Igrot Kodesh · Letter 454 — Fast Day Eating and Shabbat Psalm Custom

B"H, 22 Shevat 5709

To Rav A.,

Salutations and blessings,

In response to your two questions:

A) Regarding the apparent contradiction between Iggeret HaTeshuvah* ch. 3, which states that 'one may eat a little until three hours before sunrise' before a fast day[1], and the Beer Hetev* on Shulchan Aruch* Orach Chaim* ch. 581 par. 12, which — based on the Zohar* and the Ari Zal* — forbids eating before dawn:

There are in fact three distinct levels of prohibition:

(1) It is forbidden to eat before Shacharit* prayer — as stated in Berachot* 10b and in Shulchan Aruch Orach Chaim at the end of ch. 9. This applies from dawn, not before dawn.

(2) One who is fasting may eat until dawn, but if he slept a 'fixed sleep'[4] he may not eat after waking unless he stipulated beforehand[2] — as in Shulchan Aruch Orach Chaim ch. 564. Such stipulation is permitted according to the majority of poskim*, and the Shulchan Aruch follows this ruling.

(3) The prohibition of strengthening the domain of evil — from the Zohar p. 215b — applies universally from the time prayer can be said[3].

All authorities agree: there is no prohibition before dawn for one who did not sleep, or who slept less than 60 breaths (meaning he did not 'taste one-sixtieth of death'[4]).

However, for one who slept and rose in the second half of the night: the Magen Avraham* (89:14), citing Rav Chaim Vital*, Mishnat Chassidim*, and Or HaChamah*, holds that he may NOT eat even before dawn. But the Heshiv Moshe* responsa (Orach Chaim 6), citing the Siddur of the Rav of Rashkov*, holds that he CAN still eat until prayer time, based on the Maharil* and Ramah* Orach Chaim ch. 581. Even those who forbid it permit eating for health reasons.

The Alter Rebbe* in Iggeret HaTeshuvah states that one who stipulated — the day counts as a fast even if he ate the previous night. He does not rule explicitly on the Zohar issue, but leniencies can be found in various cases. The probable conclusion is that the Alter Rebbe permits eating, based on Shulchan Aruch Orach Chaim ch. 89 par. 5 — where there is no mention of any prohibition on eating in the second half of the night. The question about the three-hour cutoff before sunrise is not addressed here.

The Eshel Avraham* of the Rabbi of Butchatch* (2nd ed., Orach Chaim end of ch. 9) rules: it is forbidden only if one remains awake until prayer time; if one returns to sleep before dawn, it is permitted.

B) Regarding the source for the Sephardic* custom in Brooklyn of saying Mizmor Shir LeYom HaShabbat* twice on Friday evening:

The same custom exists in the Tzelcha Umazal* synagogue[5], in Kehal Chassidim Beth El* in Jerusalem, and in the Maharal's* synagogue in Prague*. See the Nerot Shabbat* journal from Eretz Yisrael, issues 73–74, citing Eretz Chaim* by Rav Chaim Setroun*.

The explanation: the Beth Yosef* and Shulchan Aruch (Orach Chaim end of ch. 261) state that saying this Psalm constitutes accepting Shabbat*. In some communities, people continued their work after saying it — meaning they did not intend to accept Shabbat. Therefore, some Sephardic communities who follow the Beth Yosef's practice, but also kept working afterward, read it a second time specifically in order to accept Shabbat.

Note: according to the Ari Zal's writings, Mizmor LeDavid Havou* should be said once in the 'field'[5] (outside the synagogue) and once at home.

With blessing,

תנד

ב"ה, כ"ב שבט, תש"ט
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוהר"א שי'

שלום וברכה!

במענה על שאלותיו זה מכבר, ונתאחר המענה מפני הטרדות, ואתו הסליחה:

א) שאלה. במ"ש באגרת התשובה לאדמו"ר הזקן פ"ג: וגם יכול לאכול מעט כג' שעות לפני נ"ה. ומקשה דהא אסור לאכול לפני עה"ש, כמ"ש בבאה"ט לשו"ע או"ח סתקפ"א סקי"ב ע"פ הזוהר וכתהאריז"ל.

מענה . באכילה לפני עמוד השחר יש ג' עניני אסור: א) אסור אכילה לפני תפילת שחרית. וסמכוהו על מש"נ לא תאכלו על הדם (ברכות י, ב). ובזה מדבר בשו " ע או"ח ספ"ט. וזמן איסור זה מתחיל משהגיע זמן תפילה, היינו עה"ש, ולא קודם - כדמוכח בגמרא שם. וכ"ה בפירוש בשו"ע שם ס"ה ושו"ע רבנו שם ס"ה. ולכן אינו שייך למ"ש באגה"ת.

ב) אם מתענה ביום, שאז אוכל ושותה עד עה"ש, אבל אם ישן שינת קבע - אסור.

ובזה מדבר בשו"ע או"ח סתקס"ד. אבל אם התנה - דעת רוב הפוסקים וכ"פ בשו"ע שם דמותר גם לאחר השינה.

