Igrot Kodesh · Letter 4126 — Faith & Bitachon

B"H

21 Shevat 5716

Brooklyn

To the young man Shlomo (S. Shtantsel of Tel Aviv),

I greet you and bless you,

I am responding to your letter from Motzaei Shabbos*, in which you describe the great impression made upon you by the gathering, the speech of a certain person who inflamed spirits for the fear of Hashem*, the Torah* and the mitzvos*. To participate in organizing all of this was a great merit.

You can deduce from this my opinion regarding the future. You must maintain this activity, even though, like everything that is profound, it requires much time, eagerness, and concentration. The Alter Rebbe*, author of the Tanya* and the decisor of the hidden part of the Torah*, author of the Shulchan Aruch* and the decisor of the revealed part of the Torah*, has given us the assurance that by giving tzedakah* (in this case, spiritual tzedakah*) to one's fellow, "one has a mind and heart a thousand times more refined."

Nevertheless, the terms of this promise speak of refinement and not of erudition or fear of Hashem*. Consequently, it remains necessary to study the Torah* and also to ensure that the feelings of the heart are awakened — love and fear of Hashem*. For all that, one does receive the blessing for tremendous success, literally a thousand times greater.

You must therefore study each day the revealed part of the Torah* and Chassidus*, for a certain amount of time, as befits a young man, a Yeshivah* student. Then, outside of the Yeshivah* study times, or taking only a small portion of that time, you will devote yourself to all of this. I am certain that in this way, even your father, the Rav Shlita*, will give you his full approval.

Obviously, this concerns only your regular schedule. On an exceptional basis, however, one can — and sometimes must — devote oneself to communal needs more than to Torah* study, or conversely, take time from study for these needs. Indeed, one must tell oneself that the communal needs in question are, very often in our era, a matter of life and death. Here too will be fulfilled the promise of the Mishnah* that "one mitzvah* draws another" — and not the opposite, Heaven forbid.

You ask me whom to invite to speak before the assembly. It is clear that the people on the spot must decide this, taking into account the impression it will make and what will be heard. For all that, one must make use of all possible resources and not establish absolute rules in this matter — not even locally, and certainly not from a distance — for the situation evolves from time to time.

I read with satisfaction in your letter that you study Chabad* Chassidus* regularly. You surely know the saying of the Alter Rebbe* that study must be fixed in time and in spirit, the latter being essential. As you know, what is fixed cannot be nullified. Now, each day has its own content, and the blessing of the Torah* is recited daily, in the present tense: "He gives the Torah*." The study of Chassidus* must therefore also be daily.

With my blessing to convey good tidings of all this,

M. Schneerson,

In your letter of the luminous day of 19 Kislev, you posed the following questions:

A) It is necessary both to believe with pure faith and to understand through one's intellect, but this is not contradictory. On the contrary, these two approaches are complementary.

The beginning of the service of Hashem* is pure faith. Immediately after that, one is obligated to fulfill the mitzvah* which is "the principle of all principles and the pillar of all wisdoms — to know that there is a First Existence," in the words of the Rambam* at the beginning of his work. And the Zohar*, Volume 2, page 25a, specifies: "This commandment precedes all others. One must know the Holy One, blessed be He."

Now, "one who says he made no effort and yet succeeded — do not believe him." One must make intellectual efforts to understand, to the fullest extent of one's means — man's capacities being limited. Then, beyond one's means, one invokes the deep and infinite faith.

Please also consult the Mitzvah of Faith in Hashem* by the Tzemach Tzedek*, the Kuntres Toras HaChassidus*, Chapter 13, and other texts as well.

B) The organization of your study of the revealed part of the Torah* depends on the Yeshivah* in which you find yourself. In any case, it is necessary to learn and know the laws of daily usage.

As for Chassidus*, you should seek the advice of Rav S. C. Kasselman (see letter no. 4124). Indeed, everything depends on each person's aptitudes.

ד'קכו

ב"ה, כ"א שבט, תשט"ז
ברוקלין.
האברך שלמה שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו ממוצש"ק, בו כותב אודות הרושם הכביר אשר עשתה האסיפה, הנאום של פב"פ שהסעיר את הרוחות ליראת שמים תורה ומצותי' - ואשרי חלקו שהשתתף בארגון הדבר. ומזה מובנת ג"כ חוות דעתי בהנוגע לעתיד - שימשיך בעבודתו זו, אף, שככל עבודה פנימית, דורשת השקעת זמן מרץ ושימת לב. והובטחנו כבר מרבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) אשר ע"י הצדקה עם הזולת נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.

אבל מלשון הבטחה זו עצמה, שאומר שנעשים זכים ולא שנעשה למדן וירא שמים, מובן, שצריך ללמוד, וגם להתעסק בענינים המביאים לרגשי לבב באהבת ד' ויראת ד', אלא שמתברכים בהצלחה מופלגה אלף פעמים ממש. ולכן עליו לסדר לימודיו בתורת הנגלה ובתורת החסידות זמן נכון בכל יום ויום וכראוי באברך בן ישיבה. ורק שבזמנים הפנוים מסדרי הישיבה וקצת מזמני הישיבה - להקדיש לעבודה הנ"ל. ובטוחני שבאופן כזה גם אביו הרב שליט"א יסכים בלבב שלם.

מובן שכל הנ"ל הוא בתור סדר קבוע, אבל במקרה יוצא מן הכלל ובתור הוראת שעה, צריך, ופעמים גם מוכרח, להוסיף מזמן דצרכי צבור על זמן דלימוד התורה, ולפעמים להיפך - לקחת מזמן הלימוד לצרכי צבור. ובפרט בהתבונן עניני צבור אודותם הנדון, לפעמים תכופות - בתקופה זו - הם ענינים של פקוח נפשות ממש. ובודאי גם בזה יקוים דבר המשנה מצוה גוררת מצוה, ולא ח"ו להיפך.

בשאלתו איזה אישים להזמין להטיף בפני הקהל וכו' - מובן שבזה צריכים להחליט אנשים הנמצאים על אתר ולהביא בחשבון גם ענינים דמראית עין, שמיעת אזן וכו'.

ולאידך גיסא להשתדל לנצל כל הכחות האפשרים. ואין לקבוע בזה מסמרות אפילו על אתר, ובפרט בריחוק מקום, כיון שהענינים משתנים מזמן לזמן.

נעם לי לקרות במכתבו שלומד בצורה קבועה בתורת חב"ד. ובודאי ידוע לו פתגם רבנו הזקן, שהקביעות צ"ל בזמן וגם בנפש והוא העיקר. וכבר ידוע - דקבוע לא בטל.

וכיון דכל יומא ויומא עביד עבידתי', והרי ברכת התורה מברכים בכל יום מחדש ובנוסח נותן התורה לשון הווה, הרי גם הקביעות בלימוד תורת החסידות צ"ל בכל יום.

בברכה לבשר טוב בכל האמור.

מ. שניאורסאהן
בשאלותיו במכתבו מיום הבהיר יט"כ: א) אם להאמין באמונה פשוטה או לחקו"ד - שניהם מוכרחים . ולא רק שאין סתירה מזל"ז, אלא אדרבה משלימים זא"ז.

תחלת העבודה ויסודה - אמונה פשוטה, ותיכף נתחייב במצוה שהיא יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון כו' (רמב"ם בתחלתו), ובל' הזהר (ח"ב כה, א): פקודא דא קדמאה דכל פקודין כו' למנדע לי' לקוב"ה כו'. ולא יגעת ומצאת אל תאמין. ומחויב לייגע ולהטריח את שכלו להשכיל ולהבין עד כמה שביכולתו - ויכולת האדם מוגבלת - ומה שלמעלה מיכולתו, באמונתו היסודית והפשוטה יחי'. ועייג"כ מצות האמנת האלקות להצ"צ. קונ' תורת החסידות פי"ג ובכ"מ.

ב) סדר לימוד - בנגלה בהתאם לסדרי ישיבה בה לומד (ומוכרח, בכל אופן, לימוד וידיעת הל' הצריכות). בחסידות - יתדבר עם הררש"ח שי' קעסעלמן עד"ז, כיון שתלוי בכשרונות כאו"א וכו' וכו'.

ד'קכו
חלקה נדפס בלקו"ש ח"י ע' 241 חלקה בחי"א ע' 279 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

האברך שלמה שי ': שטנצל, תל אביב.