Igrot Kodesh · Letter 467 — Accountability of an Emissary to Return to Designated Post
Volume 3 · Letter 62
29 Adar 5709
To Rav Ben Tzion Shem Tov [1]
I am surprised that you have not confirmed receipt of the Purim* fascicle.
It seems that you are still in Paris — it is difficult to take a firm position from afar, but I regret that so much time passes without you being in England [2], which is your designated location as the emissary and delegate of the Previous Rebbe*.
This recalls the Maggid*, who transmitted to each disciple specific formulas corresponding to his designated country — but in those days things were stated openly, whereas now everything is hidden, such that one can give importance to galoshes [3] [minor and secondary matters]. An emissary must be profoundly attached to the one who sends him, to the point of breaking his own personality and ego. If the sender does not concern himself with galoshes, why should the emissary?
This also recalls what is written in paragraph 3 of the fascicle: each person is given a limited number of days to serve Hashem; 'one who is assigned to sing should not help the doorkeeper' [4] — each serves Hashem in their exact and designated place (Tractate Arachin* 11b).
The 2 Nissan* fascicle and the Machaneh Israel* letter are enclosed.
With blessings,
תסז
ב"ה, כ"ט אדר, תש"ט
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורב"צ שי'
שד"ר
שלום וברכה!
מכתבי עם הקונט' לפורים ודאי הגיעו ולפלא שלא אישר הקבלה ע"ע.
כפה"נ ממכתביו עדיין שוהה הוא בפאריז ואף שקשה לאמר דבר ברור בריחוק מקום כ"כ אבל אחכ"ז הנה חבל ותמי' גדולה על הזמן ההולך ואינו חוזר והוא אינו נמצא במקומו אשר נמסר לו ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א להיות שם שלוחו וב"כ, ואולי אפ"ל שהוא ע"ד המסופר שהה"מ מסר לתלמידיו לכאו"א יחודים השייכים למדינות שונות אלא שאז דיברו בגלוי (אפען) והכל ראו שזה יחודים ממש ועתה הכל בהלבשה לבוש ע"ג לבוש ולכן יש טועה לומר אשר הכוונה היא הקאלאשן.
ובאמת לאמיתו אם יודע השליח מל' והאדם ידע התקשרות והכרה פנימית עד שיידע וישבר מציאות וישות עצמו שהוא נשלח מהמשלח הנה אם להמשלח לא איכפת לי' עסק בקאלאשען (לפי הבנת השליח) איז וואס הארט עס אים?
ולא באתי בזה לדרשה כ"א לחזור על האמור בקונט' המוסג"פ רפ"ג דכל יום הוא מהימים הקצובים לו (להאדם) בשביל לעבדו ית', וידוע מרז"ל דמשורר אצ"ל מסייע להשוער וכו' כי עבודתו היא במקומו אשר הוטל לחלקו דוקא.
מוסג"פ קונט' לב' ניסן ומכ' מחנ"י ועיי"ש בסיומו שדוקא זו העבדות היא גדלות האמיתית.
בפ"ש כהד"ש
הרב מנחם שניאורסאהן
תסז
מהעתק המזכירות.
מהורב " צ : שמטוב. אגרות נוספות אליו - לעיל תלו, ובהנסמן בהערות שם. במקומו : אנגליה.
הקאלאשן : ערדלים, ר"ל החלק הטפל שבשליחותו, שהוא אוסף המעות. ומשל זה מיוסד על הסיפור דלקמן אגרת תקח.
בקונ' המוסג"פ רפ"ג: סה"מ תש"ט ע' 77 (הב').
מרז " ל : ערכין יא, ב.