Igrot Kodesh · Letter 4584 — Chinuch

[Menachem Av 5716]

You tell me that you traveled on this ship (on which Shabbos* is not observed; see letter 4555) and that during Shabbos, you had the opportunity to recite Kiddush* with wine (as if nothing prevents Shabbos observance on board).

I am surprised by this. Does this justify a public desecration of Shabbos? Moreover, you recited this Kiddush with wine belonging to the owners of a ship that travels, in full public view, during Shabbos. The supervision in this matter is therefore merely a ruse and a deception — for, of course, the wine of one who publicly desecrates Shabbos is not prohibited due to contact with a non-Jew (but rather because its owner desecrates Shabbos).

This has led you to overlook the following problem: it is not certain that one must recite a blessing over such wine. Indeed, there is a controversy regarding such prohibitions. And from all this arises another doubt: did you take your meal that evening without first reciting Kiddush (if it turns out that the one you pronounced is not valid)?

Likewise, you surely devoted a moment to reading, or you made use, in some manner, of the ship's electric lighting, whose passengers and crew are Jewish. The light that is kindled for them is therefore also forbidden to everyone else, even though it is said that "a candle lit for one person illuminates a hundred."

This situation also led you to drink water and wash your hands. On modern ships, seawater is drawn during the voyage and boiled to make fresh water. The water used during the night was therefore boiled during the preceding day, and that used during the day was boiled a few hours earlier.

Consequently, by the middle of the day, the water available on the ship was boiled during the night or the morning of Shabbos. And in this matter, the principle that "a candle lit for one person illuminates a hundred" does not apply either.

ד'תקפד

[מנ"א תשט " ז ?]

במש"כ ע"ד פ' שנסע באני' הנ"ל ובש"ק היתה בידו היכולת לקדש על יין וכו'.

תמיהני - האם זה מתיר חילול שבת בפרהסיא!! עוד זאת - הרי קידש על היין השייך לבעלי האני' הנוסעת בחילול שבת בפרהסיא שהיין אסור הוא (והשגחה בנדון זה הרי זה חוכא וטלולא, כי אין איסור יינו של מחלל שבת בפרהסיא מפני מגע עכו"ם, וק"ל). ומזה נכשל בספק אם יש לברך עליו, וכידוע המחלוקת באיסורים כגון דא. מזה נגרר לעוד ספק - אם סעד אותו הלילה בלא קידוש, כן בטח קרא - או השתמש באופן אחר - באור העלעקטרי שבספינה, שהנוסעים והצוות שלה הם בני ישראל ובמילא כל האור הנעשה בשבילם אסור גם לאחרים אפילו בהענינים דנר לאחד נר למאה, כן נגרר מזה עוד לשתית המים, ונטילת ידים בהם, אשר בספינות דזמננו, הרי בעת הנסיעה לוקחים ממי הים ומרתיחים אותם כדי להפכם למים מתוקים, שמזה מובן אשר המים שמשתמשים בהם בלילה באו מהרתיחה מיום שלפניו עד"ז המים שמשתמשים בהם ביום באים מהרתיחה שלפני איזה שעות, ז.א. שמים המתוקים שבספינה באמצע היום הם אלו שהרתיחום בלילה או בבקר דיום השבת, ובזה הדין דנר לאחד נר למאה אינו.

ד'תקפד
נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 405. ראה לעיל אגרת ד'תקנה, ובהנסמן בהערות שם.