Igrot Kodesh · Letter 4433 — Faith & Bitachon

B"H

11 Sivan 5716

Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your letter from erev* the time of the Giving of our Torah* (see note 1).

I received with pleasure your very concise letter, which followed a long interruption. I deduce from this that all is well. Its content seems to indicate that you set aside time for the study of the Torah*. I hope — although you do not specify this — that you also participate in the gatherings of the chassidim*, held near your home. You know the saying of the Alter Rebbe* (see note 2) that "what a chassidic farbrengen* can accomplish, the angel Michael cannot."

You ask me when to recite Tehillim* (see note 3). According to what my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us, told me, one may say them only in the second half of the night and not before — with the exception of Rosh Hashanah* and Yom Kippur*.

Regarding your second question — the advisability of setting aside some of your studies to recite the entire Tehillim* several times a day — in my view, you should put into practice the injunction: "Do not abandon your place," that is, maintain your studies.

Certainly, your good heart prompts you to say more Tehillim*. You will therefore do so before the prayer. After the prayer, you will read them according to their monthly division.

You will also establish a daily study of Chassidus*. You will learn each day a passage of the Chumash*, from the weekly Sidra*, with the commentary of Rashi* — on Sunday, from the beginning of the Sidra* to Sheini*, on Monday from Sheini* to Shlishi*, and so on.

Hashem will grant you and your wife long days and good years. You will be able to announce good news to me, always and every day.

With my blessing,

Notes

(1) The festival of Shavuos*.

(2) See letters no. 3507, 4436, and 4485 on this subject.

(3) During the night.

ב״ה ,י״ג סיון ,תשט״ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו בו מתאר בקצרה את אשר עבר עליו בימי חייו,

ומציין

הטלטולים החוויות והיסורים ,עד הזמן האחרון כשהגיע ל .

דברים שאינם מובנים.

כיון שבמזכירות אין מכונת כתיבה ברוסית ,הנני עונה באידיש ,אך

מובן מאליו שגם להבא יכול לכתוב לי בשפה היותר נוחה לו.

מפליא אותו -ככתבו ״ מה שאינו מוצא הסבר למאורעות

שהתרחשו במשפחתו ובביתו.

כאשר יתבונן בזה מעט ,זה לא אמור להפליא אותו ,כי אדם רואה

רק חלק מוגבל ממה שנעשה עמו ,וסביבו ,ולכן אינו יכול להעריך כראוי

את תוכן מה שהוא רואה.

כדי להבהיר הרעיון יותר ,אביא דוגמה - •.כאשר מישהו יכנס

לחדר ניתוח של בית-רפואה ,ויראה כיצד אדם שוכב על שולחן

הניתוחים ,וסביבו עומדים אנשים עם סכינים שונים והם מנתחים,

והאדם נאנק מיסורים ,ובכל זאת הם ממשיכים בניתוח - ,מבלי לדעת

את כל ההיסטורי׳ של האדם המנותח ,יצא אותו משקיף מקרי בזעקה

על כך שלקחו אדם ומנתחים אותו ,והאדם נאנק מהכאבים ואינו יכול

לעזור לעצמו להשתחרר מהגזלנים והרוצחים .אבל כאשר יסבירו

למבקר המזדמן ,שהניתוח נחוץ כדי שהוא יחי׳ עוד עשרות שנים ,ולכן

לא מתחשבים בכאבי המנותח במשך כמה שעות ,יודה גם האורח בפה

מלא שלא זו בלבד שהם -המנתחים -אינם גזלנים ורוצחים ,אלא

אדרבה ,אלו עושי הטובה הגדולים ביותר של האדם אותו הם מנתחים.

זאת ,מבלי הבט על כך שהמנתחים -או בלשון ימינו הכירורגים -אינם

יכולים לערוב במאה אחוז שהניתוח יצליח ,וכמה זמן הוא יחי׳ אחרי

הניתוח ,אפילו אם הניתוח יהי׳ מוצלח.

ד׳תמד

נדפסה בלקוטי שיחות כרך יט עמוד .478

)ד׳תמד(

מזה גם מובן ,שבחיי האדם בעולם הזה ,קורה דבר שכרוך במשך

זמן בכאב ,וכאב אמיתי ,לא מדומה - ,אבל כשיודעים וגם רואים

השגחה פרטית ,היינו שהעולם אינו הפקר ,והוא מתנהל בשיטתיות

מסויימת ,והשיטתיות מקיפה לא רק אותו עצמו ,אלא גם את משפחתו,

ועוד רגים יותר ויותר ,הרי השכל הנורמלי הבריא מורה שבודאי

המאורעות אינם בסתירה לסדר שמתנהל בעולם סביבו ,אין זה אלא

שלא שומעים מ״הפרופסור והכירורג״ ,את התועלת הגדולה שמקבלים

מהכאב הזמני.

ישנם רבים ששואלים קושיות או אומרים שהם מסופקים האם יש

לעולם סדר ומטרה -אבל הכל יודעים אודות פיזיקה ,כימי׳,

אסטרונומי׳ וכו׳ )שמוכרת לא רק ע״י יהודים ,ולא רק ע״י מאמינים

באלקים ,אלא גם ע״י בלתי מאמינים( שכל אטום הכי קטן יש לו חוקים

מדויקים משלו ,והכל נעשה על-פי החוקים שנמצאו ,גם האדמה,

אבנים ,צומח וחי ,וכל מה שרק מקיף אותנו ,יש לכל דבר חוקים

קבועים ותכונות קיום ,אף שכל זה הוא בהיקף הרבה יותר גדול מאשר

אדם אחד ומשפחתו.

יצייר בדמיונו שנכנס לבנין ענק בעל אלפי חדרים ,ורואה שבכל

חדר כל דבר מסודר לפי סדר ,כך שגם הוא מבין שהסדר הוא נכון וטוב,

רק בחדר אחד קטן ביותר יש לו ספק האם גם כאן הכל במקומו,

הרהיטים ושאר הדברים הנמצאים בו .״ הרי כל אדם נורמלי ודאי

יחשוב לעצמו ,כיון שכל אלפי החדרים של הבנין הענק ,הם ]מסודרים[

בסדר הטוב ביותר ,הרי אין שום ספק ,שגם חדר יחיד זה ,שהוא עדיין

אינו מבין את הסדר שבזה ,אבל הוא הרי חלק מהבנין הגדול ,גם הוא

בסדר מתוכנן ,אף שלגביו אין זה מובן.

את הנמשל מזה ,דומני שלמותר ׳לפרק׳ ולבאר יותר -רצוני רק

להוסיף עוד פרט אחד -אשר כאו״א מאתנו ,ובכלל זה גם הוא עצמו,

כאשר יתבונן איך עברו השנים אצלו ,באלו מקומות הי׳ ,ומה התרחש,

ויחשוב בזה אובייקטיביות ,יראה עשרות ואלפי מקרים כיצד הובילו

אותו ככיוון מסויים ,החל מלפני עשר שנים ,ומאז הכל הולך משמאל

לימין ,הכל בכיוון זה ,אבל כשיודעים שהשם יתברך רוצה שהאדם

יעשה דברים בבחירתו החפשית ,כפי שאומרים ברוסית ״פא דאבראי

וואלעי״ ,מניחים לכל אחד ,וגם הוא בכלל ,ונותנים את האפשרות,

לבחור לבד את הדרך ,ולכן אין זה פלא שבהיותו לא יותר מאשר אדם,

עושים לפעמים שגיאות ויורדים מן הדרך ,ובמקום שהדרך תהי׳ תמיד

ישרה .עושים לפעמים ׳זיגזגים׳ ,אך כשמתבוננים בכל האמור לעיל ,ולא

רוצים לרמות את עצמו ,מסתמכים על כך שמספר ה׳זיגזגים׳ יהי׳ יותר

קטן ונדיר ,שאז -מגיעים למטרה שהשם־יתברך הציב לכל אדם ,ולכל

יהודי במיוחד ,שיהי׳ מאושר באמת עם משפחתו ,וגם בעולם הזה,

שלכך אפשר להגיע כאשר נוהגים כפי שהתורה ,הנקראת תורת חיים,

מלמדת אותנו .צריך רק לפרוך את הטענה שהיצר הרע משמש בה

לעתים מאוד קרובות ,שהוא מורה על אדם שמחשיבים אותו לירא-

שמים ,ומדגיש גם את החסרונות שיש לאותו אדם ,ומכך רוצה היצר

הרע לשכנע את זה שכלפיו הוא טוען ,שמאחר שהלה מתנהג על פי

תורה ,ובכל זאת יש לו חסרונות ,הרי זה סימן שהתורה איננה שוה ח״ו,

והראי׳ שהלה עשה עוולה זו ועוד עוולה ועוד עוולה.

