Igrot Kodesh · Letter 3928 — Health

B"H

5 Kislev 5716

Brooklyn

To the great Rav, the distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs,

Rav Nissan (Rav N. Telushkin, of New York, author of Taharat Mayim on the laws of the mikveh*; see Igros Kodesh, Letter #3304),

Greetings and blessings,

I have duly received your book, the first volume of "The Torah and the World." I thank you for having thought to send it to me. Leafing through it, to the extent that my time permits, I observed with pleasure that it was introduced by a saying of the Baal Shem Tov* and concluded, in the manner of its introduction, by a statement of the Tzemach Tzedek*. The content of the book possesses, certainly, its own merit, but as elevated as it may be, it can additionally serve a cause even more elevated — namely, that of the dissemination of the wellsprings (of Chassidus*, to the outside).

Thus, it is recounted (see Igros Kodesh, Letter #3866) among the Chassidim* that the great Rav, Chassid* and tzaddik*, Rabbi Hillel of Paritch, explained that he multiplied the most stringent practices in his observance of mitzvos* in order to better understand Chassidus*.

One finds various explanations on this subject also in the revealed dimension of the Torah*. Thus, various precepts, in addition to their specific content, also serve as preparation for other commandments of more global import. Indeed, the ultimate purpose of the Torah* and mitzvos* is precisely this totality, as it is stated: "Hashem our Elokim* commanded us to fulfill all these decrees in order to fear Hashem our Elokim*." The characteristic of this period of the heel of Moshiach*, of this month, of these days, is precisely the dissemination of the wellsprings to the outside.

As a token of esteem, I enclose, in appendix, some notes.

I send you my blessing that for many years to come, you lead your community on the path that leads toward the House of Hashem, in good health, in accordance with the hope and desire of the Alter Rebbe*, influencing its members so that increasingly, they become Chassidim*.

Here are some notes, although, according to the established rule, one does not contradict a commentary.

On Parshas* Chayei Sarah, beginning on page 44, it is stated that women can die in childbirth because the mitzvah* of lighting candles (of Shabbos*) is imperfectly observed. One can explain simply that this precept was given to repair the transgression of the Tree of Knowledge of Good and Evil, committed at the instigation of Chavah, who introduced death into the world. Consequently, when the rectification is lacking, it is indeed due to the transgression of the Tree of Knowledge that the punishment is inflicted.

Thus, our Sages say, "The Holy One, blessed be He, forgave idolatry, but not the fact that one turns away from the Torah*, when one does not recite the preliminary blessing." Indeed, when one loses the love of the Torah*, one is effectively punished for the most severe transgressions.

It should also be noted that the Shabbos* lights were one of the points eliciting the opposition of the Karaites and the Samaritans. According to them, the prohibition of lighting fire during Shabbos* also meant that it should not burn during that day (even if it had been lit beforehand). And it is known with what scrupulousness one observes the practices that are not accepted by the Sadducees. On this matter, consult the references given by the Torah Shelemah, Vol. 14, p. 320.

On Parshas* Vayeitzei, beginning on page 65, you speak out against compromises (see Igros Kodesh, Letter #3809), and I commend you for it. There is a terrifying trend in this country and at this time. Not only does one depart from the teaching of our Torah* when it demands the installation of a barrier, but moreover, one aggravates the problem under some pretext or other, seeing in this a partial salvation, even though practice proves that the opposite is true.

Nevertheless, you include in this the practice of placing the chuppah* in the open air, which is done here in a room whose roof is removable. One may question this, for there is no concession involved. Such a practice is, in concrete terms, irreproachable (the same applies to a sukkah*; see Igros Kodesh, Letter #3874).

On Parshas* Vayishlach, beginning on page 67, you report the story of the tzaddik*, Rabbi Michel of Zlotchov. This same story also appears in the Likkutei Dibburim*, Fascicle #15, of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us. Nevertheless, he attributes it to Rabbi Meir of Premishlan. But perhaps these are two different stories.

The same applies to the story at the end of page 189. On this, consult the Likkutei Dibburim*, Fascicle #11, regarding the Maggid of Mezeritch*.

The book concludes with a saying of the Tzemach Tzedek* and one can cite, in this regard, that of the Rebbe Rashab*, at the end of his Kuntres Eitz HaChaim*, at the beginning of chapter 31.

