.

Among the books I have recently received is also a biography of the Gaon of Vilna*. I was surprised to find therein a reference under your name, pointing to what the Tzemach Tzedek* says about the Gaon of Vilna*, at the end of the halachic* rulings of the Tzemach Tzedek* (see note 5).

Had I seen this reference under someone else's name, I would surely not have been as surprised. Nevertheless, I know the value you accord to the accounts of our holy masters, whose merit protects us, in particular those you heard in the house of your father (see note 6).

I am therefore truly very astonished. How could you have accepted something that totally contradicts the Tzemach Tzedek's* conception of Torah*, when his heart was that of a lion? You should consult the conclusion of his halachic* rulings, which report what he says about a teaching of the Alter Rebbe*.

Certainly, who am I... (see note 7)? Nevertheless, it is the Torah*... (see note 8). Your words surely belonged to the domain of holiness, regarding the Tzemach Tzedek*. But how could you have envisioned what you wrote there about him?

Similarly, it is reported that a great figure of our people, when someone cited an explanation in the name of the Rambam*, responded that it was mentioned nowhere. He then specified that his categorical response had not been formulated on the basis of his erudition. In fact, this assertion offended logic, and it was therefore impossible that the Rambam* was its author.

Here is what actually happened (see note 9), as I heard from my father-in-law, the Rebbe*. The halachic* rulings of the Tzemach Tzedek* were printed in Vilna, where the opponents of Chassidus* were powerful at the time, especially as the transition was then taking place in Lubavitch from one person to another (see note 10).

A copyist therefore added the words you cite. When the work left the press, this addition was discovered, and it was not corrected afterwards in most editions. Only a few copies were preserved that were accurate, as attested by the large number of copies of the latest edition, published in recent months.

And it is precisely in these recent months that opponents of Chassidus*, heirs of that era, have once again shown their defiance before the dissemination of its teaching. They use frightful means to obstruct it, going so far as to expel students from the Yeshivah* because they were discovered studying the Tanya* (see note 11). Naturally, as has been the case in recent years, no one pays attention.

Such an error is therefore regrettable, even if, in general, such anomalies are unavoidable.

I possess the manuscript of these halachic* rulings, which is admittedly only a copy, the original having remained on the other side of the ocean (see note 12). Naturally, these two lines are not found there.

With my blessing* to give good news, that you and the members of your family be inscribed and sealed for a good year, and above all, that you possess clarity in a positive manner.

Notes:

(1) Rav* A. Y. Chen, of Jerusalem. See, on his subject, letter no. 3950.

(2) Elul*.

(3) See the preceding letter.

(4) Literally, "the other thing."

(5) A work published by Kehot* editions, page 138.

(6) This refers to Rav* David Tzvi Chen.

(7) To rebuke others.

(8) And it must be studied.

(9) See, on this matter, letter no. 2484.

(10) From one Rebbe* to his successor.

(11) See, on this matter, the end of letter 4696.

(12) In Europe.

ד'תשג

ב"ה, ט' אלול, תשט"ז
ברוקלין.
מחות' הרה"ח זך הרעיון ענף עץ אבות

מו"ה אברהם יהודא שי'

שלום וברכה!

לאחרי ההפסק הארוך נתקבל מכתבו מער"ח הרחמים, וכבקשתו אזכיר את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ונעם לי לקרות בו שחלק לו בענין... שי'. ויה"ר שיהי' בזה פירות ופירות פירותיהן, והעיקר שלא ישארו הענינים בעולם הדבור אלא שיבואו בפועל ובמעשה, היינו שבתעמולתו ידגיש הנ"ל שהמעשה הוא העיקר, ונוסף על זה ממנו ההתחלה היפך הנחת שכל האנושי וכשתי הדיעות (שבת פ"ח סוף ע"א) דעת הצדוקי, וביאור רבא שדוקא ע"י הקדמת נעשה לנשמע נצולים מסילוף השכל אפילו ולצערנו ולדאבוננו הרי דוקא בחדשים האחרונים כנראה התגברה המלחמה נגד הדת, וכמו חפירת בית שערים ענין השבת, ד"א, רעפארם וכו', וקשה להאריך בדבר המצער עד כדי להבהיל.

בתוך הספרים שקבלתי לא כבר נמצא גם הספר תולדות הגר"א, ותמהתי למצוא שם ציון בשם כת"ר למ"ש בפסקי דינים להצ"צ בסופו בהנוגע להגר"א, ואם הייתי מוצא זה בשמו של אחר לא הי' מפליאני כ"כ הדבר, אבל בידעי עד כמה מייקר הוא הספורים הקשורים בנשיאנו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ששמע בבית אביו ע"ה, הנה פלא גדול בעיני איך נתקבל אצלו ענין שהוא בהיפך הגמור והמוחלט מיחסו של אדמו"ר הצ"צ בעניני תורה שלבו בזה כלב הארי, ועיין בפסקי דינים להצ"צ בסיומו למ"ש בהנוגע להוראת אדמו"ר הזקן, והגם כי מי אני כו' מ"מ תורה היא וכו', אף שבודאי דבריו היו קדושים בעניני הצ"צ, ואיך זה אפשר למה שכתב שם בענין שציין כת"ר, והוא ע"ד המסופר ע"ד אחד הגדולים שכשאמרו לו איזה ענין בשם הרמב"ם, אמר, שלא נמצא זה בשום מקום, והוסיף שלא מפני בקיאותו שוללו בהחלט אלא שכיוון שהוא היפך השכל אי אפשר שיכתוב הרמב"ם דברים כאלו.

וגופא דעובדא הכי הוה, ששמעתי מפי כ"ק מו"ח אדמו"ר: הפסקי דינים נדפס בווילנא ששם היתה יד המתנגדים בעת ההיא תקיפה, ובפרט שהי' בין גברא לגברא בליוב'.

והבחור הזעצער הוסיף תיבות אלו שאותם ציין כת"ר, ותיכף כשיצא מבית הדפוס ומצאו ההוספה, הנה ברוב הטופסים הספיקו לתקן את זה, ורק במספר מועט נשאר, וכדמוכח מרוב הטופסים דהוצאה זו עצמה, ודוקא בחדשים האחרונים שכמה מהמתנגדים שיירי התקופה ההיא התחילו עוד הפעם להתקנא בהפצת החסידות, ואוחזים באמצעים מבהילים לעכבה (עד כדי גירוש תלמידים מישיבה בשביל שמצאום לומדים תניא וכיו"ב וכרגילות השנים האחרונות אין איש שם על לב), הנה מצערת שגיאה הנ"ל, אף כי שגיאות מי יבין.

תח"י ביכעל כת"י (מעתיק. גכתי"ק נשאר מעבר לים) של חלק הפס"ד הנ"ל. וכמובן אין שם שורותיים אלו.

בברכה לבשו"ט וכתיבה וחתימה טובה ולב"ב גופא ונה' מעליא לכל לראש.

ד'תשג
מו"ה אברהם יהודא : חן, ירושלים. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ב ג'תתקנ, ובהנסמן בהערות שם.

בפסקי דינים להצ"צ: הוצ' קה"ת ע' 138 [814].

בבית אביו : הרד"צ חן.

וגופא דעובדא : ראה גם לעיל ח"ח אגרת ב'תפד.

גירוש תלמידים : ראה לעיל אגרת ד'תרצו בסופה.