Igrot Kodesh · Letter 3506 — Tzedakah

B"H

24 Iyar* 5715

Brooklyn

To the distinguished Chassid* who fears Hashem, Rav Tzvi Hirsh (Rav T. H. Chitrik; see letter no. 1999),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of the thirty-second day of the Omer*, in which you tell me that you are compiling a collection of the explanations of our holy masters, arranged according to the weekly Parshah*.

It is clear that this is a good initiative, but for it to be complete, it is necessary to indicate the reference for each passage. In this way, one who wishes to deepen his understanding will be able to consult the original text.

Likewise, it is preferable not to introduce into this collection citations from other authors, even the greatest ones. This is self-evident. Similarly, it would be good to specify whether the citation is in the original (language) or translated from another language. May Hashem grant you success.

With my blessing,

For the Rebbe Shlita,

The secretary

---

To the Rav, the distinguished Chassid* who fears Hashem, Rav Nissan (Rav N. Horowitz),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 12 Iyar*. You tell me that there is no one in your surroundings who could, without making it a vow, teach the Chassidic* discourses of the Torah Or* and the Likkutei Torah* (see letter no. 3259), in accordance with what was requested (by the Rebbe* himself) in the talk of the Shabbos* that blesses the month, before Chanukah*.

Our Sages* say: "If someone tells you he did not make an effort but nevertheless succeeded, do not believe him; if someone tells you he made an effort but did not succeed, do not believe him." Obviously, this does not mean that one should eliminate hours devoted to the study of the revealed dimension of the Torah*. All of this must indeed be an addition.

You cite the first chapter of Iggeres HaKodesh*, stating that the intellect enables the head to stand and maintain itself, that it gives rise to the love and fear of Hashem — that is, to the "arms" and the "body" of the soul. It is clear that this is the conclusion of this analysis, showing how understanding gives rise to love and fear — that is, to the emotions classified into three categories: kindness, which is the "right arm"; severity (which is the "left arm"); and mercy, which is the "body."

Subsequently, the text discusses maintaining the head and the arms. Indeed, it specifies the function of the loins, which maintain not only the emotions but also the intellect. There, the body is no longer mentioned, for what purpose would there be in enumerating these three domains "like a peddler" (in passing) when they have already been defined earlier? In fact, the analysis of the emotions is then more refined, and therefore "sparks of fire," "fear of Hashem," and "shame" are mentioned.

Subsequently, a parenthetical remark cites, regarding maintaining and upholding the head, the verse "she perceives and engages in commerce effectively." You consider that this alludes to the superficial aspect of this "commerce." In my opinion, this is not the case, for the text makes no mention whatsoever of a superficial aspect. In reality, the emphasis is on the fact that "she perceives" — on perception and intellect — following the preceding verse "she girds her loins with strength and strengthens her arms," in which the loins and body are indeed discussed. Then, perception itself is introduced.

With my blessing,

M. Schneerson

ג'תקו*

ב"ה, כ"ד אייר, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר ניסן שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ב אייר, מ"ש שאין נמצא בסביבתו מי שיוכל

ללמוד - בל"נ - דרושי התו"א ולקו"ת מתאים לשיחת שבת מברכים שלפני חנוכה, כבר אמרו רז"ל לא יגעת ומצאת אל תאמין, יגעת ולא מצת אל תאמין, ופשוט שאין כוונה בהנ"ל ליטול שעות הקבועות ללימוד הנגלה אלא להוסיף עליהם.

ומה שהעיר באה"ק סי' א' במ"ש שם המעמיד ומקיים את ראש הוא השכל כו', להוליד מתבונה זו דו"ר כו', בחינת הזרועות והגוף שבנפש, ולמה השמיט ראש. - הנה פשוט הוא כי זהו סיום הביאור על ההולדה מתבונה זו דו"ר כו', היינו המדות שנחלקות לשלש, חסד דרועא ימינא גבורה כו' תפארת גופא. מ"ש אח"כ לקיים ראש והזרועות, מפני שמתחיל לבאר פעולת המתנים שהם מעמידים לא רק המדות אלא גם את השכל, ומה שלא פרט גם בכאן הגוף הוא דאטו כרוכלא ליזל ולחשוב, והרי כבר נתפרטו כל שלשת הקוים לפני זה, ששם נכנס בפרטיות המדריגות של המדות וכמו שמבאר רשפי אשר פחד ה' וליבוש כו'.

ובמה שהעיר במ"ש להלן במוסגר ועל העמדת בחינת וקיום הראש אמר טעמה כי טוב סחרה, ורוצה לאמר שהכוונה בזה לתיבת סחרה ומדבר במקיפים. הנה לדעתי אינו כן, כי אין נזכר כלל לעיל אודות מקיפים והדיוק הוא כפשוטו בתיבת טעמה - טעם ושכל ובא בהמשך לפסוק הקודם חגרה בעוז מתני' ותאמץ זרועותי' שזה המתנים והגוף כו' ובהמשך לזה - טעמה, עניני טו"ד.

בברכה.

ג'תקו*
מוה"ר ניסן : הורביץ.

דרושי התו"א ולקו " ת : ראה גם לעיל ח"י אגרת ג'רנט.