Igrot Kodesh · Letter 4122 — Faith & Bitachon

B"H

19 Shevat 5716

Brooklyn

I greet you and bless you,

I have duly received your letter, sent some time ago, and just now your request for a blessing* on the occasion of the Hilloula*, which will be read, at a propitious moment, near the holy resting place of the one whose Hilloula* we celebrate, my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us.

You mention your success in drawing the hearts of several Jews closer to the Torah* and the mitzvos*. I am pleased about this. Our Sages say that one who saves a single soul is considered as if he preserved the entire world. How much more so when it concerns several souls.

As you know, a mitzvah*, even performed a single time, brings about, on high, an immutable unification for all eternity, as the Tanya* explains at the end of Chapter 25 — all the more so since you have the merit of being the intermediary for the accomplishment of several mitzvos* and good deeds.

May Hashem* grant that there be fulfilled, in this matter, the ruling of our Sages that "one mitzvah* draws another." Thus, your desire and enthusiasm for such actions will be increased. You will then be given the possibility of fulfilling the wishes of your heart, concerning yourself personally, the members of your family, and others.

Please excuse what I am about to say. I will preface by noting that peace is so important that the entire Torah* was given in order to bring it about, as the Rambam* specifies at the end of his laws of Chanukah*. Moreover, the Mishnah* defines it as a vessel containing the blessing* of the Holy One, blessed be He. I will therefore take the liberty of emphasizing to you the necessity of strengthening the peace of your home, of committing yourself to achieving it.

Between the lines of your letter and between those of the conversation we had here, one can discern the state of mind of your wife. In the most simple sense, this means that you must make a special effort to be conciliatory, to exert yourself in this domain, to the fullest extent possible.

One can find proof of the importance of all this even in the revealed part of the Torah*. Indeed, as our Sages say, the Holy One, blessed be He, asked and commanded that His great Name, written in holiness, be erased. Moreover, it concerns, in this case, the Name of His Essence, and this is carried out by the Kohen*. The purpose of all this is to restore peace between a man and his wife, even when the latter does not have good conduct — which Heaven forbid — and all the more so when she is modest and has raised her children on the path of Chassidus*.

Every effort in this direction is an exalted and considerable mitzvah*. I therefore hope that you will gladden me by giving good news, telling me that you are doing everything in your power in this domain, taking into account the statement of our Sages that women are emotional. You will therefore gladden the heart of your wife in the proper manner — that is, without severity, and precisely with a luminous countenance.

No doubt these few lines will suffice. I await your good tidings.

With my blessing of success in all that has been said,

ד'קכב

ב"ה, י"ט שבט, תשט"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מאז, וזה עתה הפ"נ מיום ההילולא שיקרא בעת רצון על הציון הק' של בעל ההילולא כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

נהניתי ממ"ש אודות ההצלחה בקרב לב אחדים מבני ישראל לעניני תורה ומצותי', ואם בהנוגע לנפש אחת שנו חכמים שהוא כאילו קיים עולם מלא עאכו"כ כמה נפשות, וכבר ידוע אשר פעולה מצוה אחת ואפילו חד פעמית, הרי יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד (תניא ספכ"ה) ובפרט כשבכמה פעולות טובות ומצות זכה להיות הממוצע בזה. ויה"ר שיקוים גם בזה הפסק דמצוה גוררת מצוה, היינו שאצלו יתגדל החשק והמרץ לפעול בכל הנ"ל ובמילא יזמינו לו האפשריות למלא משאלות לבבו לטובה, בענינים הפרטים בבני ביתו וגם באחרים.

לאחרי בקשת סליחתו ובהקדים הידוע בענין גודל השלום שבשביל זה ניתנה כל התורה וכפסק הרמב"ם סוף הלכות חנוכה ולא עוד אלא שזהו דבר משנה כלי מחזיק ברכתו של הקב"ה, ארשה לי לעורר אותו ולזרזו על החיזוק לרבות השלום בביתם, היינו כפשוטו בהנוגע לו ואל זוגתו תחי', שכנראה מבין השיטים וגם מבין שיטת השיחה שהיתה לי כאן ומצב רוחה (שטימונג), כדאית ההשתדלות יתירה מצדו להיות וותרן במדותיו ולהתייגע ככל יכולתו בזה, וכבר ידועה ההוכחה וגם בנגלה דתורה מגודל ענין זה, מה שאמרו רז"ל, שאמר הקב"ה ומצוה למחוק שמו הגדול הנכתב בקדושה ודוקא שם המפורש ודוקא על ידי כהן, ובלבד להטיל שלום בין איש לאשתו ואפילו כשהאשה מתנהגת באופן דקנוי ח"ו, ועאכו"כ באשה צנועה שגדלה את ב"ב לחסידות, שכל ההשתדלות בזה מצוה רמה ונשאה, ותקותי שישמחני בבשורה טובה שעושה בזה ככל יכולתו ומתאים להוראת רז"ל שנשים דעתן קלה ישמח לב זוגתו תחי' באופן המתאים לה, היינו לא דורך אנגעצויגענקייט כי אם דוקא ע"י הסברת פנים וכו'. ובודאי שורותי אלה המעטות בכמות ג"כ תספיקנה ואחכה לבשו"ט.

בברכת הצלחה בכל האמור.