Igrot Kodesh · Letter 3674 — Faith & Bitachon

B"H

25 Tammuz* 5715

Brooklyn

Blessings and greetings,

I am responding to your letter of 18 Tammuz*, in which you tell me that you pray in the synagogue and study hall of the Chabad* Chassidim* in Meah She'arim* (in Jerusalem). You also discuss your Torah* classes.

It is surely unnecessary to remind you of the statement of our Sages* that "to whoever adds (effort), more is added (blessing)." As you know, the children of Israel are defined as those who experience elevation, ascending from one level to the next. And it is precisely for this reason that the soul descends, "from a lofty peak to a deep pit," as Chassidus* explains. It is only in this way that it can subsequently experience an immense elevation.

Consequently, if one does not use the time and capacity that are granted for this elevation, Heaven forbid, there is not merely the simple loss of an advantage and a profit. In fact, the descent of the soul then becomes purposeless, and unfortunately a fall does indeed occur — "from a lofty peak to a deep pit" — as explained at length in a letter addressed to all last year.

Hashem requires only in accordance with the strength He bestows. Everyone, in their particular situation, therefore receives the means to experience this elevation. And it is known that it is said: "I will drive them out little by little" (the process must be gradual). One should therefore not be frightened if, for a given person — as for the majority of Jews — the advancement is slow. Moreover, it is precisely in such a case that the approach is truly lasting.

You ask me whether one should attach importance to the first name of the son-in-law and that of the father-in-law (when they are identical). One should consult a Rav* on this matter, especially if they are completely identical — which is not the case for you (the two presumably also having different second names). The Tzemach Tzedek* writes in his responsa*, Even HaEzer*, at the end of volume 1, that in such a case there is nothing to fear. You will consult this text.

You ask me about the Derech Mitzvosecha* which, in the section on the mitzvah* of circumcision, cites the writings of the Arizal* according to which: "Each Chessed* (kindness) has the same numerical value as the divine Name Havayah* (which equals twenty-six). And two Chessed* plus two-thirds equals seventy." You note that this calculation is not exact.

An explanation of this matter is found in various texts — in particular, the Sha'ar HaMitzvos*, Parshas* Lech Lecha, and the Eitz Chaim*, beginning of gate 33. Perhaps you do not have these books, so I will reproduce here what the Sha'ar HaMitzvos* says regarding your question:

"The number twenty-six is not a multiple of three. One of the three thirds must therefore be greater than the other two. It is in fact to the majority — that is, to the two-thirds — that this remainder must be allocated."

This text explains the reason according to Kabbalah*. It further specifies how the remainder could be allocated differently and indicates what follows from it.

With my blessing,

ג'תרדע

ב"ה, כ"ה תמוז, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מח"י תמוז, בו כותב ע"ד היותו מהמתפללים בביהכ"נ ובביהמ"ד דחסידי חב"ד במאה שערים וכן ע"ד שיעוריו בתורה.

ובודאי למותר לעוררו ע"ד מרז"ל כל המוסיף מוסיפין לו, וכידוע במעלת בני ישראל שנקראים מהלכים כי הולכים הם ממדריגה למדריגה, ואשר עפ"י המבואר בחסידות זוהי תכלית ירידת הנשמה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא שעי"ז דוקא ניתנה לה היכולת לעלות בעילוי אין ערוך, ושמזה עצמו מובן שבאם ח"ו אין מנצלים הזמן והיכולת לעלי' זו, הרי אין זה אלא מניעת הריוח והמעלה, אלא שאז הירידה היא ירידה בלי תועלת, ובמילא נפילה ח"ו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, וכמבואר בארוכה באחד ממכתבים הכללים דשנה שעברה, וכיון שאין הקב"ה מבקש אלא פי כחם הרי שלכאו"א ניתנה האפשרות במעמדו ומצבו לעלות בעלי' זו, וכבר ידוע מה שנאמר מעט מעט אגרשנו, ולכן אין להתרשם אם כדרך רוב מישראל גם אצל פב"פ הולכים הדברים מעט מעט, ואדרבה בהליכה כזו הכבוש הוא יותר בר קיימא...

במ"ש בענין השמות שחתן וחמיו אם יש להזהר בזה, הרי בכלל צריך לשאלת חכם ובפרט כשהשמות שוים לגמרי, משא" בנדון דידי' אשר שם האחד הוא... ושם השני...

כבר כתב כ"ק אדמו"ר הצ"צ (שו"ת אה"ע סוף חלק א') שאין מקום לחשש כלל וכלל, יעוין שם.

מה שהעיר במ"ש בס' דרך מצותיך מצות מילה מכתבי האריז"ל וז"ל וכל חסד גימט' הוי' כו', וב' חסדים וב' שליש הם ע' עכ"ל, והרי החשבון אינו מדויק.

מפורשים הדברים בכ"מ ומהם בשער המצות פ' לך לך, עץ חיים שער ל"ג בתחלתו ועוד, ואפשר שאין הספרים מצוים אצלו ולכן אעתיק בהנוע לשאלתו, וזה"ל בשער המצות.

"והנה חשבון כ"ו אי אפשר להתחלק לשלשה חלקים שוים כו', ולכן מוכרח הוא שהחלק הא' יונה לחבירו כו' לוקח היתר, והנה הטעם הנכון האו שהרוב יקח את העודף והם השנים", ומבואר שם הענין ע"פ תורת הסוד, וכן מציאות לקיחת היתר באופן אחר וענינה.

בברכה.