Igrot Kodesh · Letter 4088 — Chassidus & Avodah

B"H

3 Shevat* 5716

Brooklyn

To the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem
and devotes himself to communal needs,
Rav Meir (Rav M. Gurkov of London; see letter no. 3958),

Greetings and blessings,

I have duly received your letter of 11 Teves*, with its contents. You interpret the correspondence I sent you by concluding that words not leading to action can be considered futile, their purpose not having been realized.

I must not have been sufficiently precise in my statement, for this is by no means what I meant, which Hashem forbid. I was alluding to the talks delivered here during the Chassidic farbrengen*, and the meaning of all this is quite simple: If one puts into practice what I say by encouraging others, with words emanating from the heart, one does not need to observe the concrete actions that result from it (the value of an action cannot be evaluated based on the results it produces, for those are not quantifiable).

And one finds a similar explanation regarding the search for chametz* (see letter no. 4244). Indeed, one rightly recites a blessing when conducting this search, even if no chametz* is found — for the mitzvah* is to search for it (not to find it).

The same applies to the mitzvah* of rebuking one's fellow. Our Sages ask whether one must go so far as to strike him, in a case where, if one does not reach this extreme, the rebuke will have no effect. Nevertheless, the mitzvah* is not thereby negated. It is not the same, however, for the talk I deliver, which must be considered independently (and has meaning only insofar as it is followed by effect).

I hope that these few lines will produce their effect and achieve their purpose, leading you to redouble your ardor in your efforts. Moreover, you know the statement of our holy master (the Frierdiker Rebbe*) that an effort is never in vain.

With blessing for success in your work, regarding all the above,

ד'פח

ב"ה, ג' שבט, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה מאיר

שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מי"א טבת עם המוסגר בו. ובמה שמפרש דברי במכתבי אליו, אשר דבורים שאין מביאים לידי פועל במעשה, ה"ז בגדר דב"ט, כיון שלא נתגשמו מטרתם. - כנראה שלא ביארתי דברי כדי צרכם, כי לא היתה בזה כוונתי ח"ו אליו, אלא על השיחות במשך ההתועדות כאן . והנפק"מ בזה פשוטה, כי הרי כשהוא ממלא בקשתי לדבר דברי התעוררות וכיו"ב ובדברים היוצאים מן הלב הנה מבלי להביט על הפעולות שבאים ע"י דברים אלו, ה"ז ע"ד המבואר בברכת בדיקת חמץ, שאפילו לא מצא חמץ, ברכתו רצוי', כי המצוה היא לבדוק, ועד"ז הוא גם במצות הוכח תוכיח, וכמובן גם מפלוגתת רז"ל בזה אם הוא עד כדי הכאה וכו' אף שפשיטא אפילו לא הגיע עד כדי הכאה אין התוכחה פועלת ובכל זה המצוה במקומה עומדת, משא"כ בשיחתי הבאה מצד עצמה.

ותקותי ששורותי אלו המעטות בכמות תפעלנה פעולותיהן ותביאנה להמטרה שיוסיף אומץ בתעמולתו ובפרט שידועים דברי נשיאנו הק', חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם...

בברכת הצלחה בעבודתו בכל האמור.

ד'פח
מו"ה מאיר: גורקאוו, לונדון. אגרות נוספות אליו - לעיל ג'תתקנח, ובהנסמן בהערות שם.

ע"ד המבואר בברכת בדיקת חמץ: ראה גם לקמן אגרת ד'רמד.