Igrot Kodesh · Letter 4083 — Chinuch

B"H

2 Shevat* 5716

Brooklyn

To the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem
and devotes himself to communal needs,
Rav N. N. (Rav Nissan Nemanov, spiritual guide of the Yeshivah* Tomchei Temimim* Lubavitch* of Brunoy, France; see letters no. 3434 and 4243),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of the fifth day of Chanukah*, of the 8th and 27th of Teves*, as well as to your telegram and its enclosures. I thank you for the good news you give me regarding the Chassidic farbrengens*. In general, all efforts must be focused on what, in my view, is sorely lacking among the students, to my great distress — namely, attachment to the Yeshivah* and to all that concerns it — although, for the time being, I have not been able to verify whether this deficiency manifests only toward the Yeshivah* or also toward the study of Torah*.

This deficiency is evident in the letters I receive, even though, of course, efforts are made to conceal it to the fullest extent possible. It can, however, be discerned between the lines. An effort in this regard is therefore especially necessary, for ultimately, the time that the students spend within the walls of the Yeshivah* is very limited. They must then subsequently assume the mission of transmitting to others (literally: "to be sufficiently moist to moisten others"), not to content themselves with acting for their own sake alone. You must understand what I mean.

In general, Chassidic conduct is based on the principle that nothing is done mechanically, as various discourses of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, establish. How much more is this the case when one wants the students to reject ostentation and to be profound also in the manner in which they influence others. It is, of course, unnecessary to say more.

Obviously, in this matter, I am referring to all the members of the administration of the Yeshivah*, and even to those who manage the material affairs, for there is every reason to think that this also influences the way in which the students regard the Yeshivah*.

It is also concerning all of this that it is said: "This is not inaccessible and distant... it is not in the heavens." And our Sages emphasize that if it were in the heavens, one would have to ascend there to fulfill the Will of the Creator (the fact that the Torah* is not inaccessible results solely from the kindness of Hashem and has no bearing on the obligations of man). How much more is this the case when "the matter is very close to you, in your mouth and in your heart, to do it." In this matter, everything that has been said above applies — especially since the merit of our holy masters assists you in this sacred mission.

ד'פג

ב"ה, ב' שבט, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוהרנ"ן שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מה' חנוכה, ח' וכ"ז טבת וכן המברק, עם המוסגר בהם. ת"ח על הבשו"ט מ"ש אודות ההתועדויות. ובכלל הנה צריכים היו להשתדל ביותר וביותר בהמ שחסר לדאבוני ולצערי הכי גדול בהתלמידים והוא ענין ההתקשרות להישיבה ולעניני ' (אף, שלע"ע, לא עלתה בידי לברר אם חסר, ורק בההתקשרות להישיבה או גם ללימוד התורה) שניכר חסרון זה במכתבים המתקבלים, אף שכמובן מעלימים הם עד כמה שאפשר, ונלמד מבין השיטים. ומובן שההשתדלות בזה מוכרחת ביותר וביותר, כיון שסו"ס זמן שהותם בהישיבה מוגבל הוא ביותר, ותפקידם הנרצה הוא שיהיו טופח ע"מ להטפיח ולא רק שיוציאו את עצמן וד"ל.

ואם בכלל הנהגת החסידות היא, אז מען האלט ניט פון ממילא, וכמובא בכמה שיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, עאכו"כ כשצריכים לעשות מהם פנימיים, ופנימיים גם בהשפעתם על הזולת. והאריכות בכל זה אך למותר. ומובן שבהאמור כוונתי לכל חברי הנהלת הישיבה, ולא עוד אלא שגם לאלו המתעסקים בענינים הגשמים, כיון שקרוב לומר שגם זה משפיע על היחס של התלמידים להישיבה.

וגם על כ"ז נאמר לא נפלאת ואל רחוקה היא גו' כי לא בשמים היא, וידוע דרז"ל שאפילו אם היתה בשמים צריכים היו להשתדל לעלות לשם ובלבד למלאות רצון הבורא ית' ועאכו"כ שקרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, שגם בנדון זה הוא ככל הנ"ל ובפרט שזכות נשיאינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מסייעתם בעבודה קדושה זו...

ד'פג
מוהרנ " ן : מוה"ר ניסן נמנוב, משפיע בישיבת תו"ת בצרפת. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"א ג'תלד, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ד'רמג.