Igrot Kodesh · Letter 4334 — Prayer

B"H

15 Iyar* 5716

Brooklyn

To the distinguished Chassid* who fears Hashem*,

Rav* Yitzchak (see note 1),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter, which was undated:

A) You ask me why Hashem* willed that it be so (see note 2).

Our Sages* have enunciated a great principle: "Why do you inquire into what is hidden before Hashem*?" This must be interpreted in the most literal sense, all the more so since each part of creation has its reason for being. Nothing is superfluous in the world. Each of these parts therefore receives the strength and the time necessary to carry out the mission assigned to it. If one squanders this time and these powers — including those of understanding and reflection — by devoting them to what does not belong to one's mission, one will no longer have them available when one must devote oneself to what truly belongs to one's mission.

B) You ask me how to understand what happened (see note 3) and also the fire at the Cheder*, in Kibbutz Sde Eliyahu, and the books that were in it.

In general, the explanation that can be given in such a case is the following. No one can and no one will be able to dominate what concerns a Jew, particularly what belongs to the domain of holiness, unless that Jew himself experiences a weakness in the matter. In such a case, he personally prepares the place for an external attack.

All those who are concerned with such things must therefore examine their own conduct. Without doubt, they will discover that they showed disrespect toward these books or, more likely, that they did not study them as required, even though they were printed for that purpose.

The same applies to a certain person, whom those who possess free will surely did not help as required. Or perhaps they did not facilitate his service of Hashem*. It is for this reason that those who do not possess free will (see note 4) were able to dominate the situation.

Obviously, this is merely the general idea, common to all such events. But in each case, an investigation must be conducted in that place, covering the period that preceded the event. In this way, more precise and detailed points will be brought to light.

C) You ask me what conduct to adopt after the fire at the Cheder*.

In fact, everything depends on the custom of the place, and you must therefore consult the Rabbanim* who rule on Halachah* and who are on site or nearby. One must ask whether there were perhaps mixed dances in this Cheder*.

D) You mention the reading of a prayer for the observance of the upcoming Shabbos*, during Minchah* on the eve of the holy Shabbos*.

This is not part of the customs of the Chassidim* and does not appear in the Siddur* of the Alter Rebbe*.

E) You say that when this happened in your Kibbutz, you were studying the Parashah* in which it is said: "He shall break down the house."

You will consult the Midrash Rabbah*, at the end of this Parashah*, Chapter 17, according to which the spiritual dimension of what this verse describes corresponds to the situation of exile. Now, more profoundly, it is said regarding it, in accordance with the formulation of our Sages* (see note 5), that "it is because of our sins that we were exiled from our land."

The sin is the exile of the Divine soul that every Jew possesses and which is a "veritable spark of Divinity," thereby causing the exile of the spark of the Divine Presence that he carries within him. The result is the exile of the body in the concrete sense.

Such is the connection between these two elements — the Parashah* and the event. It is necessary to make an addition to the practice of the Torah* and the Mitzvos*, particularly to the observance of the holy Shabbos*, which is defined as "a Shabbos* for Hashem*."

May Hashem* therefore preserve us from any weakening in this matter. This would be a form of exile, as this Parashah* explains. For the central point of the exile is the burning of the Temple, which underscores the gravity of the fast of the fifth month (see note 6). And the same is unfortunately true for the miniature Sanctuary that constitutes a place of prayer.

May Hashem* grant that you intensify your study of the Torah*, your observance of the Mitzvos*, and in particular your study of the profound dimension of the Torah*, instilling enthusiasm in the service of Hashem* and revealing the "fire of holiness." This latter dispels that of the "other side" in the spiritual dimension and thereby renders it materially impossible. And you will also influence your surroundings in this direction.

With my blessing to share good news,

On behalf of the Rebbe Shlita*,

The secretary

(Notes in the original:

1. Rav* I. Weil, of Sde Eliyahu.

2. That the terrorist attack on Kfar Chabad* be perpetrated. See, regarding this, Letter no. 3281 and the foreword.

3. At Kfar Chabad*.

4. In this case, the terrorists.

5. In the Siddur*.

6. That of the 9th of Av*.)

ד'שלד

ב"ה, ט"ו אייר, תשט"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ כו' מו"ה יצחק שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו - בלי הוראת זמן הכתיבה -

א) במה שמקשה, למה השי"ת רצה את זה וכו'.

