Igrot Kodesh · Letter 452 — Tzemach Tzedek Publications and Sacrificial Law

By the grace of Hashem*, 22 Shevat* 5709, To my relative, the great Rav*, scholar who fears Hashem*, Rav B. S. [1],
I greet and bless you,
I received your letter late, along with what was enclosed — your article published in the periodical Hayom* and the portion that was not published [2]. My reply was likewise delayed due to my many obligations, and I ask your forgiveness for this.
Rav H. H. [3] has surely conveyed to you what I wrote to him, as well as the publications I sent him for your attention. You have no doubt received them. If you write an article concerning them, or more generally about the activities of Kehot* publications and the Merkaz LeInyanei Chinuch*, please send us a copy. I thank you in advance.
Thanks to Hashem*, everything has now been done to enable the publication of the Piskei Dinim* of the Tzemach Tzedek*, which is in press.
I would now like to respond to the remarks you make regarding several references of the Tzemach Tzedek*, after thanking you for the praise and compliments you address to Kehot* publications in your article. I will take up these remarks in order:
A) I have already clarified, at the beginning of my notes — printed at the end of the Shaar HaMiluim* — that I limited myself to citing manuscripts or books presenting a novel idea or a responsum* given by the Tzemach Tzedek*, and to indicating whether the question to which he responds is also cited in the books of those who were close to the Tzemach Tzedek* and thus could have exchanged with him on the matter.
Conversely, my purpose was in no way to recall the position of all the later Sages on these questions raised by the Tzemach Tzedek*, and this for various reasons — in particular because collections of responsa* and halachic* analyses have multiplied in recent times, and therefore constitute a domain unto themselves.
B) You say that in the Shaar HaMiluim*, page 33b, second line, the negation must be removed. You are correct.
This printing error is explained by the fact that the only copy of this text available was a manuscript, which was itself a copy, as I noted in my notes. And I have just verified that this manuscript does indeed contain a negation.
C) You refer to this point, which appears in more detail in the responsa* of the Tzemach Tzedek*, and note that the explanation given for the tractate Mikvaot* on page 33c is mistakenly not reproduced regarding the tractate Taharot*.
Concerning Mikvaot*, this text must be compared to what is printed in the responsa* and the commentaries on the Talmud*.
C*) On page 16b, the Tzemach Tzedek* justifies the custom of those who recite the Psalm Mizmor LeToda* on the eve of Pesach* [4]. Indeed, it is said that 'one who studies the laws of the Olah* sacrifice is considered as if he had offered one,' even at night [5]. In such a case, he is duly considered as if his sacrifice had been offered during the day.
You raise an objection from the words of the Rif*, according to whom it is forbidden to recite the Mussaf* prayer twice, because one could not offer two consecutive Mussaf* sacrifices.
I see no difficulty here, since the Tzemach Tzedek* speaks specifically of studying the laws of the Olah* sacrifice, which has nothing to do with the Mussaf* prayer and the remark of the Rif*. Moreover, it is known that the description of the Mussaf* sacrifice is not essential in the Mussaf* prayer. There is therefore no need to say, as you do in your letter, that Mizmor LeToda* is not part of the prayer text established by the members of the Great Assembly*.
In fact, if there is a question to be asked here, it must concern the sacrifices whose description we read in order to be considered as if we had offered them, whereas the requirement applies to reading this Psalm during the day [6]. Moreover, you could have raised a question on the same subject by asking why Mizmor LeToda* is not recited during Chol HaMoed* Pesach*.
But it is clear that the Tzemach Tzedek's* remark — that one is considered as having offered this sacrifice even if one studied its laws at night — is only of accessory value, and serves to remove the distinction between the situation as it presents itself a priori* and the manner of judging it a posteriori*, solely in order to justify an existing practice [7].
D) You argue that it would be possible to offer a Toda* sacrifice on the eve of Yom Kippur*, although such sacrifices cannot be brought to a place unfit for them, as long as it remains possible to feed the children with it.
