Igrot Kodesh · Letter 4597 — Faith & Bitachon

B"H

4 Menachem Av 5716

Brooklyn

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs, Rav Yaakov (see note 1),

I greet you and bless you.

I respond to your letter of the eve of Rosh Chodesh* Menachem (see note 2).

You mention the repetition and the modification of the words Ve La Harog, "and to kill," and Lifneihem, "before them" (see note 3). Perhaps there were two successive teachings (see note 4). Indeed, the customs of Purim* were printed during the lifetime, here below, of my father-in-law, the Rebbe*, after he had reviewed the text.

Concerning what you say about the blessing Ha Rav Es Riveinu, I indeed saw my father-in-law, the Rebbe, recite it in the absence of ten people, when he was in Paris (see note 5). In this regard, it was I who read the Megillah* for him at that time, and when I repeated these words, he expressed his satisfaction with a gesture. Naturally, he merely gestured because we were in the middle of the reading. Then, after the reading, the conversation turned to other subjects.

You mention the word Zeicher*, which can be spelled with five or six vowel points (see note 6). You have surely seen the various opinions expressed on this matter in the Ketzos HaShulchan*. I did not have the opportunity to receive an instruction from my father-in-law, the Rebbe, on this subject.

The reason for my proposal in this matter is set forth in a note on this custom, which is published in the Purim fascicles. But there is, in addition, another reason that does not appear in that text. It is known, indeed, what Rabbi Abahu instituted at Caesarea, as reported in tractate Rosh Hashanah* 34 — in order to combine all customs at once and that one should not have the impression that there are two Torahs.

You mention having sent here a list of customs known to you. I do not recall it. Perhaps I forgot or perhaps the document was sent to someone else. My proposal therefore still stands (see note 7), for the benefit of all.

In this regard, all the customs published in the fascicles and pamphlets printed during the lifetime, here below, of my father-in-law, the Rebbe, were of course reviewed by him. As for those published subsequently, I indicated whether they resulted from my own reasoning, and in that case I provided the explanation. And if this is not the case, it is because I heard it from my father-in-law, the Rebbe, or observed it in his practice.

Last week, three young men from Canada visited me. They were passing through here on their way to the Holy Land, and I took the liberty of giving them your address, explaining that through you they could make contact with those who can evaluate the situation in the field of education and youth — to learn the details that others would wish to hide from them.

I saw them only once, but they come from Chassidic* families. In America, they are considered to be people who fear Hashem. If they had broader knowledge and knew the value of things, their fear of Hashem would be even more profound.

I have learned that you are not in good health. May Hashem grant that you recover your strength, that, in the common expression, you "retain your power" — in its literal sense and according to the explanation given by the Alter Rebbe* in the Chassidic discourse* entitled Maskil Le'Eisan HaEzrachi*, printed in the Kuntres Limud HaChassidus*.

With my blessing,

M. Schneerson

Notes:

(1) Rav Y. Landa, Rav of Bnei Brak. See letter no. 4311.

(2) Av.

(3) Words from the Megillah of Esther, as it is read on Purim. In his letter of the eve of Rosh Chodesh Menachem Av, Rav Landa, responding to letter no. 4443, wrote: "Here is what I remember from our holy master, the Rebbe Rashab*. When he asked me, for the first time, to read the Megillah at Rostov, using his own Megillah, he said to me before beginning the reading: 'Among us, one does not repeat. One says Ve La Harog and Lifneihem.' This is what I did. I also read thus in Moscow before your father-in-law, the Purim when he returned from Rostov, fearing searches that were then to take place in that city. And we read the Megillah, being just a few people, in a hotel in Zaryadye. Indeed, he then asked me to recite the blessing Ha Rav Es Riveinu, 'He wages our battle,' even without ten people present. Similarly, in Parshas* Zachor, the word Zeicher, 'remembrance,' was always read with a Segol, and in the parashah 'And Amalek came,' with a Tzeirei."

(4) In a first instance, the Rebbe Rashab instructed not to repeat these words; then, in a second instance, he advised doing so.

(5) On Purim 5698 (1938).

(6) With a Tzeirei and a Segol, or with two Segols.

(7) To establish such a list of customs.

ד'תקצז

ב"ה, ד' מנ"א, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה יעקב שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מער"ח מנחם:

במ"ש בכפילת ובשינוי אמירת תיבות "ולהרוג" "לפניהם" - אפשר שהי' בזה משנה ראשונה ומשנה אחרונה, כיון שמנהגי פורים נדפסו בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר בעלמא דין ולאחרי שעבר עליהם.

