Igrot Kodesh · Letter 4556 — Chinuch

B"H

23 Tammuz 5716

Brooklyn

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem, who devotes himself to communal needs, a man of vast knowledge, Rav Sh. Y.,

Greetings and blessings,

I duly received your letter from Motza'ei Shabbos*, as well as the one that preceded it. You write that you were surprised by the telegrams I sent (concerning travel on Israeli ships; see letter 4519). I am astonished at your surprise. You surely know that the question was posed to the Chief Rabbinate on an urgent basis by Mr. Shargai (see letter 4531), from Paris. In any case, that is the information that reached us here.

The reason for the urgency is explained in the copy of my letter to the Chief Rabbis (letter 4555), which I enclose herewith. If it is not too much to ask, please read this copy with the appropriate attention. You will surely have occasion to discuss it with the Chief Rabbis.

Regarding the point raised in your letter — it is precisely out of respect that I restrained my words and, all the more so, my expressions. I am aware that the mashgiach* (ritual supervisor) participates in the voyage in order to represent the Chief Rabbinate of Israel, and this is known, unfortunately, on the outside. There is no better way to grant permission to this practice.

Here, many naive Jews are mistaken, and I have no words to explain it. In my opinion, there is a clear prohibition here, without the shadow of a doubt. Moreover, as I stated in that letter, the question itself concerns the ship owners, who transgress a Torah* prohibition. It is difficult to say more, so painful is the matter.

You ask what purpose this prohibition would serve. Nevertheless, it is justified even for a single Jew, and in this case, I am certain that hundreds, thousands of Jews would protect themselves from all this if the decision of the Chief Rabbinate were expressed with sufficient clarity. Moreover, the local representative of the Zim company (the Israeli shipping company) stated clearly that traveling on the ships in this manner during Shabbos* poses, in his view, no problem whatsoever. Indeed, there are such voyages every week and no one seeks to prevent them. If he knew that the Chief Rabbinate prohibits it, he would have sought to arrange matters properly.

The principle that "it is preferable that they act inadvertently" (rather than deliberately violating a prohibition) applies only to Rabbinic precepts and when no one raises questions about the matter. That is not the case here. For a Torah prohibition, this principle does not apply. Moreover, as I state in my letter, at least some of these ships could arrange their voyages in the proper manner. To achieve this result, it is clear that the effort is justified.

You note that they are not bound to accept the authority (of the Rebbe, requiring them to pronounce this prohibition). I was careful, to the greatest extent possible, in drafting my telegram, so that it could not be interpreted as an assertion of authority. I put forward only the technical aspects of the matter, for no doubt the Chief Rabbis are unaware of all this, since they have never dealt with it. If they consult specialists, as you suggest in your letter, I fear that information will arrive here in the manner that rumors spread. Thus, someone bore witness that Chassidim* had danced with a woman on Tisha B'Av*. He had merely omitted to specify that this Tisha B'Av fell on Shabbos, that one of the Chassidim had just had a daughter, and that the "woman" with whom they had danced was in fact a baby of a few days, placed on a tray.

And so it is in this case as well. They claim to possess a document from a mechanic attesting that the machines are automatic. As I stated in my letter, even if this is difficult to believe, the political parties here make the greatest fuss about all this — precisely those who invoke religion, even though there is, in appearance, no connection between party affiliation and a halachic* ruling. One of the party leaders is precisely the one who rules on Halachah*, and the substance of his ruling is reported. In this case, he did not know how to interpret the Shulchan Aruch*, and he does not understand mechanics. Nevertheless, brazenness can be effective before Heaven and, all the more so, before earth and in the United States.

You say that according to a certain person, it is important that a ship travel during Shabbos, that it cannot remain stationary in the middle of the sea. This reflects a total ignorance of mechanics that will make anyone who hears it laugh.

You also advance that nothing comes of all this. The bitter experience of El Al flights departing from here has taught us that one departs during the week and the other on Shabbos. One may ask why the same could not apply to ships, rather than having them all travel on Shabbos.

