Igrot Kodesh · Letter 3679 — Health

B"H

28 Tammuz* 5715

Brooklyn

Blessings and greetings,

I am responding to your letter of 25 Tammuz*, as well as to what it contained (presumably a copy of the letter addressed by the Rebbe* to the addressee of the present letter), which you are presumably sending to justify your emotion upon receiving my letter. It seems that this was due to the fact that I was not the signatory (this letter was signed by the Rebbe's secretary). You elaborate various interpretations about this, but this is unwarranted, for none of those intentions were mine, Heaven forbid.

Here is the reason I did not sign that letter. I personally read, of course, all the letters addressed to me, and I personally indicate the appropriate response. As for the signature, the principle adopted is as follows: if the content of the letter requires it — for example, if an urgent request (on the part of the Rebbe*) is formulated, or if it contains an explanation of the revealed Torah* or of Chassidus* — I sign it. Such was not the case with the one I addressed to you, which was merely an acknowledgment of receipt of yours and a means of drawing your attention to the content of the letter addressed to the youth of the Chabad* association, which I had indeed signed. At the end, I specified that it concerns each one of us. It is therefore as if the letter I signed were addressed to you — or indeed, it truly is.

All of this was so obvious to me that the idea of ruling out any other interpretation did not even occur to me. Nevertheless, I see from what you write — and even more from what lies between the lines — that this situation bothers you. That is why I am sending you these few lines.

May Hashem grant that you strengthen Judaism and its dissemination wherever you are. You will do so in good health and with breadth of spirit.

With my blessing,

ג'תרעט

ב"ה, כ"ח תמוז, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ה תמוז, עם מכתב המוסגר בו, שכנראה שולחו בכדי להסביר סיבת התרגשות שלו בקבלתו מכתב זה, וכנראה שהטעם הוא מפני שלא אני באתי על החתום, ואפשר שלומד בזה איזה פירושים, ואין צריך לעשות זה כי אין בזה כל כוונות צדדיות ח"ו, והטעם שלא באתי בעצמי עה"ח אף שכמובן קורא אני כל המכתבים המתקבלים על שמי וגם אומר לשון המענה , ובהנוגע לחתימה, הנה כשתוכן המכתב דורש את זה, היינו שיש בו ענינים של בקשות נפשיות או תכון מיוחד בתורת הנגלה ותורת החסידות בא אני עה"ח, משא"כ במכתב הנ"ל שעיקרו בא לאשר קבלת מכתבו הוא, ולהעיר שימת לבבו לתוכן מכתבי לצעירי אגו"ח אשר עליו באתי עה"ח, וכיון שהסיום במכתבי... הוא שהוא שייך לכל אחד ואחד מאתנו הרי זה כאילו - ואפשר גם בלא כ"ף הדמיון - נכתב גם מכתב אליו, ובחתימתי.

לרוב הפשיטות לא הי' בראש בדעתי גם להבטיח (באווארענען) פירושים אחרים בהענין, אלא כיון שרואה אני במכתבו בהכתוב בו עוד יותר מבין השיטים שיש בזה ענינים מבלבלים אותו, באתי בשורותי אלה, והשי"ת יעזור לכ' לחזק היהדות ולהפצתה בכל מקום שהוא נמצא, ולעשות את זה מתוך בריאות הנכונה והרחבת הדעת.

בברכה.