Igrot Kodesh · Letter 4220 — Faith & Bitachon

B"H

10 Nissan 5716

Brooklyn

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem*, of illustrious

lineage, Rav Shalom Yechezkel Shraga (Rav S. Y. S. Rubin Halberstam, Rebbe of Tshechnov; see letters no. 2397, 3289, and 3789),

I greet you and bless you,

I am responding to your letter, following our discussion (in letter no. 3789) on a wire and a seam made with it, in light of the laws of Shabbos*. You cite in your letter various texts in which our Sages use the term "sewing," in Hebrew or in Aramaic, although referring to a wire.

All of this is surprising. Does the Torah* speak of sewing among the prohibited labors of Shabbos*? The prohibited labors are derived from those that were performed in the Mishkan* or that are, at least, customary. Admittedly, the Mishnah* uses the term "sewing," but one can say in this regard that "within two hundred coins there are one hundred; however, within one hundred coins there are not two hundred." In this case, it therefore refers to the labor that was performed in the Mishkan* in the customary manner — this is quite obvious.

On this subject, even though it is not directly related to the above, you cite the verse: "They sewed fig leaves" and you point out that they did not have threads of silk or wool. You deduce from this that such sewing is not what we know today and that the material is of no importance.

Now, if that is the explanation, you could also advance that they did not have a needle, that they sewed with their fingers while piercing (the fig leaves) with their nails. In this way, you would condemn (under the laws of Shabbos*) a form of sewing that is acquitted (though not permitted!) by the unanimous opinion of the Sages.

Concretely, one may ask why, in your view, they did not have threads of silk or wool. On the other hand, it is quite clear that they did not have wire — which is the subject of our discussion — since it was the grandson of Adam who first forged bronze and iron.

Likewise, you say that the prohibited mixture of species, on Shabbos*, is independent of the material used to make the two stitches (necessary for it to qualify as sewing). It seems obvious to me that the opposite is true. Indeed, in such a mixture, the manner in which the species were attached is not important — only the presence of this attachment is taken into account. The opposite is true for Shabbos*, since the prohibition applies only when the labor was performed in the normal manner.

You question my statement regarding "virtuous Jewish girls." How can one establish that such is indeed the custom of Jewish girls? In fact, I based my position on the Korban Nesanel and on the books that follow it, according to which this practice does indeed exist in Jewish communities. Indeed, the law (from the standpoint of Shabbos*) is the same for the safety pins we know in our time and for what the Korban Nesanel and the other books mention.

Pesach* is approaching, for us and for all of Yisrael*, for good. May Hashem* grant that each of us, within all of Yisrael*, celebrate it in a kosher* and joyous manner.

With my respects and my blessing on the occasion of the festival,

You cite, in particular, Tractate Shabbos 74b. Now, if you draw a comparison between this and a safety pin, it should result in the necessity of bringing a chatas* offering (for one who inadvertently uses a safety pin on Shabbos*). You must therefore accept the idea that this comparison is unfounded. The reason is, in fact, the following: the sewing was not performed with a needle, and in the Mishkan*, threads were used.

Tractate Shabbos 48b rules out any comparison between Shabbos* and the prohibited mixture of species. A seam that is not permanent cannot be defined as such and is not a binding from the standpoint of Shabbos*, for the reasons stated previously.

You cite the Tosafos* on Tractate Shabbos 69a and you ask how one can know a positive commandment relating to Shabbos* but not a prohibition, since one fulfills the positive commandment by observing the prohibition.

I do not understand your question. The Tosafos* speak of one who does not know that the Torah* issues such a prohibition. And regarding the assertion that the positive commandment of teshuvah* is linked to the observance of the prohibition, you should consult the Rambam*, Laws of Shabbos, beginning of Chapter 21.

ד'רכ

ב"ה, יו"ד ניסן, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ ענף עץ אבות

מוה' שלום יחזקאל שרגא שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו, והוא בהמשך להשקו"ט בענין חוט של מתכת ותפירה בו בהנוגע להלכות שבת, ומביא כת"ר כמה מרז"ל במכתבו שמשתמשים בלשון תפירה או חייטא, היינו תפירה בארמית, אף שהוא חוט של מתכת וכיו"ב.