I thank you very much for having shared your reservations about the sending of these telegrams — for being frank. You will no doubt continue to do so in the future. I have written to several people that I prefer to receive news without embellishment, rather than falsified information, even if meant to cast things in a positive light. Moreover, in the end, the news generally arrives exaggerated.

To tell the truth, I did not initially intend to write to the Chief Rabbis about this matter. For one of two things must be the case: either they wish to rule on the Halachah after a thorough investigation, in which case there is no need to inform them of this prohibition; or this is not the case, and my letter is therefore useless or may even be interpreted as an intrusion into the competence of the local rabbinic authority (the "master of the place"). It was, in fact, your letter that led me to draft this letter. In the future, please let me know how the situation develops. I thank you in advance.

I am particularly grateful to you for continuing the negotiations with our friend (Shneur Zalman Shazar; see letter 4554), regarding the trip of the students (sent to Eretz Yisroel* following the Kfar Chabad* attack; see letter 4546). I enclose a copy of the letter I am sending him (letter 4554). The students are already en route. According to the schedule, they will arrive in the Holy Land at the beginning of Menachem Av*. May Hashem grant them success, especially in the essential domain — the spreading of the wellsprings* (of Chassidus*) to the outside.

Obviously, their travel has been arranged so that at every point, they fly with El Al, in accordance with the explanation our Sages give regarding the verse, "Buy from your fellow."

Awaiting your good and detailed news, I conclude with my blessing.

M. Schneerson

P.S.: I have learned of the "incident," as it was termed, that occurred during the liberation celebration (12 Tammuz*) in Yerushalayim*. As I have said, I do not know if this is a distortion or an exaggeration. At your convenience, please clarify all this for me.

I am afraid of granting permission in the case where a non-Jew is present on the ship. May Hashem prevent anyone from being seduced by the ridiculous idea that one or two people could operate all the ship's machines for twenty-four hours. I did not wish to raise this possibility in my letter to the Chief Rabbis, for the very fact of fearing such a thing could be interpreted as a lack of respect toward them.

I did not specify in the telegrams and in the letter of which I enclose a copy why it is not dangerous to immobilize a ship in the middle of the sea. Nor did I cite all the categories of labor defined by the Torah that are performed on a ship in our era — most of which did not exist on the boats, barges, and vessels of the Talmudic* era.

On the one hand, all of this is quite obvious. Thus, anyone who reads Shevitas HaYam* — which endeavored to gather information from all sides — will see that the author did not find the slightest risk of such danger. On the other hand, all of this is known to every mechanic, even a beginner, even one working on dry land in a factory using the same technology, except for the rudder. All of this is explained, at least partially, in Shevitas HaYam.

In fact, the blindness caused by the corruption of the party's will is so strong that they demand proof of the impossibility of operating a ship automatically for twenty-four hours, when everyone knows that a rudder is used and that the ship's direction is changed every hour. It is therefore impossible that the direction remain the same for twenty-four hours and that one rely on an automaton programmed dozens of hours in advance.

ד'תקנו

ב"ה, כ"ג תמוז, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צנמ"ס

מוהרש"י שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו ממוצש"ק והקודמו. ובמ"ש שמתפלא על אשר שלחתי מברקים וכו', לפלא התמי', כיון שבטח כבר ידוע לכת"ר אשר גם ממר שרגאי שי' מפריז נתקבלה ג"כ השאלה להרבנות הראשית באופן דחוף, עכ"פ כך הודיעו לכאן. וטעם הדחיפות מבואר בהעתק מכתבי להרבנים הראשים שי' המוסג"פ, ואם לא יטריח ביותר על כת"ר - מטובו לקרות ההעתק בשימת לב הראוי, ובטח תהי' הזדמנות לדבר עם הרבנים הראשים. ובנוגע לנמוק האמור במכתבו - אדרבה מפני הכבוד עוד עצרתי במלין ועאכו"כ בביטוים, בידעי ולצערי ידוע גם בחוץ ממש, אשר המשגיח נוסע בתור ב"כ שלהם, ואין לך היתר מגולה יותר מזה. וכטעות כו"כ מבנ"י התמימים דכאן, ואין מלה בלשוני איך להסביר הדבר - בה בשעה שלדעתי נעלה מכל ספק שהוא איסור ברור. ולא עוד אלא שבעצם השאלה - הוא כמ"ש במכתבי להנ"ל שהשאלה חלה על בעלי האניות והוא איסור דאורייתא. וקשה להאריך בדבר המצער ביותר.

