Igrot Kodesh · Letter 3705 — Faith & Bitachon

B"H

8 Menachem Av 5715

Brooklyn

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem,

of many accomplishments, filled with zeal,

Rav Chananya Yom Tov Lipa Shlita*,

Greetings and blessings,

I received with pleasure your letter of this Monday, in which you inform me of the improvement in your state of health. May Hashem grant that you improve increasingly. Our Sages say, indeed, that one ascends in matters of holiness. Every Jew belongs to a holy nation, both through his soul and through his body. Indeed, it is in this manner that one prepared for the revelation at Sinai. Now, the Torah* was not given to the angels, nor even to the souls as they exist on high.

Thus, our Sages say (in response to the angels who complained that the Torah* should not be given to humans): "Did you descend to Egypt? Do you have an evil inclination?" And you know the ruling of the great master (the Rambam*), in his Mishneh Torah*, Laws of Opinions, beginning of chapter 4, according to which "having a sound and healthy body is part of the ways of Hashem."

I have already noted elsewhere (see Letter #1968) that, if I may say so, a word is missing from this expression. One should say: "is part of the ways of the service of Hashem," as can be inferred from the context, or "is part of the ways of the knowledge of Hashem," as its conclusion seems to indicate.

You tell me that you are organizing a thanksgiving meal (on the occasion of this recovery), on the Sunday of Parashas* "And it shall be, if you hearken... Hashem your Elokim shall keep for you the covenant and the kindness..." I therefore join those who wish you to increase your strength (the word Cheilo is emphasized in the text, for it is composed of the initials of Chananya Yom Tov Lipa, the names of the addressee) in the Torah*, which is an elixir* of life when one studies it with purity and fear of Hashem.

The love and fear of Hashem enable the elevation (of the Mitzvos* that a person performs), as Tractate Yoma* 72b establishes: "For one who merits it, it is an elixir* of life." And Rashi* explains: "One must study it for its own sake and put it into practice." Tractate Pesachim* 50b clearly establishes that "study and action for its own sake enable one to rise above the heavens." The Tikkunei Zohar* establishes this in Tikkun 14, cited in various passages of the Tanya*, in particular at the end of chapter 39 and in the Kuntres Acharon*. Love and fear ensure the elevation and enable one to stand before Hashem.

The Gemara* concludes that the Torah* gladdens one who merits it — one who has sanctified himself in order to study it for its own sake, as it is said: "The precepts of Hashem are upright; they gladden the heart," and the end of this verse — "the fear of Hashem is pure" — emphasizes that one must study Torah* in purity. You should consult this text. See also the Zohar* on Parashas* Mikeitz, page 199a, and Midrash Tanchuma*, at the beginning of Parashas* Eikev.

May Hashem grant that the effort invested in all these areas — and all the more so in the goal of rejecting sin and transgression "with the heels of your feet," according to the expression of Tractate Sanhedrin* 108b (which Rashi* applies to the well-known sin that prolongs the exile) — lead to the fulfillment, speedily and in our days, of the conclusion of a verse of our Parshah*: "He will love you." This solicitation of Hashem causes man in turn to love Hashem. Then, "He will bless you and multiply you... upon the land that He swore to your forefathers to give you" — through our righteous Moshiach*, speedily and in our days.

With my blessing,

ג'תשה

ב"ה, ח' מנ"א, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ רב פעלים ובעל

מרץ כו'

מוה"ר חנניא יום טוב ליפא שליט"א

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו מיום השני בו כותב מהטבת הבריאות, ויה"ר אשר ילך הלוך וטוב וכפסק רז"ל מעלין בקדש, והרי נאמר על כאו"א מישראל גוי קדוש אשר זה נאמר להנשמה והגוף גם יחד, כי הרי בהכנה למתן תורה הדברים אמורים, ולא ניתנה תורה למלאכי השרת, וגם לא לנשמות כמו שהם למעלה, וכמרז"ל למצרים ירדתם יצר הרע יש ביניכם, וידוע פסק המורה הגדול בידו החזקה (הלכות דיעות ריש פרק ד') היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא.

- כבר העירותי במקום אחר, אשר לולא דמסתפינא, ברור שנשמטה כאן תיבה אחת (אף שלע"ע לא מצאתי' בדפוסים הקודמים), וצ"ל מדרכי עבודת השם הוא (כן משמע מלשונו שם שלפני זה), או מדרכי ידיעת השם הוא (כ"מ מסיום לשונו כאן).

