Igrot Kodesh · Letter 3580 — Chinuch

B"H

23 Sivan 5715

Brooklyn

To the distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs, of good character,

Rav* Moshe HaKohen (Rav M. Shayevitch),

Blessings and greetings,

I was pleased to see Chassidim* from Chicago here and to receive their news, as well as to learn what is happening with them and with their shul* "Shaarei Tefillah Bnei Reuven, of the Arizal* rite." I now refer to the discussion we had.

A) I was pleased to learn that you have acquired a plot of land on which to build the shul*, and especially that it is in a central location where Jews reside. You know the saying of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us, commenting on the expression commonly used by our Sages*, "one who engages in Torah*" (oseh b'Torah — which can also mean "one who does business with Torah*"). Why not speak of "one who studies Torah*" or "one who performs the mitzvah*"?

In truth, a Jewish man or woman must indeed regard Torah* and mitzvos* as a business. Concretely, the merchant does not remain at home in his room, waiting for someone to come and propose a good deal and award him a medal and a place of honor if he accepts it. He knows that this business is in his interest and that of his family. He therefore traverses markets and streets to discover it. He relinquishes his own comfort and concerns, tires himself morally and physically, as long as his business functions well and develops steadily.

Moreover, even when the merchant cannot attend to his affairs, he thinks about them. What will he need to do tomorrow and the day after? How can he prepare now for what he will do only later?

To achieve results, one of the conditions to fulfill is the following: the business must be located in a place of heavy traffic, and the passersby must belong to the widest circles. Thus, their visit to that location will be facilitated, and one will be able to establish contact with them.

All the details just set forth apply in the same manner to Torah* and mitzvos*.

How much more is this the case for choosing the location of a shul*, which is, in its etymological sense, a house of gathering (Beis Knesses*) for Jews who come to pray to the King, King of kings, the Holy One, blessed be He, and to study His Torah*. And it is said, "The honor of the King is in a multitude of people."

B) In all Jewish communities, particularly in the United States, the period of Selichos* and the month of Tishrei* are propitious for drawing Jewish hearts close to our Father in Heaven, as well as for uniting hearts among people. Everything that proceeds from holiness* must therefore be used to that end. This matters for the entire coming year.

It is clear that, even with the greatest efforts, it is not possible for the shul* to be built on the plot you purchased by this coming Tishrei*. But in my view, one should make an effort to rent, near that location, a large room or a hall in which the Jews of the neighborhood can pray during the propitious times of that month.

Likewise, you should establish a Talmud Torah* for the children in the vicinity. Thus, the Jews of the neighborhood will frequent the shul* that will be built, and they will become members at a good and fruitful time. Their children will attend your schools. And all of this depends on the beginning of the year, from the standpoint of studies and prayer.

In general, one remains throughout the year in the shul* where one prayed in Tishrei*, and one also stays in the school where one was enrolled at the start of the year.

C) You tell me that another shul* or house of study proposes to participate in the construction of yours, on condition that you change your name (presumably to adopt theirs). You ask me what I think.

Your shul* has been known in Chicago and its surrounding area for several decades already. It therefore seems to me out of the question to change its name, which must, on the contrary, remain intact, since it has already brought it glory and renown.

To accommodate their request, however, you may add their name, but "Shaarei Tefillah Bnei Reuven" must remain the primary name. Moreover, it would be good to separate the two designations by the word "synagogue" or "house of study." Thus, you could say: "Synagogue Shaarei Tefillah Bnei Reuven, of the Arizal* rite, and Synagogue (or House of Study) so-and-so."

May Hashem grant that in this new neighborhood, you have the merit and the success of building a Chassidic* shul* and house of study, from which will emanate "the candle that is a mitzvah* and the Torah* that is a light," as well as the luminary of the Torah* — which is the teaching of Chassidus*, its practices and its ways — throughout your entire surroundings.

With my blessing, and with greetings to those who pray in this shul*, its members, and first and foremost its leaders,

ג'תקפ

ב"ה, כ"ג סיון, תשט"ו
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ בעל מדות

מוה"ר משה שי' הכהן

שלום וברכה!

נעם לי לראות בכאן ולקבל פ"ש מאנ"ש דשיקאגא, ד' עליהם יחיו, ומהנעשה אתם בכלל ובבית הכנסת שערי תפלה בני ראובן נוסח האריז"ל בפרט, ובהמשך לשיחתנו:

א) נהניתי מסיפורו ע"ד המגרש (לאט) שקנו על מנת לבנות שם בנין בית הכנסת, והעיקר הוא אשר נמצא במקום מרכזי דמושב בני ישראל, וכידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בפי' לשון המורכג בדברי רז"ל כל העוסק בתורה, עוסק במצוה, אשר לכאורה מתאים לזה הביטוי, לומד תורה עושה מצוה.