- ובמ"ש שמה תהי' התועלת מהאיסור וכו' - הנה אפילו בשביל נפש אחת מישראל ג"כ כדאי הדבר, ובפרט שבטוחני שמאות ואלפים מבני ישראל ימנעו מהענין, באם יהי' פסק הדין של הרבנות הראשית ברור כדבעי. ולא עוד אלא שב"כ "צים" בכאן אמר בפומבי - שהפלגת האניות באופן כזה (היינו שנוסעים גם בשבת) - ברור הי' בעיניו שאין כל חשש כיון שמעשים בכל שבוע ואיש לא מיחה בזה, ולו ידע שהרבנות הראשית אוסרת הי' משתדל לסדר הענינים. - ונוסף על האמור, הרי הפס"ד מוטב שיהיו שוגגין ההגבלה בזה שזהו בענינים דרבנן, ואם אין שואלים עד"ז, ולא כנדו"ד ובענינים דאורייתא אינו לכלל זה. ובפרט אם כאמור במכתבי, שעכ"פ חלק מהאניות יסדרו באופן יותר מתאים, ואז הרי פשוט שכדאי הענין.

במה שהעיר שאין להנ"ל לקבל מרות - הנה נזהרתי בנוסח המברק שלי עד כמה שאפשר, בכדי שלא יוכלו לפרשו שזהו ענין של מרות, והדגשתי רק הצד הטכני שבדבר - כיון שבטח אין הם בקיאים בזה ולא התעסקו בזה. וכשיזמינו מומחים - כלשונו במכתבו - חוששני שיהי' ע"ד הפצת השמועות כאן. והוא ע"ד גביית עדות הידוע שחסידים רקדו בת"ב בתערובות, אלא שהשמיטו להוסיף - שהי' זה תשעה באב שחל להיות בשבת ובהולדת בת לאחד החסידים ורקדו עם התינוקת בת ימים אחדים ומונחת על טס, וה"ה בנדון זה שאומרים שיש תעודה ממכונאי שהמכונות הם באופן אוטמטי וכו' וכהעתקתי במכתבי, ולא יאומן כי יסופר, אשר גם בזה המפלגות דכאן יוצאות בקול תרועה, ודוקא אלו אשר בשם הדת ידגולו (אף שלכאורה אין כל קשר בין מפלגתיות לפס"ד בישראל). ומראשי המפלגה הוא הוא הפוסק בשו"ע, וכפי שמספרים בשמו תוכן פסק דינו, לא מצא ידיו ורגליו בשו"ע וגם לא בידיעה במכונאות, אבל חוצפא כלפי שמיא מהני ועאכו"כ כלפי ארעא ובארצוה"ב.

ובמ"ש שפב"פ אמר לו שתנועת האני' בשבת נוגע וכו' ואי אפשר להעמיד אני' בלב ים, הרי זהו עם הארצות מבהילה במכונאות, אשר כל השומע יצחק לו. - ומה שכותב שלא יצא מזה כלום - כבר למדנו (מהנסיון המר), אשר בהאוירונים דאל על היוצאים מכאן, אחד עכ"פ יוצא בימות החול והשני כו'. וצ"ע מפני מה אין לקוות שגם בהנוגע לאניות יסדרו כן.

ת"ח ת"ח על מ"ש אודות התרעומות של שילוח המברקים. ובטח גם להבא ינהג בכגון דא. וכמו שכתבתי לכו"כ, שטוב יותר לקבל ידיעות בלי כחל ובלי שרק מאשר ידיעות מסולפות אפילו לטוב, ובפרט שסו"ס מתקבלות כל הידיעות ע"פ רוב בהגזמה.

