Igrot Kodesh · Letter 3924 — Faith & Bitachon

B"H

3 Kislev 5716

Brooklyn

Greetings and blessings,

Your letter from the end of Tishrei* has reached me. Even if all the facts you report therein were exact, as well as their interpretation, the synthesis and conclusion of your letter signify your discouragement, your feeling of total and absolute renunciation.

Now, all of this is not correct. According to what is explained, indeed, you would be right if we possessed only one soul (this soul would then be tainted by the transgression and teshuvah* would be impossible; but a Jew has two souls, a Divine soul and an animal soul; the transgression affects only the latter, and the former therefore provides the strength for teshuvah*), carrying out the service of Hashem, as explained in Igeres HaKodesh*, chapter 25, Torah Or*, in the discourse entitled "Song of Ascents," and in various other texts.

According to all these explanations, it is clear that, quite to the contrary, the facts and the state of mind that you report should be the source of a profound and intense motivation (the awareness of evil arouses the desire to attain teshuvah*). But, obviously, the help of Hashem is necessary to achieve this (to free oneself from the shackle of transgression), even more than in other domains.

The solution is the following: one must give tzedakah* to others — that is, to draw them closer to the Torah* and its mitzvos*, to the inner teachings of the Torah*. In this way, Hashem Himself will draw you close.

The disturbances and hesitations in this matter weaken your commitment to the Torah* and mitzvos*. They do not merely waste your time needlessly. They cause you actual harm.

Compel yourself to follow the schedule of the yeshivah* and to engage your friends to do likewise, by speaking with them and, even more, by giving them a good example of the conduct that a student of the yeshivah* should have. Redouble your ardor in order to be close to others.

If your evil inclination presents itself once again, if it proposes that you engage in discussion, weighing the pros and cons, do not follow it. Tell it only that you are a servant. Certainly, a Canaanite servant, by nature, loves inaction, Heaven forbid. Nevertheless, he does not have a single free moment to devote to his own concerns, for he is constantly occupied with the work assigned to him by the master. He has no right to waste time, not even to ask himself questions about the manner of serving his master.

You ask me how to organize your study and how to apportion the time. You are at Yeshivah* Tomchei Temimim*, which means not only that you are there physically, in a material place, but also that you must concentrate all your concerns there. You must therefore obey and defer to the opinion of your teacher and the mashpia* of the yeshivah*.

I send you my blessing to give good tidings regarding all of this. And you know the expression of our Sages, according to which "the more simple, the better" (said originally regarding the horn of the shofar*; but in a figurative sense, pashut, simple, also means humble, submissive; this expression therefore also means: "The more one acts with humility, the better").

ג'תתקכד

ב"ה, ג' כסלו, תשט"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

כתבו משילהי תשרי בעתו הגיע לידי. והנה אפילו את"ל שצדק בכל הענינים שכותב אודותם וגם בביאורם, הפועל יוצא והמסקנא שבמכתבו שהוא נמיכת רוח וענין ורגש של יאוש מושללת ומופרכת לגמרי.

ובפרט שגם הנ"ל אינו נכון, וע"ד המבואר, שהאמת הי' כדבריו אם היתה נפש אחת היא המתפללת וכו', וראה ג"ע אגה"ק סוף סי' כ"ה, תו"א ד"ה שיר המעלות וגו', ובכמה מקומות, שע"פ מ"ש בכל הנ"ל פשוט שאדרבה הענינים ומצב הרוח שכותב אודותם ביכולתם לעורר התעוררות רבה ועצומה, אלא שמובן שגם לזה צריך סייעתא דשמיא ועוד יותר מבכמה ענינים.

והרי העצה לזה - בנתינת צדקה להזולת פירוש לקרבם יותר לתורה ומצותי' ולפנימיות התורה, שאז מקרבים מלמע' גם אותו.

והבלבולים והשקו"ט בזה גרעון בתורה ומצות ולא רק אבוד זמן ללא תועלת כו', ואדרבה עוד היזק יש בדבר.

ויכריח את עצמו לשמור סדרי הישיבה ולהשפיע גם על כל חבריו בזה, ע"י דבורו ועוד יותר ע"י שיהי' דוגמא חי' איך שצריך להיות הנהגת תמים ויוסיף אומץ גם בקרבת הזולת.

וכשיבוא היצר הרע עוד הפעם בהצעה להכנס בשקו"ט ובטו"מ, הנה לא יכנס בכל זה, ויבאר לו שהוא עבד, ואפילו עבד כנעני ח"ו שבהפקירא ניחא לי' מצד עצמו, הנה אין לו רגע פנוי' לעניניו מלבד עבודת האדון, ואינו רשאי לבטל זמנו אפילו בשביל שקו"ט בהנוגע לעבודתו בעבודת האדון.

במה ששואל פרטים איך יסדר לימודיו וזמניהם - נמצא הוא בישיבת תו"ת, וזה צ"ל לא רק מציאות בגשם ובמקום גשמי, אלא שצ"ל נמצא שם גם בעניניו, היינו פשוט אז מ'דארף פאלגען און טאן ווי עס קומט אויס בא דעם הר"מ והמשפיע של הישיבה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור, וכבר ידוע פסק רז"ל כל דפשיט מעלי טפי.