ולפלא על הנ"ל, דכי תפירה כתיבא בקרא באיסורי שבת? חיובי שבת ילפינן ממלאכת המשכן, ואינו נוגע אם נקראים תפירה א"ל, אלא אם היתה המלאכה במשכן או עכ"פ דרכה בכך, ואף שבמשנה נקט הלשון תופר, הוא משום דיש בכלל מאתים מנה, אבל אין בכלל מנה מאתים, וכמו שבשאר לשונות המשנה ה"ז דוקא באופן שהי' במשכן ודרכו בכך, ופשוט.

דא"ג אף שאין נוגע להנ"ל, במה שהעיר ממ"ש ויתפרו עלה תאנה, אף שלא הי' להם חוטי משי או צמר או כיו"ב, ולכן לומד שהכוונה היא על אופן תפירה שהוא שלא כדרכו בימינו, ואין החומר נוגע, הנה אם משום הא, יכול לומר גם כן שבטח לא הי' מחט ובמילא תפרו באצבעים, היינו שעשו נקב בצפורן כו' וכו' ועל יסוד זה לחייב תפירה הפטורה לכל הדיעות. ובהנוגע לפועל הנה צ"ע מנין לכ' שלא הי' להם חוטי משי או צמר וכו' ורק הא פשוט שלא הי' להם חוט של מתכת דעלי' אנו דנין, כי הרי בן בנו של אדם הי' לטש כל חרש נחשת וברזל.

כן במ"ש שאין הבדל בין כלאים לשבת באיזה חומר תוכף השתי תכיפות, לדעתי פשוט ההיפך, כי בכלאים אינו נוגע באיזה אופן נעשה החבור כי אם המציאות שנעשה היינו החיבור, ובשבת הוא להיפך - שכל האיסור תלוי ורק בזה אם כשאופן בו נעשית המלאכה הוא כדרכו וכו'.

ובמה שהעיר על לשוני לעשות מבנות ישראל הכשרות וכו' דמנ"ל דכן מנהג בנות ישראל. הנה תמכתי יתדותי עה"כ בקרבן נתנאל ובספרים שלאחריו, שכן נהגו בקהלות ישראל וכו' כי הדין שוה במחט בטחון כמו שהוא בדורנו זה או בהאופנים המובאים בקרבן נתנאל ובספים דלאחריו.

ולקראת חג הפסח הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנה יה"ר שכאו"א מאתנו בתוך כללות ישראל יחוג אותו בכשרות ובשמחה.

בכבוד ובברכת החג.

במש"כ כת"ר משבת (עד, ב) ועוד, הנה, לטעמיך, אם מדמה מחט של בטחון לזה הרי צ"ל בפשיטות חייב חטאת וכו', ועכצ"ל גם לכ' שאינו דומה, והטעם כי אין תפירה במחט, ובמשכן חוטים היו.

משבת (מח, ב) מוכח דאין ללמוד שבת מכלאים, כי תפירה שאינה לקיים אינה תפירה וחיבור בשבת (ועיי"ש בהגמ"ר). והטעם כנ"ל.

במה שהקשה בתוד"ה דידע (שבת סט, א) דאיך אפשר דידע בעשה דשבת ולא ידע בלאו כיון דקיום השעה הוא ע"י שמירת הלאו - לא הבנתי הקושיא דהפי' שם הוא שלא ידע שיש בתורה איסור לאו בזה. לגוף ההנחה דקיום העשה דתשבות הוא רק ע"י שמירת הלאו - ראה רמב"ם הל' שבת רפכ"א.

ד'רכ
מו"ה שלום יחזקאל שרגא : רובין-הלברשטם, האדמו"ר מציעשינוב. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ח ב'שצז. ח"י ג'רפט. חי"א ג'תשפט.

בהמשך להשקו"ט: לעיל חי"א שם.