Igrot Kodesh · Letter 3503 — Faith & Bitachon

B"H

24 Iyar* 5715

Brooklyn, New York

Greetings and blessings,

I received, in its time, your letter of 13 Iyar*, but the purpose of the present letter is essentially what is timely. Following our discussion on the theme of the united front (of the Israeli religious parties; see letter no. 3489): it is said that very little time remains to consolidate the lists (of the various parties). We have already exchanged on this subject, and you know my position and what leads me to adopt it. Nevertheless, given the importance of what is at stake, I adhere to the teaching of our Sages* that it is necessary to repeat once more when the time for action arrives.

I will limit myself to developing one point, but in my view it is essential. I present my apologies in advance for the sharp terms this letter may contain, which is not my usual manner. However, you understand well that my intent is in no way to attack anyone personally.

Everyone, and a fortiori many party leaders, recognize that the interest of the public and of the party exceeds that of the individual. Likewise, the welfare of the entire population takes precedence over that of your own domain — that is, of the party to which you belong. And for religious people, the value that takes precedence is faith. Now, all Jews are "believers, children of believers."

A party asks its members to temporarily renounce their personal interest for that of the organization. In exchange, it gives assurance that ultimately, each individual will also benefit — and even greatly — from this renunciation. The same is true, and even more so, when a party renounces its own interest for that of the entire population.

It goes without saying that renunciation on the part of the individual, the party, or the population is justified if it is for the benefit of faith and its demands. Our faith is based on the Torah* of our Elokim*, which knows no limit. And the benefit of renunciation for the sake of faith is likewise unlimited relative to all other forms it may take. More specifically, a pious person or even a party that defines itself as religious must give first place to the gains of religion and only then to the interest of the party.

Another point: one cannot indefinitely deceive the electorate. Some voters will necessarily point out the obvious contradiction between the program of a religious party and its actions, which are clearly harmful to religion under the pretext of a supposed benefit for the party. The party and its members will certainly be affected.

It is surely unnecessary to remind you of the situation during the last Knesset* elections. These served as a battleground for the religious parties, which were tarnished and blamed beyond all measure. The words of the verse "your destroyers and those who lay you waste shall come from within you" were realized in the strongest and most dreadful manner.

What has just been said is the discourse one must deliver when facing a party leader. Nevertheless, I have faith in what is explained at length by Chassidus*, in the words of the Alter Rebbe* at the end of chapter 19 of the Tanya* — that the wisdom of the divine soul, when it is put into action, suppresses and even completely eliminates what opposes it and veils it, as it is said: "the mountains melt like wax." This force is so intense that it enables one to withstand the test and to give of oneself.

I am convinced that brief reflection on the idea that, according to all viewpoints, the failure to form a united front would likely be harmful to the interests of religion in the land "toward which the eyes of Hashem are always directed, from the beginning of the year to the end of the year" will lead you to the conclusion that, even giving the benefit of the doubt, one must do everything in one's power to use one's influence positively.

Obviously, the evil inclination does not stand aside in this matter, content to observe the situation. In fact, it develops before each person the argument most likely to convince him. In the words of my father-in-law, the Rebbe*, citing his father (see letter no. 3011): "it sometimes takes on the appearance of a tzaddik* — upright, humble, of good conduct." It may therefore claim that the formation of a united front is merely a deception, contrary to the truth.

And if that is not sufficient, the evil inclination may present yet another argument: "Who am I and what am I? My voice will not be heard and I therefore have no means of intervening!" And it has still other arguments, but none of this changes reality, and Hashem alone knows whether one can actually intervene or not.

One of the character traits of my father-in-law, the Rebbe*, is what is commonly called optimism or, in the terminology of Chassidus*, the conviction that ultimately the true good will prevail — not only in the long term and in general, but also individually and in the short term.

Admittedly, the mind notes that only a few days remain to form this front, and I am surely not the only one to say so, for what has been said is obvious and clear. And in fact, either this front will form of its own accord, or my letter will be of no use.

Despite this, I send you these lines, for one is obligated to consider that one stands — as does the entire world — on a balanced scale. I wish to believe that you will have the courage, if necessary, to modify a position you have held for several weeks already, and that you will not hesitate to do so.

May Hashem grant that you seize this opportunity to make full use of the influence you exert, to intervene with the greatest firmness for the formation of this united front of the four religious parties.