והאמת אומר, שבתחלה לא הי' בדעתי לכתוב להרבנים הראשים בענין זה, כי הרי ממ"נ, אם ירצו לפסוק הדין ע"י חקירה ודרישה כדבעי - אין דרך לפנות מאיסור ברור. ואם לא ירצו מה יועיל מכתבי, ואדרבה יוכל להתפרש כענין השגת גבול דמרא דאתרא. אלא ששורות כת"ר בנדון זה הביאוני לכתוב המכתב. ובטח גם להבא יודיע בפרטיות מהמשך הענינים, ות"ח מראש.

ת"ח במיוחד על המשך המו"מ עם ידידנו שי' בהנוגע לנסיעת התלמידים שי'.

ומוסג"פ העתק מכתבי להנ"ל. והתלמידים כבר יצאו לדרכם צלחה, וע"פ התכנית יגיעו לאה"ק ת"ו בתחלת מנ"א, ויה"ר שחפץ ד' בידם יצליח וביחוד בהנקודה העיקרית, בהפצת המעינות חוצה.

- מובן שנסיעתם נסתדרה שבכל מקום האפשרי יסעו דוקא באל על וכדרז"ל עה"פ קנה מיד עמיתך.

המחכה לבשו"ט ומפורטות וחותם בברכה,

מ. שניאורסאהן
נ.ב.

הגיעתני ידיעה ע"ד "אינצידנט", כלשון הכתוב, בחגיגת יום הגאולה בירושלים עיה"ק ת"ו. וכנ"ל איני יודע אם מסולפה או מוגזמה. ובטח בהזדמנות יכתוב כת"ר גם עד"ז.

ירא אני מנתינת "היתר" להנ"ל בתנאי העמדת "שבת-גוי" באני'. ויה"ר שלא יתפתו מסברא הכי מגוחכת אשר איש אחד או שנים יכול לנהל כל המכונות באני' במשך מעל"ע! לא רציתי לכתוב גם עד"ז במכ' להר"ר - כיון שנתינת מקום וחשש לפיתוי כזה - יוכל להחשב כפגיעה בכבודם.

מה שלא פרטתי (בהמברקים?) מפני מה אין סכנה בהעמדת האני' בלב ים, וכן לא במכ' שהעתקתו מוסג"פ. וגם לא פרטי המלאכות דאורייתא שבהנהגת אני' דזמננו (שרובן המכריע לא הי' להם מקום בספינות - שיט או מפרשים - שבזמן הש"ס) הוא: בא' - לרוב פשיטות הדבר. והקורא בס' שביתת הים אפילו, שחתר בכל כחו לאסוף קולות מכל הצדדים, יראה שלא מצא בסיס לחשש סכנה ע"י הנ"ל. ובהנוגע להב' - כי ידועים לכל מכונאי ואפילו מתחיל (אפילו במכונות שביבשה בבתי חרושת וכיו"ב, שעיקרי הפעלתן שוות להנ"ל. מלבד מכונת ההגה). והיא מבוארת, אף שרק בחלקה, בס' שבה"י.

- דרך אגב: עד כמה גדול העורון ע"י השוחד דרצון המפלגה וכיו"ב - שדורשים הוכחות שא"א לאני' שתתנהג אוטומטית במשך מעל"ע, אף שידוע לכל שאני' מתנהגת ע"י הגה, ומובן וידוע ג"כ שכיוון הליכתה משתנה משעה לשעה. וא"א שיהי' אותו הכיון במשך כל המעל"ע ויסמכו אל אווטומט שיעריכו אותו עשיריות בשעות לפני זה!

ד'תקנו
נדפסה בלקו"ש חכ"א ע' 502, חלק קטן בחכ"ב ע' 332 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מוהרש"י: זוין, ירושלים. אגרות נוספות אליו - לעיל ד'שי, ובהנסמן בהערות שם.

שלחתי מברקים : דלעיל ד'תקיט*.

ממר שרגאי : ראה לעיל אגרת ד'תקלא.

מכתבי להרבנים הראשים : ד'תקנה דלעיל.

ידידנו : שזר.

נסיעת התלמידים : ראה לעיל אגרת ד'תקמו, ובהנסמן בהערות שם.

העתק מכתבי להנ " ל : דלעיל ד'תקנד.