במ"ש בהנוגע לברכת, הרב ריבנו - כן ראיתי כ"ק מו"ח אדמו"ר מברכה ביחיד - בהיותו בפאריז. דא"ג אז קראתי המגילה לפניו בכפילת הנ"ל, והביע תנועה של שביעת רצון (כמובן רק תנועה כיון שהיתה באמצע הקריאה. ולאחר הקריאה נסתובבה השיחה לענינים אחרים).

במ"ש בהנוגע לזכר אם בחמשה נקודות או ששה, - בטח ראה חילוקי השמועות בזה המובאות בקצות השולחן. ולא אסתייעא מילתא לשמוע בזה הוראה מכ"ק מו"ח אדמו"ר. וטעמי ונמוקי בהצעתי בזה - ה"ה כתובה בהערה למנהג זה שבקונטרסי פורים.

ועוד טעם שלא נכתב שם - ע"ד הביאור דאתקן רבי אבוה בקיסרי (ר"ה ל"ד) כדי לכלול כל המנהגים ולא יראו הדברים כשתי תורות.

במ"ש ששלח לכאן העתק המנהגים שידועים לו, - אין נשמר זה בזכרוני. ואפשר ששכחתי או נשלח למי שהוא אחר, ובמילא הצעתי במקומה עומדת, ולתועלת הרבים.

דא"ג, כל אותם המנהגים שפורסמו בהקונטרסים והחוברות כו' - אותם שהו"ל בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר בעלמא דין, פשוט שעבר על כל המנהגים. ואלו שהו"ל לאחרי זה, ציינתי - באם זה מסברא דילי ואז כתבתי גם טעמי בזה. ובא"ל - הרי זה ממה ששמעתי או ראיתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר.

בשבוע העבר בקרוני שלשה בחורים מקנדה - בעברם דרך פה בנסיעתם לביקור באה"ק ת"ו, והרשיתי לעצמי לתת להם כתבת כת"ר ובהערה, שעל ידו יוכלו לבוא בקשר עם אלו שמהם ידוע המצב בהנוגע להחינוך ולהנוער באותם הפרטים שאחרים ירצו להעלים מהם. ואף שראיתים רק פעם אחת, אבל משפחתם ממשפחות אנ"ש, ובאמריקה - הרי גם אברכים בסוג יר"ש הם. ולו ידעו יותר ענינים וגם יותר מערך הענינים - היו יר"ש עוד יותר.

הגיעתני ידיעה, אשר לא הי' בקו הבריאות. ויה"ר שיחזור לאיתנו, ובלשון המורגל במ"א - לאיתנו כפשוטו ולאיתנו כמשמעו כפירוש רבנו הזקן בד"ה משכיל לאיתן האזרחי (נדפס בקונטרס לימוד החסידות).

בברכה,

מ. שניאורסאהן
ד'תקצז
מו"ה יעקב: לנדא, בני ברק. אגרות נוספות אליו - לעיל ד'שיא, ובהנסמן בהערות שם.

ובשינוי : באגרתו מער"ח משיב על אגרת ד'תמג דלעיל: בנוגע לזכרונותי מהוראת רבינו הק' נבג"מ... בפעם הראשונה כשקרא לי [כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע] לקרא את המגילה בראסטוב, כלומר באותה המגילה שהוא בעצמו החזיק, אמר לי בפני שהתחלתי: "ביי אונז זאגט מעט ניט איבער, מען זאגט ולהרוג און לפניהם".

וככה הייתי קורא, וככה גם קראתי במוסקבא בפני כ"ק חותנו נבג"מ באותו הפורים שחזר מדרכיו ראסטובה, מחשש חיפושים כלליים שנערכו אז בראסטוב [בשנת תרפ"ד, ראה אג"ק שלו ח"א אגרת שמ (ע' תריח). וא"כ היה זה לפני הנסיעה לרוסטוב, עיי"ש], וקראנו את המגילה ביחידות במלון בזאראדיא (דרך אגב אמר לי אז לברך את ברכת הרב את ריבנו גם ביחיד)... כן תמיד בפ' זכור קראו רק זכר, ובפ' ויבא עמלק זכר.

בהיותו בפאריז : בפורים תרח"ץ.