כבר אמרו רז"ל כלל גדול, בהדי כבשי דרחמנא למה לך, והפירוש גם כפשוטו, ובפרט אשר לכל אחד ואחד מחלקי הבריאה יש לו תפקיד שעליו למלאותו, וכיון שאין דבר בעולם לבטלה, הרי נותנים לכל חלק וחלק הכחות והזמן הדרושים למילוי תפקידו זה, וכשמבלה זמנו וכחותיו (שבזה נכנס גם כח התבוננות שלו ושכלו) על ענינים שאינם מתפקידו, יחסרו לו בעת שיגש למלאות תפקידו המיוחד.

ב) בשאלתו איך צריך להבין את הנ"ל וכן בנוגע לשריפת החדר בקבוץ שדה אליהו ובו גם ספרים וכו'.

כללות הנקודה בענינים כגון אלו היא, שאין שליטה על עניני איש היהודי, ובפרט על עניני הקדושה למי שהוא ושיהי', אם אין חלישות מצד איש היהודי בענינים אלו , (שזוהי נתינת מקום לפגיעה מבחוץ), ולכן על כל אלו שנוגע להם ענינים כגון אלו, לפשפש בהנהגתם, שאז ודאי ימצאו שלא נזהרו בקדושת הספרים או יותר קרוב לומר בהלימוד שבהם שזה מטרת הדפסתם וכו' כפי הדרוש, ועד"ז גם בנוגע לפב"פ שבטח הי' איזה גרעון בהסיוע לו ולעבודתו בקדש מצד בעלי בחירה, ועי"ז נפתח סדק לשליטת בלתי בעלי בחירה, מובן שהנ"ל היא נקודה כוללת משותפת לכל המאורעות מסוג זה, אבל בכל מאורע צריך לפשפש על אתר במקום זה ובזמן שלפני המאורע, ואז ודאי ימצאו ענינים קרובים ומפורטים יותר.

ג) במ"ש אודות ההנהגה לאחרי שריפת החדר וכו'.

הרי זה תלוי במנהג המקום ולכן עליו לפנות בזה לרבנים מורי הוראה הנמצאים שם או בסמיכות, וכדאי להתענין אם לא הי' בחדר זה ריקודים של תערובות.

ד) במה שכותב אודות אמירת תפלה (בתפלת מנחה של ערב שבת קדש) בהנוגע לשמירת שבת הבא.

אין זה במנהגי אנ"ש, ולא בסידורו של רבנו הזקן.

ה) במה שכותב שבעת המאורע בהקבוץ שלהם, למד אז הפרשה ונתץ את הבית וכו'.

יעיין במדרש רבה סוף פרשה הנ"ל, פי"ז, שהענין ברוחניות הוא ענין הגלות וענין הגלות בפנימיות הוא, כנוסח שקבעו אנשי כנסת הגדולה, ומפני חטאינו גלינו מארצנו, שחטא ועון הוא גלות לנפש האלקית שבכל אחד ואחת מבני ישראל חלק אלקה ממעל ממש, ועי"ז לניצוץ שכינה אשר בתוכו, וזהו הענין שממנו משתלשל גם גלות הגוף כפשוטו, וזוהי השייכות בין שני הענינים הפרשה והמאורע, שבאים לעורר על הכרח הוספה בעניני תורה ומצות ובפרט בשבת קדש, אשר עליו נאמר שבת לה '. וח"ו בגרעון בזה זהו ענין גלות וענין פרשה הנ"ל, ונקודת הגלות המרכזית היא ענין שריפת בית המקדש שלכן הגדילו את צום החמישי, ועד"ז מקדש מעט, מקום תפלה ר"ל.

ויהי רצון שיוסיף בלימוד התורה וקיום המצות ובעיקר בקביעות עתים בלימוד פנימיות התורה המביאה להתלהבות בעבודת השם (אש דקדושה האוכלת אש דלעומת זה ברוחניות ובמילא אין מקום לאש דלעומת זה גם בגשמיות), ולהשפעה בסביבתו בכיוון האמור.

בברכה לבשר טוב,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ד'שלד
מו"ה יצחק : ווייל, שדה אליהו.

רצה את זה : המאורעות בכפר חב"ד. ראה לעיל אגרת ד'רפא, ובהנסמן בהערות שם.