Igrot Kodesh · Letter 3703 — Health

B"H

8 Menachem Av 5715

Brooklyn

To the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem

and devotes himself to communal needs,

Rav Raphael Nachman HaKohen,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter from the eve of Shabbos Chazon*, in which you justify your long silence. You tell me that you have nothing to write, and you understand how painful such an assertion is. Now, to my great sorrow, this is the case for practically all the Chassidim* who are in the Holy Land, may it be restored and rebuilt.

And the situation is not changed for all that. At every moment, it is possible to take action, in a relatively easy manner — especially in the Holy Land at the present time — to spread the wellsprings* outward and, furthermore, to strengthen Yiddishkeit* in general. Despite this, tens of Chassidim*, and perhaps even more, among whom are former students of the Yeshivah* in whom our holy masters invested their energies so that they would be "lights to illuminate," sit with folded arms, waiting to be invited to act.

Then, when this invitation indeed reaches them, they "give birth to a daughter" (i.e., act weakly), to use the expression of the Likkutei Torah*. Moreover, in most cases, there is not even a birth at all, as it is said: "The wind blows, but there is no rain." Yet it is absolutely certain that one can see — even with one's eyes of flesh — hundreds of Yeshivah* students and, more broadly, Jews who thirst, who desire that someone show them the truth. Indeed, they have themselves realized that "the other side" (i.e., the side of evil), with all that this encompasses, has no existence and no permanence.

It follows that there is not only a loss affecting personally such and such a Yeshivah* student or Chassid* (who shirks this work of dissemination), but also a waste of the energies of our master, the head and mind of the entire generation, which are not being utilized. It is regarding this that it is said: "The King is bound." For "who are the kings? They are the Sages."

I am compelled to repeat all this again and again, for it seems that my letters have the effect only of discouraging for a longer or shorter time, after which everything reverts to what it was before, as it is said: "It is a stiff-necked people."

May Hashem grant that each of us use this stiff-neckedness solely for the domain of holiness, and that the words of the verse be fulfilled in us: "Because it is a stiff-necked people, You shall pardon."

With my blessing of good health and for giving good news,

N.B.: It is quite clear that all that has been said is not addressed to you personally but concerns the majority of the Chassidim* as well, as I emphasized. You may therefore disseminate this message in the appropriate manner, on condition that you do not conceal its conclusion (regarding the manner of responding to the Rebbe's* invitation). Indeed, if one takes as reference what has happened until now, one can understand that these words will have the same effect — that is, they will have no effect at all.

ג'תשג

ב"ה, ח' מנ"א, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מוה"ר רפאל נחמן שי' הכהן

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מעש"ק חזון, בו מבאר שתיקתו הארוכה, כי אין ע"ד מה לכתוב, הנה מובן הצער ממצב כזה, אשר, אף שלצערי הגדול כן הוא הנהגת רוב אנ"ש בארה"ק ת"ו, הנה אין זה משנה כלל את הענין, אשר בו בזמן שבכל שעה יש ובנקל לפ"ע לפעול בכלל, ובפרט באה"ק ת"ו עתה, בהפצת המעינות חוצה, נוסף על החזקת היהדות בכלל, הנה עשיריות ואולי עוד יותר מאנ"ש ומהם גם תמימים שזכו שרבותינו הק' השקיעו בהם כוחות ע"מ שיהיו נרות להאיר, יושבים בחבוק ידים, ו"מחכים" להתעוררות מבחוץ, וכשבאה ההתעוררות היא ע"ד המובא בלקו"ת דיולדת נקבה, וברובא דרובא גם הולדה זו אינה, וכמ"ש נשיאים ורוח וגשם אין, ובודאי הגמור אשר גם בעיני בשר רואים שמאות מתלמידי הישיבות ובני ישראל בכלל צמאים ומשתוקקים שיראו להם את האמת, כי כבר נוכחו גם הם לדעת, אשר הצד האחר או בלשון המורגל הסטרא אחרא וכל עניני', אין לה מציאות ואין לה קיום.

וע"פ הנ"ל הרי מובן אשר אין זה רק חסרון ריוח וענין פרטי של תמים פלוני או של פרט מאנ"ש פלוני, אלא הדברים אמורים גם בהנוגע לכחות נשיאנו ראש ומוחין של כל הדור, שאין מנצלים אותם, וע"ד שנאמר מלך אסור ברהטים, מאן מלכי רבנן, וכבר נלאתי לכפול עוד פעם ועוד פעם - כיון שכנראה מכתבי רק פועלים נמיכות רוח לשעה פחות או יותר קלה, ואח"כ חוזרים הדברים לקדמותם וכמ"ש כי עם קשה עורף הוא, ויה"ר שכאו"א מאתנו ינצל קשה הערף בסטרא דקדושה דוקא, ויקויים בנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת.

בברכה לבריאות ולבשו"ט

נ.ב.

מובן ופשוט שכל הנ"ל מכוון לא רק אליו, אלא [ל]רובא דרובא מאנ"ש, וכאמור לעיל, וברשותו לפרסם באופן המתאים - ובלבד שגם הסיום לא יעלים, כי ע"פ החזקה דעד עתה, יש חשש לאמר שגם בנוגע לדברים אלו תהי' הפעולה ע"ד הנ"ל - היינו העדר הפעולה...

ג'תשג
נדפסה בלקו"ש חכ"ג ע' 455 והושלמה ע"פ העתקה.

הרה"ח... הכהן: אגרות נוספות אליו לעיל ח"י ג'רכה, ובהנסמן בהערות שם.