אלא שבן ובת הישראלים ענינים בתורה ומצות צריך הליות כמו עסק, וכנראה מוחש, אשר הבעל עסק אינו יושב בביתו ובחדרו ומחכה עד שיבוא מי אליו ויאמר לו, יש לי בשבילך הצעה טובה בעסק ואם תסכים על זה אתן לך תואר הצטיינות ובמקום מכובד יושיבוך וכו'. אלא כיון שברור בעיניו שהעסק טובתו הוא וטובת ב"ב, מחזר אחרי העסק בשוקים וברחובות, מוותר על כבודו ועניניו ומתייגע ביגיעת נפש וביגיעת בשר, ובלבד שיתנהל העסק באופן המתאים ויתפתח ויתגדל מזמן לזמן, ולא עוד אלא אפילו בשעה שאי אפשר להתעסק במסחרו טרוד הוא בזה, מה עליו לעשות למחר ולמחרתים, ובאיזה אופן אפשר לו לנצל גם שעה זו בהכנה לזמן ההוא, ואחת הדרישות בזה היא- שהעסק יהי' במקום בו נמצאים הרבה בני אדם ומחוגים היותר רחבים כדי להקלב עליהם עד כמה שאפשר ביקורם בהעסק והקשרים עמהם, וככל הדברים האלו האו בנוגע לתורה ומצות והפרטים מבוארים.

ועאכו"כ בקביעת מקום לבית הכנסת שאין תואר יוצא מידי פשוטו, מקום שבו צריכים להתכנס בני ישראל להתפלל למלך מה"מ הקב"ה וללמוד תורתו, והרי נאמר ברוב עם הדרת מלך.

ב) בכל תפוצות ישראל, ועאכו"כ בארצוה"ב, הנה ימי הסליחות וימי חדש תשרי מסוגלים לקרב לבם של בני ישראל לאבינו שבשמים, ולקרב הלבבות ביניהם, ומילא כל דבר שבקדושה יש לנצל ענין זה ככל האפשרי, וזה נוגע לכל השנה הבע"ל.

ולכן לדעתי אף שמובן שאין הזמן מספיק אפילו בהשתדלות הכי גדולה שלתשרי הבע"ל כבר יהי' בנינם בנין בית הכנסת בנוי על המגרש שקנו, הנה יש להשתדל במרץ לשכור בסמיכות לשטח הנ"ל עכ"פ חדר גדול או טרקלין אשר בו יוכלו להתפלל אנשי השכונה ההיא בימי רצון דתשרי הבע"ל, וכן מקום ליסוד סניף התלמוד תורה שלהם בשביל ילדי הסביבה ההיא, כי על ידי זה יאחדו תושבי השכונה להעשות מתפללים וחברים בבית הכנסת שלהם לכשיבנה בשעה טובה ומוצלחת, וכן אשר בניהם ובנותיהם ילמדו במוסדות חינוך שלהם אשר שני ענינים אלו תלוים בהתחלת השנה שנת הלימודים ושנת התפלה, כי ברובא דרובא בית הכנסת בו מתפללים בחדש תשרי, ממשיכים להתפלל בו כל השנה, ומוסדות החינוך בו מתחילים ללמוד בתחלת זמן הלימודים מבקרים בו עד תומו.

ג) בנוגע לסיפורו אשר ישנה הצעה מאיזה בית הכנסת או בית המדרש להשתתף עמהם בבנין בית הכנסת שלהם על מנת שיהי' שינוי השם, ושואל חוות דעתי בזה.

ולדעתי פשוט אשר שם בית הכנסת שלהם שזה עשריות בשנים נתפרסם בשיקאגא וסביבותי', אין לחשוב ע"ד שיני בו כלל וכלל, וצריך להשאר במילואו - ההשם שזכה לתפארת ולתהלה, ובמענה לדרישה הנ"ל אשפר להסכים שיצטרף גם שמם, ומובן אשר שם ביהכ"נ שערי תפלה בני ראובן צריך להיות הראשון וקודם, ומה טוב שיהי' בהפסק המלות "ובית הכנסת" או "ובית המדרש", כוונתי, "בית הכנסת שערי תפלה בני ראובן נוסח האריז"ל, ובית הכנסת (או ובית המדרש) פלוני וכו'...

ויהי רצון אשר גם בשכונה החדשה יזכו ויצליחו להעמיד בית כנסת ובית מדרש חסידותי ממנו יתפשטו נר מצוה תורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' בכל הסביבה.

בברכה ופ"ש כל המתפללים החברים וההנהלה בראשם שיחיו.

ג'תקפ
מוה"ר משה : שאייעוויטש. אגרות נוספות אליו -לעיל ג'שפא, ובהנסמן בהערות שם.

פתגם... העוסק : ראה גם לעיל ח"י אגרת ג'קט, ובהנסמן בהערות שם.