Igrot Kodesh · Letter 3529 — Faith & Bitachon

B"H

3 Sivan* 5715

Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 27 Iyar*, in which you inform me of the difficulties you experience in your service of Hashem. You feel, from time to time, an inspiration, but often nothing concrete results from it. You therefore ask me what practices you should adopt in this regard, knowing, moreover, that you are limited by your state of health — and therefore cannot endure fasts and mortifications.

I have already responded several times, to various people who have asked me about this point, that the service of the Creator should not be miraculous, that it does not call for exceptional abilities, except in extraordinary situations. Such a path is not for everyone. There is, however, another path that can be followed by each person — which is indeed the paved road, as our Sages* highlight in a similar case in tractate Bava Basra* 100b. One must therefore not allow oneself to be diverted and to seek winding paths whose destination is unknown.

In general, here is what one must know in this matter. Chapter 27 of the Tanya* states that "one must not become discouraged." Furthermore, in our times, people have become weakened, so that fasts and mortifications can no longer be the practice of all (see letter no. 3399) and occur only in entirely exceptional cases. How much more so when it involves a student of the Yeshivah*, who must above all devote himself to study. And we know what our Sages* say, in such a case, about one who fasts nonetheless — that he bears the grave responsibility of negligence in study resulting from his physical weakening.

You will consult, from time to time, with your mashpia*, and you will engrave in your mind the words of the verse: "I will drive him out little by little" — that is, the evil, and in the verse, the enemy. This was said regarding the physical conquest of Eretz Yisrael* and applies equally to the conquest of the spiritual Eretz Yisrael*.

May Hashem grant you success,

With my blessing that you receive the Torah* with joy and in a profound manner,

ג'תקכט

ב"ה, ג' סיון, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ז אייר, בו כותב אודותה קישויים שפוגש בעבודת ד', ואשר ההתעוררות שמתעורר לפעמים לא תמיד באה בהנוגע למעשה בפועל וכו', ושואל שיורו לו איזה ענינם, ושמצד בריאות הגוף יכול לקבל את הכל.

והנה כבר כתבתי כמה פעמים ולכמה מהשואלים בכגון דא, אשר אין עבודת האדם לבוראו באופן של נסים ולהראות קונצען (ורק בהוראת שעה יש גם ענינים כאלו),ולא זהו דרך הנכונה ודרך השוה לכל נפש, וביחוד דרך סלולה דרך הרבים, ועוד יותר דרך הדרך, וכדרשת רז"ל בענין כגון דא (ב"ב ק' ע"ב), הנה אין להתפתות ולחפש דרכים עקלקלות, ושאי אפשר להיות בטוח לאן מובילות.

וכללות ההוראה בענין הנ"ל הוא, ע"פ מה שכתוב בתניא פרק כ"ז, ולכן אל פול לב אדם עליו וכו', ובהערה שבימינו אלה שנחלשו הדורות, הנה אין עניני תעניות וסיגופים דרך סלולה והוראה לכל, כי אם במקרים מיוחדים ביותר בופרט אברך ישיבה שעיקר ענינו ליוד התורה, הרי מפורסם מרז"ל בכגון דא שמתענה וכו', ויתייעץ מזמן לזמן עם המשפיע שלו, ויחקוק בלבו מה שנאמר מעט מעט אגרשנו בכיבוש ארץ ישראל בגשמיות, וה"ה בכיבוש ארץ ישראל הרוחנית, והשי"ת יצליחו.

בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

ג'תקכט
תעניות וסיגופים: ראה גם לעיל אגרת ג'שצט, ובהנסמן בהערות שם.