It is impossible to advance such an explanation, because bringing this sacrifice to an unfit place does not merely reduce where it may be consumed and the time during which it may be done, but also the quantity that may be consumed, according to the tractate Bechorot* 60b and the Rambam*, laws of unfit sacrifices 6, 6. Now, the formulation of the Mishnah* in tractate Maaser Sheni* 3, 2 establishes that the diminution of the quantity that may be consumed is more severe than that of the time of consumption.
Likewise, you argue that there is a Mitzvah* to eat more than usual on the eve of Yom Kippur* [8]. It is difficult to consider that this is what the Tzemach Tzedek* means, because if that were the case, he should have specified it clearly. Moreover, he concludes with these words: 'It is different [9] regarding the eve of Pesach*, since one may eat it [10] only until the end of the fourth hour of the day.'
E) You write that one must likewise be careful not to reduce the time of the night during which it is possible to consume this sacrifice. You are correct — this is indeed what the Rambam* states in his laws of consecrated things, 10, 12, based on the Tosefta* of tractate Zevachim*.
F) In my humble opinion, it is possible to interpret the words of the Tzemach Tzedek* as follows. His purpose here is to find an explanation, not to raise an objection.
The Tzemach Tzedek* asks why a Toda* sacrifice is offered on the eve of Yom Kippur*. Indeed, no source allows one to assert that this is not the case. He therefore emphasizes that this sacrifice was not suspended on account of the reduction of the night time [11]. On the eve of Pesach*, by contrast, it is during the day that the time was reduced.
The Tzemach Tzedek* left it to the reader to explore this difference more deeply [12]. It may be considered twofold:
1. Logic indicates that the time of night makes no difference with respect to offering the sacrifice [13], as established in tractate Keritot* 7b. By contrast, it is indeed the time of day that is reduced, according to tractate Zevachim* 75b. How much more so is this the case with respect to the matter before us — namely the Toda* sacrifice on the eve of Pesach*.
2. It is clear that the rules applying to the sacrifice are modified when the time of day is diminished. Indeed, this sacrifice cannot be offered during the day at the forbidden hours. This is not the case when the time of night is diminished — for then, it is in any case impossible to offer this sacrifice.
The Tzemach Tzedek* therefore emphasizes that nothing prevented offering this sacrifice during the day [14], which answers the question raised by the Tosefta*.
G) One may indeed ask why the Tzemach Tzedek* does not introduce here the fact that there is a Mitzvah* to eat more than usual on the eve of Yom Kippur*. The following explanations may be offered:
1. While the principle of not bringing sacrifices to an unfit place is established by the Torah*, the requirement to eat more than usual on the eve of Yom Kippur* is established only by our Sages, as stated in the Shulchan Aruch* of the Admur HaZaken*, Orach Chaim*, chapter 604.
Indeed, when a principle is established by the Torah*, one may draw a distinction between the situation as it presents itself a priori* and that which arises a posteriori*, especially with respect to sacrifices. Several references on this subject are given by the Darkei Shalom* of the Maharsham* of Brezan, chapter 71. But this is not the place for this discussion.
2. If one accepts that this principle is established by our Sages, one may say that the Mitzvah* of the eve of Yom Kippur* is to eat, not to multiply food. Moreover, in the province of Yehudah* — which also includes Jerusalem — on that day they consumed poultry and fish, but not red meat, according to the Tosafot*, in tractate Chulin* 83a.
H) It remains to understand why the Tzemach Tzedek* does not introduce a simple distinction — namely the following. If no Toda* sacrifice is brought on the eve of Yom Kippur*, the altar would remain idle. Indeed, if the sacrifices consumed over one day and one night are not offered, then, all the more so, those consumed over two days and one night will not be offered either. On the eve of Pesach*, by contrast, only the Chametz* breads are set aside [15].
But this leads to a question in the opposite direction. One could derive the possibility of offering the Toda* sacrifice on the eve of Pesach* from that of the sacrifices offered on the eve of Yom Kippur*, despite the reduction of the time during which they may be consumed.
The Tzemach Tzedek* therefore emphasizes that such a distinction may indeed be drawn when the time of day is diminished.
I conclude by wishing you all good, Rav Menachem Schneerson,
Not knowing your address following the changes that occurred this year, I am sending you this letter through Rav H. H. [3]. Please confirm receipt of this correspondence.