אבל יש בכך רמאות ,שהוא מראה רק חלק מהאדם ,ולא את הכל

בשלימות .ואבהיר זאת ע״י משל.

כאשר הולכים ברחוב ופוגשים באדם שיוצא מרופא־מומחה,

והאדם הולך על קביים ,יכול העובר-אורח לחשוב וגם לומר ,ראו עד

כמה המומחה אינו טוב ,הרי הוא היי אצל המומחה ושילם לו כסף רב,

והוא מתנהג בדיוק לפי ההוראות שלו ,ובכל זאת הוא עם קביים ואינו

יכול לעשות צעד בלעדיהם - ,אבל כאשר יסבירו לעובר-אורח ,שלפני

שהלה הי׳ אצל המומחה ,הוא לא יכל להניע את הרגליים והי׳ משותק

לגמרי ,והמומחה לא רק החליש את השיתוק ,אלא חיזק את האדם,

שלא זו בלבד שהוא יכול להניע את הרגליים ,הוא יכול גם ללכת ,ומזמן

לזמן זה הולך ומשתפר ונעשה קל יותר ,אף שעדיין עליו להשתמש

בקביים .ולכן יתכן שלאחר הציות להוראות המומחה הוא יפטר בסופו

של דבר גם מהקביים ,ויבריא בשלימות.

כך גם אנשים מהלידה ואילך ,יש להם איכויות שונות ,לאחרים יש

יותר טובות ,ולאחרים יש יותר גרועות ,ובאמצעות חינוך ע״י מורים

טובים ,ובעיקר באמצעות חינוך עצמי ,ובלבד שהוא נעשה נכון ,גם

האיכויות הלא טובות מלידה הולכות ונעשות יותר חלשות ,והשפעתן

קטנה .וכיון שאדם הרי צריך לחנך וללמד את עצמו כל ימי חייו ,אין זה

פלא שפוגשים אדם באמצע עבודתו -הלימוד העצמי -שמוצאים בו גם

חלק מהלא טוב שבו ,אבל אין זה משום שהוא ממלא אחר ההוראות של

״מומחה״ בלימודו ,אלא אדרבה ,בהיקף הוא כעת הרבה יותר חלש -

בחסרונותיו -מאשר קודם לכן.

רצוני לסיים ולבטא את כוונתי בזה -״ מכתבי איננו לשם

״פילוסופי״׳ גרידא ,אלא כדי להעביר לו את הרעיון ,שאם ירצה

להשתמש בשכל האובייקטיבי והבריא ,הדבר צריך לגרום לו לחזק את

בטחונו בהשם יתברך ,ולהביט בעין טובה על האדם סביבו בכלל ,ועל

תושבי . . .במיוחד ,לראות את מעלותיהם ,שבחלקם הגדול עמלו

עליהם ,ולהחשיב את חסרונותיהם -אם הם קיימים -כאמור במשל

הקביים הזמניות ,ובעיקר לדעת שהוא צריך לעשות את החלק שלו,

להאיר את סביבתו ,לא רק של משפחתו ,אלא על חוג רחב של אנשים,

וזה יכול להעשות ,ע״י כך שחדורים באהבת ישראל ,ורצון להביא להם

תועלת ,שזה ודאי טוב וגורם טובה גם לעצמו ולבני ביתו שיחיו.

הנני מקוה שיקרא את מכתבי בתשומת לב הראוי׳ ,וכמובן ,אם יש

לו איזה שהן שאלות או משהו לא מספיק ברור ,אשמח שיכתוב לי בזה

ואשתדל לענות כפי האפשרות ,אף אם מפני טרדות רבות המענה יתעכב

זמן מסויים.

הנני סבור גם שהדחי׳ מזמן לזמן גם היא הוכחה שנותנים לו זמן

נוסף שבבחירה חפשית תשתנה השקפתו על האנשים סביבו ,וגם כיצד

יש לשפר את ההתנהגות במשך הזמן יותר ויותר ,והשי״ת יצליחו,

בברכה.