ג) איסור תוספת כח בסט"א, וכמו שהאריך בזוהר ח"ב (רטו, ב). - ובזמן האסור, הנה לד"ה ישנו לאיסור זה משהגיע זמן התפילה, וכנ"ל בא'. לד"ה אינו לאיסור קודם שעלה עה"ש אם לא ישן עדיין, או שישן פחות משתין נשמי (מדמסביר בזהר שם: וע"ד טעים טעמא דמותא). אבל אם ישן וקם מחצות לילה ואילך י"א דאסור גם קודם שעלה ע"ה (מג"א ספ"ט סקי"ד, ומסתייע מהרח"ו. מ"ח מסכת חצות רפ"ז. וכ"כ באור החמה לזוהר שם בשם הרח"ו. ובניצוצי אורות שם). וי"א דמותר, כי זמן איסור זה הוא כמש"נ בש"ס משהגיע זמן התפילה (שו"ת השיב משה חאו"ח ו', ומסתייע ממ"ש בסי' האריז"ל להר"ש מראשקוב בסוף סדר הלימוד באשמורת שכן עשה מהרח"ו וממ"ש מהרי"ל ורמ"א בשו"ע או"ח סתקפ"א, ודלא כמש"ש בבאה"ט). וגם לדברי האוסרים מותר באם עושה לרפואה, לכוון דעתו וכיו"ב (ניצוצי אורות שם. באה"ט ואשל אברהם באו"ח ספ"ט בשם שו"ת שב יעקב ועוד).

והנה רבנו הזקן באגה"ת מבאר שאם יתנה אזי יחשב היום לתענית אף שיאכל בלילה, ואינו מדבר - בנוגע לאיסור הזוהר - כאיזה שיטה פוסק. אבל, בכל אופן, גם לשיטת האוסרים יש כמה אופנים דמתירין וכנ"ל. ובזה מדבר באגה"ת.

הערה : א) דעת אדה"ז במחלוקת זו לכאורה יש לברר להיתר, ממה שבשו"ע שלו חאו"ח ספ"ט ס"ה, אף שהביא דעת המג"א לענין אכילה שלא לגאווה כו', לא העתיק מש"כ המג"א שאסור לאכול מחצות לילה ואילך. אף דאינו דומה לגמרי, דזהו דין חדש לגמרי.

ב) מה שהצריך באגה"ת שם להפסיק שלש שעות לפני עה"ש - צ"ע, ואכ"מ.

באשל אברהם - להרה"צ מבוטשאטש - מהד"ת או"ח ספ"ט סובר, דאסור לאכול קודם עה"ש, רק אם יהי' ניעור עד זמן התפלה, משא"כ אם ילך לישון עוה"פ קודם עה"ש.

* * *

אם יש למצוא מקור או טעם למנהג קהלת הספרדים בברוקלין לומר בליל עש"ק מזמור שיר ליום השבת שתי פעמים?

מענה: כן נוהגים ג"כ בביהכנ"ס "צלחה ומזל" ובביהכנ"ס "קהל חסידים בית א-ל" בירושלים ת"ו, ובביהכנ"ס דמהר"ל בפראג (ראה עד"ז במכ"ע נרות שבת היו"ל באה"ק קונטרס עג-עד. ומביא שם ס' ארץ חיים לר"ח סתרון - ירות"ו תרס"ח - ואין ס' זה תח"י) .

בטעם הדבר ושייכותו לספרדים דוקא - יש לומר: פסק הב"י ושו"ע או"ח סו"ס רס"א הוא דאמירת מזמור הנ"ל הוא קבלת תוספות שבת ואיסור מלאכה. אבל במדינות אלו עושין מלאכה גם אח"כ, והטעם לפי שמתחילה כשהתחילו לומר זה המזמור לא הי' בדעתם לקבל תוספות שבת אלא באמירת ברכו (עיי"ש בנ"כ השו"ע ובשו"ע רבינו). אבל הספרדים שבכמה דברים הולכים בשיטת הב"י, גם בזה רצו להחזיק במנהגו. וכיון שבכמה ביהכנ"ס כבר נתפשט המנהג שעושין מלאכה גם אחר אמירת המזמור, קבעו לאומרו פעם שני' ביחוד לאסור במלאכה.

הערה. ידוע שע"פ כתהאריז"ל (שער הכונות, מ"ח. סי' האריז"ל להרש"ר) הנה ממזמור לדוד הבו גו' עד לאורך ימים צ"ל פעם אחת בשדה ופעם ב' בבית.

באיחול כט"ס

הרב מנחם שניאורסאהן
תנד
נדפסה בלקו"ש חכ"ב ע' 312, והושלמה ע"פ העתקה.

שלש שעות לפני עה"ש: ר"ל שלש שעות לפני נה"ח, דהיינו איזה זמן לפני עה"ש, ואוצ"ל, "לפני נה"ח".

לתוכן הערה זו ראה באגרת נוספת מכ"ק אדמו"ר שליט"א הנדפסת בלקו"ש שם ע' 313.

ומ"ש בזה בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' עא סי' נט.