Igrot Kodesh · Letter 3644 — Prayer

B"H

18 Tammuz* 5715

Brooklyn

To the distinguished Chassid* who fears Hashem,

Rav* Naftali (Rav N. Yunik), the Shochet*,

Blessings and greetings,

I am responding to your letter of Wednesday of Parshas* Pinchas, in which you pose the following questions:

A) You refer to a synagogue in which there are fewer than ten people who observe Shabbos*, the others unfortunately not doing so. You passed near it on a Shabbos* morning and were asked to enter and lead the first service.

These people wish to finish their prayer quickly so that they can go to work. Nevertheless, they wish to pray with the congregation and several of them recite the Kaddish*. You do not know whether you should accede to their request and lead this service.

According to your description, it appears that these men do not wish to lead the service themselves, because they know that one who does not observe Shabbos* cannot do so. If you do not accede to their request, this service will cease to exist, and it is almost certain that some of them will stop praying entirely.

If that is the case, I do not accept a stringent attitude that is, in this instance, entirely out of place. It is permissible to ask a person to commit a minor transgression in order to prevent his fellow from committing a serious one. Admittedly, according to one opinion, this applies only when one is in no way implicated in the other's transgression — it does not apply if one wishes to adopt virtuous conduct beyond the strict letter of the law (see Tosafos* on Tractate Gittin* 41b, the Riva in Tosafos* on Tractate Shabbos* 4a, the second explanation of the Ramban* on Tractate Shabbos* at that same reference, Rabbeinu Chananel on Tractate Shabbos* at that same reference as well — citing the opinion of certain Sages — and the Ritva* on Tractate Eruvin* 32b).

In the present case, the above can additionally be supplemented by the following points:

1) According to some opinions, one who desecrates Shabbos* is considered as an idolater only regarding certain labors and only if he does so in the presence of ten Jews, as the later Poskim* note in Shulchan Aruch*, Yoreh De'ah*, chapter 2, paragraph 5.

2) If you do not accede to their request, these people will consider that you are pushing them away, which will, in a manner of speaking, result in a desecration of Hashem's Name.

B) You may pray in a synagogue in which it is not possible to know with certainty who leads the service (to what extent they observe Shabbos*). Nevertheless, through your arrival, you will have the opportunity to improve the situation regarding prayer and study.

It is clear that the answer to your question depends on what can be attributed to the people leading the service or praying in that place. In practice, one can generally verify that even those who do not recite their prayer there but merely enter from time to time to participate in studies are also likely to accept the proposals made to them (to draw closer to Torah* and mitzvos*), once one explains to them their importance and benefit.

In light of what has been said above, it is obvious that one must intervene with diplomacy, so that no one can tell that you pray alone in another place.

I will mention all those you cite, at a propitious time, at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us — as well as your son Dov Ber, to whom Hashem will grant long days and good years, so that he may earn a generous livelihood, with breadth of spirit and submission to Hashem. Indeed, every Jew is expected to possess both of these qualities.

May Hashem grant you the merit and the success to give good news of all of this.

No doubt you are acceding to my request by transmitting at least some points from the Chassidic farbrengen* (of the Rebbe*) to the Chassidim* of your city. I thank you for this.

With my blessing,

M. Schneerson,

ג'תרמד

ב"ה, י"ח תמוז, תשט"ו
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר נפתלי שי' שו"ב

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מד' פנחס, בו שאול ע"ד:

א) מענין בביתה כנסת אשר רק פחות מעשרה הם שומרי שבת והשאר אינם ר"ל.

ובעברו דרך שם בבקר בש"ק, בקשוהו להכנס ולהיות הש"ץ שלהם במנין הראשון, כיון שממהרים הם לעבודתם, ובכ"ז רוצים להתפלל בצבור וחלק גדול אומרים קדיש וכו'.

והספק הוא הצריך הוא להענות לבקשתם ולירד לפני התיבה.

והנה כנראה מהתיאור שלו, לא רצו הם בעצמם לירד לפני התיבה מפני דיעתם שבלתי שומר שבת אין עליו לעשות כזה, ולולי שיקבל הוא על עצמו להיות ש"ץ - יבטל המנין וקרוב לודאי שחלק גדול גם לא יתפללו.

ואם כן הוא, אין דעתי נוחה מדין קנאות שלא במקום המתאים לגמרי, ואומרים לאדם שיחטא חטא קל בשביל להציל חבירו מחטא חמור. ואף שי"א שהוא דוקא במקום שלא יש חלק בחטא חבירו אינו כן במדת חסידות*. ובנידון דידן יש לצרף, עכ"פ בתור סניף:

א. הדעות שחילול שבת בפרהסיא כאילו כו' הוא רק במלאכות מסוימות ובפני עשרה מישראל וכו' וכו', וכמצוין באחרונים לשו"ע יו"ד סי' ב' ס"ה. ב. אם לא הי' ממלא בקשות הנ"ל נחשב הי' בעיניהם לדחי' בשתי ידים וכו' ומעין חילול השם.

ב) אם יתפלל בבית הכנסת שאין בטוחים כ"כ במהות היורדים לפני התיבה, אבל ע"י כניסתו לשם יש בידו לתקן ענינים בסדר התפלה ובהלמודים.

מובן שמענה על זה - תלוי במהות החסרון שיש בהחזנים או המתפללים כו', ומה שראינו ברובא דרובה - הוא שגם אם אין מתפללים שם, אבל נכנסים מזמן לזמן ומשתתפים בלימודיהם - גם זה מספיק שיקבלו הצעות וכיו"ב, כשמסבירים להם הנחיצות והתועלת בזה. מובן שע"פ הנ"ל - צריך להעשות באופן דיפלומטי, שלא ירגישו שמתפלל בפ"ע ובמקום אחר.

בעת רצון אזכיר את כל אלו שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ואת בנו דובער שליט"א לפרנסה מתוך הרחבת הדעת וקב"ע, אשר שני הענינים גם יחד נדרשים מכל אחד מבני ישראל. והשי"ת יזכה את כת"ר ויצליחו לבשר טוב בכל הנ"ל.

בטח מלא בקשתי למסור עכ"פ איזה ענינם מההתועדות לאנ"ש שיחיו במחנו הט'.

ות"ח.

בברכה,

מ. שניאורסאהן
ג'תרמד
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 278 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מוה"ר נפתלי שי': יוניק.

*) עיין בכ"ז תוד"ה כופין גיטין מא, ב. ריב"א בתוד"ה וכי שבת ד' א. רמב"ן בשבת שם בתירוץ ב'. ר"ח שבת שם בשם י"א. ריטב"א עירובין לב, ב.