Igrot Kodesh · Letter 3569 — Prayer

B"H

19 Sivan* 5715

Brooklyn

Greetings and blessings,

A) I am responding to your letter from the conclusion of Shabbos*, in which you say that you do not know whether, from the standpoint of Halachah*, it is permitted to abandon your prayer rite — which is presumably Ashkenazi* — in order to adopt that of the Arizal* (see letter no. 3400).

Now, concrete practice proves that thousands, tens of thousands of Jews, in the first generations of the disciples of the Baal Shem Tov* and then of the disciples of his disciples, changed their prayer rite in this manner.

You will find the halachic* justifications in the responsa Minchas Elazar*, vol. 1, chapter 11, and in the responsa Pri HaSadeh*, vol. 2. According to the conclusion of these texts, it is permitted to adopt the Sephardic* or Arizal* rite, but not the reverse — that is, to abandon one of these rites for the Ashkenazi* Siddur*. These analyses also cite the references that debate this subject.

Nevertheless, such a change is envisioned only if it is permanent, for the future. It cannot, however, be subject to fluctuations.

B) You ask me how to study Chassidus*. Obviously, everything depends on the mindset, aptitudes, and capacities of the one who does so. You should therefore consult, on this subject, the elder Chassidim* in the holy city of Yerushalayim*. They will tell you what should be done in this domain.

In general, one should begin this study with the third section of the Tanya*, then proceed to the second, and finally the first. You should then study certain texts of the Derech Mitzvosecha* of the Tzemach Tzedek* (see letter no. 3550).

The primary and fundamental principle of all this is as follows. At the receiving of the Torah*, everyone said: "We will do and (then) we will understand," and the same must apply to the study of Torah*. I mean that if you do not understand certain points, if you have questions about them, you must nevertheless have the profound conviction that in time you will come to understand them.

This applies equally, and even more strongly, to Chassidus*, the inner teaching of Torah*, which is its "soul," in the expression of the Zohar*. For in our era, the evil inclination attacks precisely this study, as the Kuntres Eitz HaChaim* of the Rebbe Rashab* emphasizes.

You no doubt observe the ritual immersion as defined by Ezra* and maintain the three daily studies, applicable to everyone, instituted by my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us. They cover the Chumash*, Tehillim*, and Tanya*, and are well known.

May Hashem grant you success.

With my blessing,

For the Rebbe Shlita*,

The secretary,

ג'תקסט

ב"ה, י"ט סיון, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו ממוצש"ק, בו כותב שמסתפק מצד ההלכה אם מותר לשנות נוסח התפלה לנוסח אר"י, וכנראה כוונתו נוסח אשכנז לנוסח אר"י.

והנה מעשה רב אשר אלפים ורבבות מבני ישראל בדורותה ראשונים של תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיו החליפו נוסח תפלתם באופן כזה, והנמוקים ע"פ הלכה ימצא בשו"ת מנחת אלעזר חלק א' סימן י"א ובשו"ת פרי השדה חלק ב', והמסקנא אשר מותר לשנות לספרד ואר"י ולא להיפך, ומובארים שם המקומות אשר שקו"ט בזה, ובד"א אשר השינוי יהי' ע"מ להתפלל מכאן ולהבא בקביעות בו אבל לא באקראי.

ב) בשאלתו סדר ואופן לימוד תורת החסידות, הנה מובן שזה תלוי בתכונת נפש הלומד כשרונותיו ונטיותיו, ולכן יפרש שיחתו מלפני זני אנ"ש הנמצאים בירושלים עיה"ק ת"ו, והם יורוהו, ובכלל הרי יש להתחיל בתניא חלק ג' אח"כ חלק ב' ואח"כ חלק א', דורישם מסוימים בספר דרך מצותיך ועוד.

והעיקר והיסוד בכל הנ"ל הוא כמו בכללות קבלת התורה הקדמת נעשה לנשמע, אפילו בלימוד התורה עצמה, כוונתו שאף שישנם עינים שאינם מובנים או שגם מוקשים לו, בכל זה, לומדים בבטחון גמור שלאחר זמן יזכה גם הוא להבנה והשגה, וה"ה גם בלימוד תורת החסידות פנימיות התורה, נשמתא דאורייתא בלשון הזהר, ועוד ביתר שאת וביתר עז, כיון שבזמננו אלה היצה"ר מנגד ביותר דוקא ללימוד פנימיות התורה, וכמבואר בקונטרס עץ חיים לכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע.

בטח נזהר בטבילת עזרא ושומר שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים, והשי"ת יצליחו.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ג'תקסט
לשנות נוסח התפלה: ראה גם לעיל אגרת ג'ת. ובהנסמן בהערות שם.

הקדמת נעשה לנשמע: ראה גם לעיל אגרת ג'תקנ, ובהנסמן בהערות שם.