Igrot Kodesh · Letter 3925 — Faith & Bitachon

B"H

3 Kislev 5716

Brooklyn

Greetings and blessings,

I have duly received your letter of 8 and 24 Cheshvan. In the meantime, you should have received mine, in which you will find answers to a large portion of the questions you pose in this one. I will add that there is no reason to be distressed — and even less to be discouraged — upon observing that communal leaders sometimes neglect their activities, advancing the well-known pretext that there is nothing to be done. And it is known that amtala, a pretext, can also be read as emes lo, "it is not the truth."

Treating of the period of the "heel of Moshiach*," at the end of tractate Sotah, our Sages employ, on several occasions, the expression: "We can rely only upon our Father Who is in Heaven," even though they are referring to the deficiencies and curses of this period. My father-in-law, the Rebbe (the Frierdiker Rebbe*), commenting on this expression, emphasizes that a Jew who remains with arms crossed, justifying himself by saying that there is nothing to be done and that one can only rely upon Hashem — such an attitude goes against the Torah*. As such, it indeed belongs to the curses that characterize the period of the heel of Moshiach*.

You have been a communal leader for several years already and I am therefore surprised that you are distressed by such things. There is no doubt that this is merely a passing state of mind, which will lead you toward increased motivation.

With my blessing,

For the Rebbe shlita*,

the secretary,

ג'תתקכה

ב"ה, ג' כסלו, תשט"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשרים קבלת מכתבו מח', כ"ד חשון, ובודאי בינתים קבל מכתבי', אשר בתוכנו ימצא ג"כ מענה על חלק חשוב מהבעיות אודותם כותב במכתבו זה, וזאת להוסיף אשר בודאי אין להתרשם ועאכו"כ להרגיש לעין של יאוש ממה שעסקני הצבור לפעמים מרשלים בפעולותיהם, ובהאמתלא הידועה שאין מה לעשות כו' וכו' (וכבר ידוע הרמז אשר אמתלא היא אמת-לא)

וידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע במאמר חז"ל דתקופת עקבתא דמשחיא בסוף מס' סוטה, שנשנה שם כ"פ, אנו אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים, אף שהמדובר שם אודות המגרעות והקללות דתקופה ההיא, ופירש אשר איש הישראלי יושב בחבוק ידים ומתרץ עצמו שאין לעשות מאומה כי אם להשען וכו' ה"ז היפך התורה, ובמילא נכנס בגדר דקללות דתקופת עקבתא דמשיחא.

ופלא עליו שעוסק הוא בצ"צ כמה שנים שנתרשם מהנ"ל, ובודאי שאין זהה אלא מצב רוח עובר ויבוא לתוספת והתעוררות.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר