Igrot Kodesh · Letter 4471 — Faith & Bitachon

B"H

21 Sivan 5716

Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your express letter from the day during which the word "good" was said twice, at the time of Creation (see note 1). Despite its length (see note 2), I still do not understand why one must adopt disorderly conduct when it is possible to proceed methodically.

I mean to say that throughout the world, when one wishes to convey certain information to the administration of a school, one does not rely on having happened to meet one of the members of that administration and having slipped a few words on the subject into the middle of a conversation. Rather, one must go to his office specifically for that purpose and specify to him what one intends to do.

And you know the teaching that our Torah* gives on this matter: "Everything that is said (see note 3) outside the tribunal must not be taken into account." And the same applies here, even when this office is in a distant location, and all the more so when one passes by it every day.

You speak of an "inferior race" (see note 4). Even if the situation were as you describe in your letter, one cannot justify the disorderly conduct of one party by the injustice committed by the other, all the more so since ultimately the harm is caused to the students who, obviously, are not responsible if the teaching is not imparted to them.

It is surely unnecessary to remind you of the words of the verse: "As a face is reflected in water, so the heart of man is reflected in that of his fellow." Of course, this does not mean that if someone views another unfavorably, one must do the same toward him. The opposite is true. Moreover, even giving the benefit of the doubt, one must adopt this approach (see note 5), and as the conclusion of Igeres HaKodesh*, chapter 2, states: "Through all of this, perhaps..." (see note 6).

With my blessing that hearts draw closer together, that one truly reflect on all of this, in order to put it into practice with a whole heart,

Notes

(1) Tuesday, the third day of the week.

(2) The addressee of this letter presented his arguments against the administration of a school.

(3) To the judges.

(4) The addressee of this letter said that the members of the administration consider the teachers as inferiors.

(5) To view the other favorably.

(6) The other will be brought to better sentiments.

ד'תעא

ב"ה, כ"א סיון, תשט"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו המהיר מיום שהוכפל בו כי טוב. הנה לאחר כל האריכות איני מבין מפני מה צריכים לנהוג בבלתי סדר, בה בשעה שאפשר לעשות הדברים בסדר.

וכוונתי שנהוג בכל העולם אשר כשרוצים להודיע ע"ד איזה ענין השייך להנהלת מוסד בית ספר וכיו"ב אין סומכין על זה שבמקרה פגשו את מי שהוא מהנהלה ובין כל הדבורים שטעקט מען אריין עטליכע ווערטער בהנוגע לענין זה אלא שנכנסים להמשרד במיוחד עד"ז ואומרים שברצונו לעשות כך וכך, וכבר ידוע הוראת תורתנו, שכל הנאמר מחוץ לבית דין, איז ניט נוגע, ועד"ז הוא בכגון דא [...] אפילו את"ל שהי' המשרד בריחוק מקום עאכו"כ שיום יום עוברים על פתחו.

ובמ"ש אודות צווייטע ראסע וכו', הרי אפילו את"ל שהמצב כפי שמתארו במכתבו אי אפשר לתרץ העדר הסדר של אחד ע"י עולה הנעשית ע"י השני ובפרט שסו"ס לאזט זיך דאס אויס להתלמידים, והם הרי בודאי אינם אשמים בהעדר קבלת הלימודים.

ובודאי למותר לעוררו על הכתוב כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם שמשם מוכח ופשיטות הכתוב הוא דכפנים לפנים הוא לא שאם השני מביט בעין רעה צריך להיות בזה כמים הפנים לפנים אלא דוקא להיפך, ולא עוד אלא שאפילו במקום ספק כך צריכה להיות ההנהגה וכמו שמסיים באגה"ק ס"ב וכולי האי ואולי כו'.

בברכה לקירוב הלבבות אמיתית ולהתבוננות בזה ע"מ להביא בפועל בלב שלם.

ד'תעא
לאחר כל האריכות: טענותיו על ההנהלה.

צווייטע ראסע : ?? ההנהלה לא מתייחסים טוב למלמדים.