Igrot Kodesh · Letter 3715 — Faith & Bitachon

B"H

14 Menachem Av 5715

Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 7 Menachem Av and to what it contained. You were yourself responding to the proposal I had formulated. Indeed, few are those who know exactly what happened, particularly regarding the Chassidim*, Chassidus*, and its masters. Only a few people took notes when the events occurred. Moreover, there is also a family tradition (of the Rebbe's* family), a large part of which is not known even to the Chassidim*, except for the closest ones.

All members of the family who remember sayings or events from that era have, in my view, the sacred obligation and merit of writing them down, in the most precise manner, without concealment and without embellishment.

As for the denunciation of Strodov (see, on this subject, the letters of the Rebbe Maharash*, Letter #19, and in greater detail the book entitled "The Power of the Case Pleaded" by Fishel Schneersohn), I possess no material on this subject. But some may be found in the portion of the manuscripts of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us, that has not yet been catalogued.

Nevertheless, my father-in-law, the Rebbe*, told me once that as a young man, he knew Rav Neumark (Rav Chaim Meshulam Zalman Neumark, who was successively Rav of Strodov, Vitebsk, and Nevel). The latter had been imprisoned (as a result of this denunciation), for he had declared himself guilty (in order to save the Rebbe Maharash*, upon whom the accusation fell), and regarding this, he had given the following logical explanation: "One of his hours..."

My father-in-law, the Rebbe*, explained to me what he meant. It was so important to him that not a single hour of the Rebbe Maharash* be lost, that he made the choice to declare himself guilty.

With my respects and my blessing,

ג'תשטו

ב"ה, י"ד מנ"א, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מז' מנ"א עם המוסגר בו, והוא מענה על ההצעה שלי לכ'...

שכיון שנתמעטו בעלי השמועה שיודעים הענינים כמו שהיו בפו"מ, ובעיקר בהנוגע לחסידות וחסידים ונשיאיהם, שמעטים ביותר היו אלה שרשמו המאורעות והענינים בשעת מעשה, ועאכו"כ בנוגע לענינים שנמסרו במסורת-משפחה - שמהם חלק חשוב שלא נודע אודותם אפילו להחסידים מלבד להמקורבים ביותר,

הנה כל בני המשפחה שנשמרו בזכרונם פתגמים מאורעות וכו' מכל תקופה זו, הרי לדעתי חובם קדוש וגם זכות, שהם ירשמו אותם בדיוק היותר אפשרי ומבלי כחל ומבלי שרק.

... בהנוגע למלשינות דסטרודוב, הנה אין תחת ידי חומר בזה, אף שאפשר ישנו בין כתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחלקם שעדיין לא סודר. ורק שפעם סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר הכיר בנערותו את הרב ניימארק מעיר סטרודוב שישב במאסר בלקחו על עצמו האשמה, ואמר ע"ז מילתא בטעמא: זיינע א שעה... וביאר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכוונתו שבלבול שעה א' של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש יקרה אצלו כ"כ עד כי לקח ע"ע האשמה...

בכבוד וברכה.

ג'תשטו
למלשינות דסטרדוב : ראה אג"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אגרת יט, ובארוכה בס' "כוחה של סניגוריה" של פישל שניאורסאהן.

הרב ניימארק: חיים משולם זלמן, מ"ץ סטרדוב, וויטבסק ונעויל.