Igrot Kodesh · Letter 4110 — Tzedakah

B"H

13 Shevat* 5716

Brooklyn

To the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem
and devotes himself to communal needs,
of fine conduct, Rav Avraham Sender (Rav A. S. Nemtsov of Long Beach; see letter no. 3984),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 11 Shevat* and to the preceding one, in which you ask about the Keser* paragraph (in the repetition of the Mussaf* of Shabbos* and the festivals), according to the Chabad* rite, which says "the end as at the beginning" and not "the end as the beginning."

You should consult, on this subject, the Sha'ar HaKollel*, whose explanation is close to what you write. You conclude by saying that you hesitate to set aside the formulation "the end as the beginning." I am surprised by this, since the Alter Rebbe*, author of the Shulchan Aruch* and the Decisor of the revealed dimension of the Torah*, does indeed do so.

Moreover, the Mishnah* says, at the end of Chapter 9 of Tractate Negaim*: "You are a great sage, for you put into practice the words of the Sages." And the Beis HaRabbi* relates the account of the early Chassidim*, in the name of the Tzemach Tzedek*, according to which the Alter Rebbe*, when he established the text of his Siddur*, had sixty rites laid out before him.

You apologize for writing to me about this, but there is no cause to do so. Indeed, the Mishnah* previously cited affirms that one must strengthen the words of the Sages, which also includes the need to be freed from doubt.

I send you my blessing for long days and good years. And there is no good but Torah*, for one who devotes himself to it. Indeed, various texts explain the difference between devoting oneself to it (see letter no. 3580) and studying it.

ב״ה ,כ״א שבט ,תשטי׳ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מיום ההילולא עם הפ״נ המצורף ,שכותב
שבריאות זוגתו תי׳ הוטב מעט ,יעזור השי״ת שיהי׳ לה רפו׳׳ש.
מה שכותב שטרוד בפרנסה וכו׳ -הרי זה כמו מישהו שרעב וחלוש
מרעב ,יאמר שלא יאכל עד שיתחזק ,כי טרדת הפרנסה כי כדבר המשנה
באבות פרק ג׳ משנה ה׳ ,המקבל עליו עול תורה ,פורקין ממנו עול דרך
ארץ ,וכן גם להיפך ,במילא כאשר רוצים להקטין את טרדות הפרנסה,
הנה קבלת עול תורה היא אחת העצות המרכזיות לזה ,והאריכות בדבר
257 תשי״ג -תשי״ז
המובן אך למותר ,והשם יתברך יזכהו לבשר בשורות טובות בזה וכן
מהשתתפותו הגדולה ביותר ככל האפשרי בישיבת . . .
בברכה.
בשם כ״ק אדמו״ר שליט״א