ולרגלי הודעתו אשר עושים סעודת הודאה ביום הראשון לסדר והי' עקב תשמעון וגו' ושמר ה"א לך את הברית ואת החסד וגו', הנני משתתף עם המברכים אשר יגדל חיל " ו לאורייתא, סם חיים ע"י שלומדים אותה בטהרה וביראת שמים,

בדחילו ורחימו דסלקא לעילא, וכדמוכח ביומא עב ב, זכה נעשית לו סם חיים ופירש"י ללמוד לשמה ולקיימה, ומפורש בפסחים נ' ע"ב אשר הלימוד והעשי' לשמה היינו האופן דגדול מעל שמים, ופירשוה בתיקונים (תקו"ז תקון יו"ד. הובא בתניא בכ"מ, ומהם סוף פרק ל"ט, ובקונטרס אחרון), דדוקא ע"י דו"ר סלקא לעילא למיקם קדם ה'.

ומסיים שם בגמרא, דבזכה (וזיכך עצמו ללמוד לשמה) משמחתו, וכמ"ש פקודי ה' ישרים משמחי לב, וסיפא דקרא יראת ד' טהורה, לימוד התורה בטהרה. עיי"ש.

וכיצד יבוא לדו"ר - הרי כבר מלתא אמורה ע"י רבנו הזקן, בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה - אשר האהבה היא שרש לכל מ"ע וגם מצות היראה בכללה, ונצטוינו על מצות האהבה אף שלכאורה איך שייך לשון ציווי ועשיה גבי אהבה שבלב, אלא "כך קבלתי מהה"מ דמעזריטש וכך קבל הוא ז"ל מהבעש"ט שמצות ואהבת היא לתקוע מחשבתו ודעתו (ובל"א אמר בזה"ל מע זאל זיך אריין טאן) בדברים המעוררים את האהבה", בלימד תורת החסידות, שמתבוננים בגדולת ד' וכו', וכמבואר בספר תניא קדישא בכ"מ.

ואשר הלכה פסוקה היא שלכה"פ שלש פעמים ביום מחוייב בזה כל אחד, ובלשון תלמידי ר"י ונעתק ברמ"א הלכות תפלה ריש סימן צ"ח, ויחשוב קודם התפלה מרוממות הא-ל יתעלה וכו', וזוהי ג"כ דרך סלולה לדקדק במצוה קלה כבחמורה, כיון שלומד הוא ועושה לשמה בלי שום פניות, אפילו לא דשכר העוה"ב וכמובא ברמב"ם סוף הל' תשובה, ורק שכוונתו לקיים רצון בוראו עד שמדקדק ג"כ בענינים שאדם דש בעקבו, כיון שאי אפשר לו להיות נפרד ח"ו אפילו לרגע מיחודו ואחדותו ית', ו"באמת לאמיתו אפילו עבירה קלה הרי העוברה עובר על רצון העליון ב"ה והוא בתכלית הפירוד מיחודו ואחדותו ית' יותר וכו'" - וכמו שביאר באר היטב בתניא פרק כ"ד (ורק בבחי' הפגם והעונש, ובמדה טובה - בהשכר נפק"מ בזה, יעו"ש). וראה ג"כ זהר מקץ קצ"ט ריש עמוד א. ותנחומא ר"פ עקב.

ויה"ר אשר ע"י ההשתדלות בכל האמור לעיל, ועאכו"כ בשמירת עון העקב, וע"פ לשון רז"ל (סנהדרין קח, ב) עקבי רגליכם, עיי"ש ברש"י שהוא העון הידוע המביא לאורך הגלות, יקוים במהרה בימינו סיפא דקרא דפרשתנו: ואהבך - (בפת"ח, ולא ואהבך בקמ"ץ), סייעתא דשמיא שיעשה אותך לאוהב ה' - וברכך והרבך וגו' על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך, ע"י משיח צדקנו במהרה בימינו.

בברכה.

ג'תשה
מוה"ר חנניא יום טוב ליפא שליט"א: דייטש. אגרות נוספות אליו - לעיל ג'תרסב, ובהנסמן בהערות שם.

חיל"ו: = ר"ת שמו.

כבר העירותי : לעיל ח"ז אגרת א'תתקסח, ובהנסמן בהערות שם.

כך קבלתי: מאמר שני המאורות למוהרי"א הלוי עפשטיין מהאמיל, ח"ב ס"ב (ל, ב).