תנב

ב"ה, כ"ב שבט, תש"ט
ש"ב הרה"ג הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורב"ש

שי'

שלום וברכה!

מכתבו עם המוסג"ב (מאמרו במכ"ע היומן, והעתק החלק שהשמיטו בעתון) הגיעני באיחור זמן. ומפני רוב הטרדות נתאחר ג"כ מכתבי, ואתו רוב הסליחה. ובודאי מסר לו הרה"ח הוו"ח וכו' מהורח"ה שי' מש"כ במכתבי אליו וגם הנדפסים בהוצאותינו שנשלחו (בחבילת הרח"ה) בשביל כת"ר, ובטח יאשר קבלתם. ואם ידפיס הערכה עליהם, או בכלל בהנוגע לפעולות קה"ת מל"ח וכו', וישלח לנו העתקה - ת"ח מראש נתונה לכת"ר ע"ז.

ואני ת"ל אשר סו"ס נגמרו ההכנות להו"ל גם את ספר פסקי דינים להצ"צ, ונמצא כבר בדפוס.

ובמענה על מה שהעיר באיזהו מקומן בהצ"צ, אחרי נתינת תודה על השבח ועל התהלה לפעולות "קה"ת" שבמאמרו, ואבוא על סדר מכתבו:

א) כבר בארתי בתחלת הערותי (בסוף שער המילואים) שבאתי בהם רק לציין את הכת"י והנדפסים שבהם נמצא החידוש או השו"ת של הצ"צ, ולהורות אם נמצאת השאלה גם בספרי המקורבים להצ"צ, שאז יש מקום לומר שהשפיעו השקו"ט זע"ז.

אבל לא היתה כוונתי כלל להביא דעות האחרונים בנדון שעליו דן הצ"צ, ומכמה טעמים. ומהם גם זה שרבו עתה ספרי המאספים לשו"ת ופס"ד, הערות כאלו קובעים מקום לעצמן וכו'.

ב) הערתו בשער המילואים חלק החידושים דף ל"ג ע"ב שורה שני' - שתיבת "שאינו" מיותרת - צדק בזה. והסיבה שגרמה לטעות המגי' היא כי מקטע זה לא הי' אלא כת"י אחד ושל מעתיק וכמ"ש בציוניי, וראיתי עתה שגם שם כתוב "שאינו".

ג) הערתו להנ"ל - שנמצא באריכות יותר בשו"ת הצ"צ - הנה ע"פ טעות לא באה בחידושים למס' טהרות הערה כעין זו הנדפסת לחידושי מס' מקואות (דף ל"ג סע"ג), אשר בעניני מקואות צריך להשוות את הבא במילואים למש"כ בשו"ת וחידושים על הש"ס.

*ג) שם (דף ט"ז ע"ב) בענין מזמור לתודה בעחה"פ דמצדיק הצ"צ מנהג המקום שנהגו לאומרו, משום דכל העוסק בתורת עולה אפילו בלילה ה"ז כאילו הקריב ביום - ומקשה כת"ר במכתבו ממש"כ הרי"ף דאסור להתפלל מוסף פעם ב' כמו דאסור להקריב המוספין פעם שני'.

ואיני רואה כאן קושי' מעיקרא, דהצ"צ בפירוש מנמק דבריו ממרז"ל כל העוסק בתורת כו', ואינו ענין לתפלת מוסף דהרי"ף (ופסוקי המוספין אינם עקריים בתפלת מוסף, כידוע). - ובמילא אין צורך למה שמחלק במכתבו דאמירת מזמור לתודה אינו מנוסח אנכה"ג כו'.

ואי קשיא - יש להקשות מהא דפרשת קרבנות, שאומרים אותה משום דכל העוסק בתורת כו', ובכ"ז דינה לאומרה ביום דוקא, וכדאיתא בשו"ע או"ח ס"א. ועוד יותר הו"ל להקשות מני' ובי ', דא"כ יאמרו המזמור גם בחוהמ"פ.

אבל ברור דאין הצ"צ מביא הסברא דכל העוסק אפילו בלילה כו' אלא לסניף בעלמא, להסיר החילוק דלכתחילה ודיעבד, וג"ז - רק להצדיק מנהג שקיים כבר.

ד) מה שרצה לומר דמביאים תודה בעיוהכ"פ, הגם דאין מביאים קדשים לבית הפסול, משום דאפשר להאכיל לקטנים וכיו"ב - אאפ"ל כן, כי הבאה לבית הפסול נחשב לא רק המיעוט בזמן או מקום האכילה אלא גם מיעוט האוכלים, וכדאיתא בבכורות ס, ב וברמב"ם הל' פסוהמ"ק פ"ו ה"ו. ואדרבה, מלשון המשנה מע"ש פ"ג מ"ב משמע דמיעוט האוכלין חמור ממיעוט הזמן. - כן מה שר"ל שהוא מפני שמצוה לאכול בעיוהכ"פ - דוחק לומר דזהו כוונת הצ"צ דא"כ עיקר חסר מן הספר, גם מהו שמסיים: עה"פ שאני שא"א לאכול רק עד סוף ד' שעות ביום?

ה) מה שכתב דגם ממיעוט אכילת הלילה צריך להמנע - יפה כתב כי כן הוא בפירוש ברמב"ם הל' מעה"ק פ"י הי"ב ע"פ תוספתא דזבחים פ"י.

ואו) לפענ"ד אולי אפשר ליישב דברי הצ"צ, כי הצ"צ משתדל למצוא תירוץ (ולא להקשות קושיא) על הקושיא למה מביאין תודה בעיוהכ"פ (כי לא אשתמיט בשום מקום לומר דאין מביאין). ומחלק ומדגיש דבהבאת הקרבן לא היו נמנעים משום מיעוט הזמן דלילה, משא"כ בעחה"פ דנתמעט הזמן דיום . ובהסברת החילוק סמך על המעיין. - וי"ל שתים: א) בהקרבת הקרבן מצינו סברא דאין הזמן דלילה עושה שינוי, וכמו בדין דמלאת (עיין כריתות ז, ב ושם). משא"כ במתני' דזבחים (עה, ב) דממעט בזמן דיום. - ומכש"כ בנדו"ד דתודה בעחה"פ אשר - ב) כשנתמעט הזמן ביום עכצ " ל דזה משנה דין ההקרבה, דהרי פשיטא דאין להקריב ביום בשעת האיסור. משא"כ במיעוט הזמן דלילה - דמצד עצמו אינו שייך כלל להקרבה.

ומדגיש הצ"צ ד בהבאה לא היו נמנעין כו' דבזה גם סרה הקושיא מתוספתא הנ"ל.

ז) לכאורה צ"ע מפני מה לא חילק הצ"צ - דבעיוהכ"פ מצוה לאכול. וי"ל א. את"ל דאין מביאין קדשים לביה"פ הוא מדאורייתא (דמצינו גם בענינים מה"ת חילוק דלכתחילה ודיעבד ובפרט בקדשים. כמה מקורים ע"ז נסמנו בדרכי שלום למהרש"ם מברעזאן אות ע"א. ואכמ"ל). הרי האכילה בעיוהכ"פ אינה אלא מדרבנן (כמשנ"ת בשו"ע רבינו חאו"ח סתר"ד). ב. גם את"ל דאין מביאין כו' הוא מדרבנן אין מצות עיוהכ"פ להרבות באכילה כ"א לאכול. ועוד דבעיוהכ"פ ביהודא, וירושלים בכלל זה, היו אוכלין בשר עוף ודגים אבל לא היו מרבים בבשר בהמה (תוד"ה וכדברי חולין פג, א).

ח) ועדיין לברר, דלכאורה הו"ל להצ"צ לחלק בפשיטות דאם נמנע מלהביא תודה בעיוהכ"פ א"כ יהי' המזבח בטל בעיוהכ"פ מכל קרבנות הנאכלים. דאם לא יביאו קרבנות הנאכלים ליום ולילה, עאכו"כ דאין להביא אותם הנאכלים לשני ימים ולילה אחד. - משא"כ בערחה"פ דאינו שייך אלא ללחמי חמץ. - וי"ל דעפ"ז עדיין יש להקשות להיפך דנלמוד היתר הקרבת תודה בעחה"פ מהקרבת קרבנות הנאכלים בעיוהכ"פ. ולכן מחלק דמיעוט זמן היום שאני.

ואחתום באיחולי כט"ס

הרב מנחם שניאורסאהן
מאי ידיעתי את כתובתו אחרי הטלטולים דשנה זו הנני שולח מכתבי ע"י הרה"ח הררח"ה שי', ומטובו לאשר קבלת מכתבי זה.

תנב
חלקה נדפס בלקו"ש חי"ז ע' 481 וחלקה שם ע' 426, והושלמה ע"פ העתק המזכירות. הרה"ג... מהורב"ש: שניאורסאהן.

מאמרו : ראה לעיל ח"ב אגרת שצז ס"ט. אגרת שלאח"ז.

מהורח " ה : הבלין.