Igrot Kodesh · Letter 3520 — Faith & Bitachon

B"H

1 Sivan* 5715

Brooklyn

Greetings and blessings,

I have read the account that appeared in your letter, as well as your book, and after asking you to kindly excuse me, I will make the following remark.

Every reproduction — whether a translation or, a fortiori, a copy of what was said by the author of the statements — necessarily reflects the sentiment and perception of the one who reproduces it. In general, it is not a simple transcription, but rather an interpretation and commentary.

Such a reproduction therefore cannot present the various aspects of a story or saying of the Torah*, our Sages* affirming that each of its concepts has "forty-nine interpretations" or even "seventy interpretations." Sometimes it is indeed necessary to comment on an idea or, at the very least, to explain it. But this is not contradictory, for one can present it as it is in itself, as it was received, and then interpret it afterward. In such a case, one indeed combines both aspects.

How much more does all of this apply to the teachings of our holy masters, to the stories that concern them. For apart from their manuscripts, their words, in their original form, have been preserved only by a select few.

Some are incapable of grasping an idea and reproducing it as it stands, without modifying it through the prism of their own mind. And they use the terminology of Chassidus* to convey their own perception rather than the concept itself. Knowing you, I think, nevertheless, that you are capable, if you so desire, of presenting this teaching as it is. The public merit depends on you, and if these few lines contribute to obtaining such a result, I would be rewarded.

With my respects and my blessing, in the formulation of my father-in-law, the Rebbe*, that you receive the Torah* with joy and in a profound manner,

ג'תקכ

ב"ה, א' סיון, תשט"ו
ברוקלין.

... בקראי הסיפור המוסגר במכתבו וכן ספרו... הנה לאחר בקשת סליחתו, אבוא בהערה, אשר -

בכל העתקה, אם ללשון אחרת ועאכו"כ מכלי לכלי, היינו האותיות ששמעון, לאותן של המספר הנה נוסף ע"ז שאי אפשר שלא יהיו בההעתקה רושמי תפיסת המעתיק, ועל פי רוב לא רק רושמים אלא גם פירוש וביאור - הרי בהעתקה אי אפשר למצות את הפנים המרובות (וכידוע פתגם רז"ל: מ"ט פנים תורה, ע' פנים תורה וכו'), אשר בהתורה, הסיפור, או הפתגם המקורי, ואף שלפעמים הכוונה היא למסור הדבר בביאורו, או עכ"פ בפירושו - הרי אפשר לשני הענינים גם יחד, ע"י שמביאים הענין כצורתו - כפי ששמעו המקבל הראשון - ונוסף לזה הפירוש או הביאור. ובאופן כזה הרי הא והא איתנהו. ועאכו"כ שכל הנ"ל מקומו ביתר שאת בנוגע לתורות הנשיאים הק', ולהסיפורים אודותם, כיון שמלבד התורות שנרשמו בביכלאך, רק אצל שרירי ויחידי סגולה נשמרו הדברים כצורתם.

ישנם אנשים שאין בכחם לקלוט ולמסור אח"כ ענין כמו שהוא מבלי שיעבור ע"י הפריזמה של נפשם, ודוקא - בהשתמש בהטרמינולוגי' של חסידות- באופן התלבשות גמורה ולא בדרך מעביר. אלא שכמדומה לי בהכירו אותו - שבאם ירצה באמת יוכל להראות גם "קונץ" זה למסור דברים כצורתם. וזכות הרבים תלוי בו. ובאם שורותי אלה תסייענה בזה- והי' זה שכרי...

בכבוד וברכה - כלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר - לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.