ג'תתקכח

ב"ה, ח' כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה ניסן

שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת ספרו, התורה והעולם, כרך ראשון. ות"ח על שימת לבבו בשילוחו, ונעם לי לראות בו בדפדפי בין העמודים כפי רשיון הזמן, אשר בראשית מתחיל בפתגם הבעש"ט ומסיים מעין הפתיחה בפתגם הצמח צדק, אשר אף כי הענינים בהספר יש בהם גם תכלית מצד עצמם, הנה גבוה מעל גבוה יכולים לנצלם לתכלית גבוה עליהן, הפצת המעינות.

וע"ד המסופר בתוככי החסידים פתגם הרה"ג הרה"ח ר' הלל מפאריטש, שאמר, שכל החומרות שמחמיר בקיום המצות, הוא בכדי שיוקלט בטוב יותר ענין של חסידות.

ומבוארים כמה ענינים עד"ז גם בנגלה דתורה, שמספר מהמצות נוסף על ענינם מצד עצמם, משמשים הם גם הכשר מצוה למצוה כוללת יותר עד שסו"ס כל התורה והמצוה ענינם בשביל תכלית הכוללת, וכמ"ש ויצונו ה"א לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו, והרי מסוגלת תקופה זו דעקבתא דמשיחא, חדש זה וימים אלו להפצת המעיינות חוצה.

לחביבותא דמילתא באתי באיזה הערות המועתקות בשולי הגליון.

בברכה שעוד רבות בשנים יצליח לנהל קהלתו בדרך העולה בית א-ל מתוך בריאות הנכונה מתאים לתקות ושאיפת רבנו הזקן ולפעול עליהם לעשותם חסידים יותר ויותר...

איזה הערות: אף כי ידוע הכלל שאין משיבין על הדרוש.

פ' חיי שרה (מ"ד ואילך) הטעם שנשים מתות בשעת לידתן, על העדר זהירות בהדלקת הנר. - י"ל ע"ד הפשט, שמצוה זו ניתנה כתיקון למה שגרמה חוה חעה"ד שהביא מיתה לעולם, וכשחסר התיקון מענישים על חטא עה"ד , והוא ע"ד מרז"ל, ויתר הקב"ה על ע"ז וכו' ולא ויתר על מאסה של תורה שלא ברכו בתורה תחלה, אשר כשאין חביבות תורה זו, במילא נשאר העונש על עבירות החמורות.

ולהיער ג"כ אשר בענין הדלקת נר שבת הי' ג"כ ענין דמחלוקת הקראים והשומרונים, שהם פרשו לא תבערו אש שאסור להיות אש דולק בשבת, וידוע עד כמה החמירו בענינים שיאן הצדוקים מודים בהם, והראה ג"כ במקומות שציין בתורה שלמה חלק י"ד עמוד ש"ך.

פ' ויצא (ס"ה ואילך) יישר כח על מאמרו נגד הפשרות, שזהו בקעה היותר מבהילה במדינה זו ובתקופה זו, ולא לבד שאין נוהגין כהוראת תורתנו במקרים כמו אלו שצריך להוסיף גדר, אלא שעוד מוסיפים פרצה על פרצה באמתלא שע"ז יצילו עכ"פ את המיעוט, אף שרואים במוחש ההיפך. ברם מה שכלל בזה גם הענין דחופה תחת כפת השמים שנעשה פה ע"י חלל בגג הבית, צריך עיון, כי אין בזה פשרה אחא הענין במילואו.

פ' וישלח (ס"ז ואילך) הסיפור ע"ד הרה"צ ר' מיכל מזלאטשוב, נמצא סיפור כזה בלקוטי דבורים ט"ו לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אבל ע"ד הרה"צ רי מאיר מפרימישלאן, ואולי שני ענינים הם.

כן הסיפור בשילהי עמוד קפ"ט, עיין לקו"ד י"א הסיפור ע"ד הה"מ ממעזריטש.

סיום הספר בפתגם כ"ק אדמו"ר הצ"צ, יש להעיר מפתגם כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, בשילהי הקונטרס שלו, עץ החיים, ריש פרק ל"א.

ג'תתקכח
מו"ה ניסן: טלושקין. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"י ג'דש, ובהנסמן בהערות שם.

וע"ד המסופר : ראה גם לעיל אגרת ג'תתסו, ובהנסמן בהערות שם.

נגד הפשרות : ראה גם לעיל אגרת ג'תתט, ובהנסמן בהערות שם.

חלל בגג הבית : ועד"ז לגבי סוכה - ראה לעיל אגרת ג'תתעד.