Igrot Kodesh · Letter 4108 — Faith & Bitachon

B"H

12 Shevat* 5716

Brooklyn

Greetings and blessings,

From time to time, I ask the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem, abounds in positive accomplishments and fine conduct, Rav Yaakov Ben Tzion Yurkovich shlita* (see the following letter), what is happening with you and what you are doing. He also reported to me what he wrote to you about your state of mind — or, more precisely, about your discouragement. He further conveyed to me what you yourself answered him concerning your spiritual state.

You know, on this subject, the saying (see letter no. 3795) of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, leader of Israel: The prohibition of lashon hara* applies not only regarding one's fellow, but also regarding oneself. And the Rambam* specifies the distinction that must be made between lashon hara* and slander. The former can even be true, but it is, however, exaggerated — or even more than that.

Another point, which is essential: Various Chassidic texts establish that the seed planted in the earth will produce a harvest or a fruit tree only insofar as it first decomposes. It is therefore by losing its original existence that it enables the widest development.

Nevertheless, in what case is this decomposition positive? On the condition that it takes place in fertile soil, which is prepared for the harvest and irrigated. By contrast, if it takes place on a table, not only will it be of no use, but moreover, the seed itself will be lost.

Now, there is a similar distinction between sadness and bitterness, as the Tanya* explains. How does one distinguish between these situations so as not to be misled, and how does one determine the true nature of this decomposition and discouragement? By the actions that result from it. If it leads to an increased commitment to Jewish values, this will serve to "produce the harvest" and to multiply the seeds. If it weakens this commitment — all the more so if it eliminates it — it belongs to the second category.

You will surely understand this metaphor. It is indispensable that you fix a time for the study of Chassidus*. You should fix it both in time and in your mind. Then you will finally put into practice the precept: "Serve Hashem with joy."

With blessing to convey good tidings of all the above,

ד'קח

ב"ה, י"ב שבט, תשט"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

מזמן לזמן שואל הנני מהרה"ג וו"ח אי"א רב פעלים בעל מדות וכו' מו"ה יעקב בן ציון שליט"א יורקעוויטש מהנעשה אתו ופעולותיו, והודיעני גם כן מה שכותב אליו אודות מצב הרוח, יותר נכון אודות נפילת הרוח שלו ומה שכותב כבודו להרה"ג הנ"ל בהנוגע למצבו ברוחניות.

וכבר ידוע בכגון דא פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, אשר האיסור דלשון הרע הוא לא רק בהנוגע לזולתו אלא גם בהנוגע לעצמו שהוא אסור ג"כ, וכבר ידוע בדברי הרמב"ם בהחילוק דלה"ר ומוציא שם רע שלה"ר הוא אפילו כשאומרים אמת ובפרט אם מגזימים, ועוד יותר מהגזמה.

ועוד והוא העיקר ע"פ המבואר בכמה מקומות בדא"ח, אשר בכדי שהגרעין הנזרע בארץ יצמיח תבואה ואילן עושה פרי צריך להיות רקבון מתחלה, היינו ביטול מציאותו הקודמת שאז מצמיח יותר וביותר, אבל במה דברים אמורים שרקבון זה ברכה בו, כשנעשה הוא בארץ בראוי' לזריעה ולצמיחה ומכשיר את האדמה לזריעה ולצמיחה ומשקים אותה וכו' אבל כשמניח גרעין על השולחן ומרקיב אותו, הרי לא לבד שאין כל תועלת וצמיחה אלא אדרבה מפסיד גם את הגרעין. ועד"ז הוא החילוק בין עצבות למרירות וכמובן ממה שנתבאר בתניא. והבחינה בזה לבלי להטעות את עצמו ולדעת מהות הרקבון ונמיכת הרוח, הם התוצאות הבאות, שבאם הנמיכות רוח מביאה לתוספת בפעולה בעניני יהדות הנה זה רקבון מצמיח כ"פ בערך הגרעין ואם גורם חלישות ועאכו"כ ביטול פעולות הנ"ל, הרי זה מסוג השני. והנמשל מובן ומוכרח הוא לקבוע זמן בלימוד תורת החסידות, קביעות בזמן וקביעות בנפש ואז סוכ"ס יגיע לקיום הציווי עבדו את ד' בשמחה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור לעיל.

ד'קח
והודיעני : ראה אגרת שלאח"ז אליו.

פתגם : ראה גם לעיל חי"א אגרת ג'תשצה, ובהנסמן בהערות שם.