Igrot Kodesh · Letter 3663 — Chinuch

B"H

23 Tammuz* 5715

Brooklyn

Blessings and greetings,

Your letter of 16 Tammuz*, which followed a long silence, has duly reached me. You discuss the awarding of prizes (to the students of the Yeshivah*) for those who show ardor or participate in prayer.

You must determine what is practiced in other Yeshivos*. One must obviously not give the impression that one is going "from a higher level of holiness to a lower one" (that the standards at the Lubavitch* Yeshivah* are inferior to those in other Yeshivos*). The same applies to vacation periods at the Yeshivah*. And in fact, one cannot be content with merely not being inferior to other Yeshivos*. In your city, people should know what a Chassidic* Yeshivah* is.

You tell me that a certain person suggests that you study the Eitz Chaim* (by Rabbi Chaim Vital, one of the foundational works of the Kabbalah* of the Arizal*). It is clear that in doing so one is indeed studying the Torah* of Hashem, even its inner teaching. Nevertheless, when one studies the same concepts in Chabad* Chassidus*, one understands them satisfactorily and eliminates undesirable interpretations, Heaven forbid. This is not the case when one lacks these explanations (those of Chassidus*). One must then be cautious.

In fact, you yourself reproduce in your letter the Shorash Mitzvas HaTefillah* (in the Derech Mitzvosecha* of the Tzemach Tzedek*), chapter 2, citing the Baal Shem Tov*, and this provides an answer to your question about how to reconcile these words of the Baal Shem Tov* with what is reported in various texts concerning the necessity of studying Chassidus*.

You will therefore explain all of this to that person in terms he can understand. You will clearly show him that if he studies the holy Zohar*, he must, even more clearly, also study the teaching of Chabad*, in accordance with the above-cited word of the Baal Shem Tov*.

You recall what the Shorash Mitzvas HaTefillah* says in chapter 7 about the phrase "May the Attribute of Mercy be revealed for us" (which appears in the Yom Kippur* liturgy, despite the fact that it is forbidden to address one's prayer to an Attribute of Hashem rather than to Hashem Himself). I am surprised, for the explanation of this passage appears in various texts — in particular, at the end of pamphlet no. 115, on page 48, in a note (which is reproduced in the Sefer HaMinhagim* Chabad*, on page 64). You will find the answer to all these questions in the references cited there.

You mention the Sulam* commentary on the Zohar*. I have only consulted it for a few moments, and this is obviously insufficient to express an opinion. I do not possess this book. According to what is said, it introduces a specific method of interpreting the Eitz Chaim* and the Zohar*. For our part, we follow the royal path — the one traced by the masters of Chassidus*.

You also ask me about the inner teaching of Torah*, which the Alter Rebbe*, at the beginning of the second chapter of his Laws of Torah* Study (see also Likkutei Sichos*, 19 Kislev* 5748, paragraph 3), includes in the third of one's study time that must be devoted to Talmud*, whereas according to Likkutei Torah*, Vayikra*, page 5c, it belongs to the third devoted to the Written Law. In fact, it all depends on which part of the inner teaching one studies — whether it involves commentary on the verses of the Written Law or a reasoned analysis (resembling Talmud*). This is what can be deduced from the various formulations found in the Likkutei Torah*, the Rambam*, and the Sifsei Cohen*. The Shulchan Aruch* cites the exact references.

One can further deduce from all this that it is possible to study the inner teaching of Torah* as one would study the decided Halachah* mentioned in the Mishnah* and the Talmud*, which are linked to the spiritual world of Yetzirah* and belong to the third devoted to the Mishnah*.

This allows us to understand what the Pri Eitz Chaim* states in the section on the conduct of study, page 84b, and other texts, according to which the Midrash* and the Haggadah* are linked to Yetzirah*. Despite this, the Likkutei Torah* writes at that reference that the inner teaching of Torah* belongs to the world of Asiyah* and to the Written Law, of which it is even the essential aspect.

The Talmud* is linked to Beriah*, and the decided Halachah* it contains, to Yetzirah*. This is self-evident.

ג'תרסג

ב"ה, כ"ג תמוז, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי שתיקתו הארוכה הגיע מכתבו מט"ז תמוז. ומ"ש אודות הפרסים

השונים - למתמידים, לאותם הבאים לתפלה וכו'.

הנה יש להתוודע מהנהוג בזה בשאר הישיבות. ומובן שיש להזהר שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה, וה"ה בנוגע לזמני חופש בישיבה, ובאמת גם ההסתפקות שלא יהי' פחות מבישיבה אחרת - אין לזה מקום, שהרי סו"ס צריך להיות ניכר ב...

שזוהי ישיבה חסידותית...

מ"ש אודות פב"פ מצעי לו ללמוד ספר עץ יים, הנה אף שמובן שהלומד בזה ה"ה לומד תורת אלקים חיים פנימיות התורה, אבל בשעה שנלמדים הענינים בספרי חסידות חב"ד - מבינים אותם ושוללים פירושים שלא כדבעי ח"ו, משא"כ כשלומד מבלי ביאור הנ"ל וכו' שצריך זהירות, וע"ד מה שמעתיק גם במכתבו מ"ש בשרש מצות התפלה פ"ב בשם הבעש"ט (ובזה מתורצת ג"כ שאלתו - איך מפרשים דברי הבעש"ט הנ"ל ביחד עם המבואר בכ"מ אודות ההכרח ללמוד תורת החסידות). ועליו הי' להסביר להנ"ל את כל זה באותיות המתאימות להנ"ל ולהבינו היטיב, אשר כיון שמתעסק הוא בלימוד הזהר הק' וכו' - מוכרח בשבילו עוד יותר לימוד תורת חב"ד, מתאים לדברי הבעש"ט הנ"ל.

מה שהעיר בהכתוב בשרש מצות התפלה פ"ז בהנוגע ל"מדת הרחמים עלינו התגלגלי", הוא לפלא, שהרי כבר נתפרסם עד"ז בכ"מ, ומהם בסוף קונטרס קט"ו עמוד מ"ח בהערה שם. ובספרים המובאים שם - ימצא תירוץ לקושיותיו בזה.

ומ"ש אודות פירוש הסולם על הזהר, הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים, ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה. והספר אינו אצלי, וכפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע"ח והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות...

בקושיתו שלימוד פנימיות התורה, הנה בהל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב מחשבו בכלל שליש בתלמוד, ובלקו"ת ויקרא (ה, ג) בכלל שליש במקרא, ה"ז תלוי בחלק פנימיות התורה שלומד אם הוא פי' המקראות או שקו"ט בהבנה והסברה. דוקא ותשכח בחילוק הל' בזה שבלקו"ת וברמב"ם וש"ך (המקורות בשו"ע שם) ומזה מובן שאפשר להיות ג"כ לימוד בפני' התורה ע"ד לימוד הל' פסוקות שבמשנה ותלמוד שהוא ביצירה (שליש במשנה). ובזה מבואר מש"כ בפע"ח שער הנהגת הלימוד (פד, ב) ובכ"מ דמדרש והגדה הם ביצירה. ובכ"ז כ' בלקו"ת שם דפנימיות התורה נלמד מאף עשיתיו - מקרא, כי זהו בכל ועיקרו. וכמו שתלמוד בבריאה, אף שהלכות פסוקות שבו ביצירה, וק"ל.

ג'תרסג
קטע האחרון נדפס בלקו"ש חי"ד ע' 237 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

קונטרס... בהערה שם : נעתקה משם בס' המנהגים - חב"ד ע' 64.

בהל ' ת " ת : ראה גם לקו"ש י"ט כסלו תשמ"ח ס"ג.