Igrot Kodesh · Letter 3576 — Prayer

B"H

23 Sivan 5715

Brooklyn

Blessings and greetings,

I am responding to your letter, in which you write the following:

A) I indicated (in letter no. 3415) that one should study chapters 27 through 29 of the holy Tanya*, as well as those that precede and follow them. You, however, draw an incidental conclusion from this, the meaning of which I do not understand.

In the simplest sense, I was referring to the condemnation of sadness found in those texts, and the harm it causes. Reflection alone suffices to dispel it logically, even when it seems that one is sad on account of the transgressions one has committed.

B) You have a doubt about what I wrote concerning the giving of tzedakah*. I said that one should devote a coin or two to it before prayer. What about when one does not find a poor person on the spot?

You know that in such a case, one transmits the tzedakah* to a collector or places it in a charity box designated for that purpose.

C) You do not know what a Mikveh* Tehorah means. In my letter, the last word did not have a Vav, and it should therefore be read Mikveh* Taharah (a purifying mikveh*). I meant that you should adopt the rules of ritual immersion* established by Ezra — that is, after every conjugal relation — and, if possible, do so in a mikveh* that enables one to ascend to an even greater level of holiness* (a mikveh* constituted of rainwater).

The Talmud* presents a comparable situation when it mentions the immersion of the Kohen Gadol* during Yom Kippur*, between two stages of his service.

I am surprised that you say nothing about the daily reading of Tehillim* after prayer. May Hashem grant that this is an omission in your letter, but not in actual practice.

With my blessing,

On behalf of the Rebbe, shlita*,

ג'תקעו

ב"ה, כ"ג סיון, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו, בו כותב, א) במה שציינתי ללמוד בספר התניא קדישא פרק כ"ז-כ"ט והפרקים שלפניהם ושלאחריהם, ורוצה ללמוד בזה איזה כוונה צדדית. - איני מבין מה הכריחו לזה, והיא כפשוטה - אשר מבואר שם גנות ענין העצבות וההפסד שבה, ואשר בהתבוננות אפשר לבטלה גם ע"פ שכל אפילו כשנדמה או שכם באמת אהוא עצבות מדאגת עונות.

ב) נסתפק בהמ שכתבתי בנתינת צדקה, שיתן לפני התפלה פרוטה או שתים וכו', באם לא ימצא עני על אתר. - הנה ידוע שבכגון דא מוסרים הצדקה לגבאי צדקה או לקופה של צדקה (א צדקה פושקע).

ג) נסתפק במ"ש מקוה טהורה, והנה במכתבי אינו בוא"ו אלא מקוה טהרה , וכוונתי לטבילת עזרא עכ"פ בזה יזהר, ומה טוב גם במקוה המוסיפה קדושה לקדושה גדולה יותר, וכמו שנמצא עד"ז בש"ס 0היינו בטבילת כהן גדול ביוהכ"פ שבין עבודה לעבודה).

לפלא שאינו מזכיר ע"ד אמירת שיעור תהלים בכל יו אחר התפלה, ויה"ר שלא תהי' אלא השמטה בכתיבה ולא חסרון בפועל.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

ג'תקעו
במה שציינתי: לעיל אגרת ג'תטו.