Obviously, I refer here only to a technical front, formed for the needs of the elections. Indeed, if its formation is subject to non-technical conditions applying to the day after the elections — even if these are otherwise fully justified — its existence will be impossible from the outset, as experience demonstrates. Not only will this front not be possible, but that is precisely the way to destroy it.

Our Sages* say that one must not pass final judgment on a person who is in pain. Consequently, I have good hope that you will not hold it against me for the somewhat sharp expressions found above. And I thank you in advance for announcing good tidings on the essential point (the formation of the united front).

May Hashem grant that my trust not be disappointed, that the good and the truth achieve victory, including within the parties.

With my respects and my blessing,

M. Schneerson

ג'תקג

ב"ה, כ"ד אייר, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

בעתו קבלתי מכתבו מי"ג אייר, ועל עיקר באתי ובענינא דיומא, בהמשך לשיחתנו אודות החזית המאוחדת, אשר על פי השמועה רק זמן ביותר נשאר בו אפשר עדין לאחד רשימות, ולגודל הדבר, הנה למרות שכבר דברנו עד"ז, ויודע הוא עמדתי והנימוקים שלי, הרי ידועה הוראת רז"ל שבשעת מעשה מחוייבים לכפול ועה"פ בענינים כיו"ב.

ואסתפק בנקודה אחת, אבל עיקרית לדעתי, וכמובן בהקדמת סליחתו אם אפשר ויש בשורותי דלקמן חרפיות שלא הורגל בה, אבל בודאי גם בעיניו פשוט שאין ח"ו כוונתי לפגוע במי שהוא באופן פרטי - והיא:

הכל מודים, ועל אחת כו"כ מנהיגי מפלגה, שתועלת הרבים (המפלגה) דוחה תועלת היחיד, ומזה - שתועלת כללות הצבור דוחה תועלת חלק שלו -המפלגה. ובהנוגע לאנשים דתיים - שבאמת הרי כל ישראל הם מאמינים בני מאמינים - הנה העולה על כלנה הוא ענין הדת.

וכמו שהמפלגה דורשת מאת חברי' שיוותרו לפי שעה על עניניהם הם, לטובת המפלגה, ומבטיחה תמורת זה שבסיכום האחרון ירויח גם הפרט על ידי וויתור זה, וכהנה וכהנה, הוא הדין ועוד במדה גדולה יותר, בהנוגע לוויתור המפלגה על רווחי' היא לטובת כלל הציבור, ואין צריך לומר בוויתור הפרט, בויתור המפלגה או של הציבור לטובת החזקת הדת ומילוי דרישותי'. אלא שכיון שדתנו היא תורת אלקינו האין סופי, גם הריוח הבא מהוויתור לטובת הדת היא בלי-גבולי לגבי הוויתור.

ובאותיות ברורות יותר, איש דתי ואפילו מפלגה שקוראת עצמה בשם דתית, לי' להחשיב לכל לראש הרווחים בשטח הדת, ורק אח"כ להביא בחשבון רווחי המפלגה.

ועוד זאת בזה, אשר אי אפשר להוליך שולל את הבוחרים עד אין קץ, ובודאי ימצאו כאלה אשר ידגישו ויבליטו את הסתירה הבולטת, שבין תכנית מפלגה דתית ופעולתי' המביאות היזק ברור לדת בשביל ריוח מסופק ביותר של אנשי המפלגה. וזהו מוכרח להביא היזק גם להמפלגה ולאנשי'.

ובודאי למותר להעלות בזכרו כ' המצב בעת הבחירות האחרונות לכנסת, ששמשו הבחירות שדה קרב למפלגה דתית אחת בחברתה דוקא, למסע השמצה וחירוף וגידוף של מפלגות דתיות מבלי כל הגבלה, וקיום "בהידור" גדול ומבהיל את הנאמר מהרסיך ומחריביך ממך יצאו.

והנה כל זה - מקומו כשמדברים עם פב"פ בתור מנהיג מפלגה, אבל לפי אמונתי, המיוסדת על מה שנתבאר בארוכה בתורת החסידות, ובל' רבנו הזקן (תניא ספי"ט) - בחינת חכמה שבנפש האלקית כשמתחילה לפעול פעולתה, אזי כל הענינים המנגדים על זה ומעלימים ומסתירים עלי', בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש כו', וככתוב הרים כדונג נמסו, ועצום כח זה כל כך לעמוד בנסיון למסור נפשו וכו' וכו'. ובטוחני שאם יתבונן לשעה קלה שבודאי לפי כל השיטות הנה העדר הקמת חזית

מאוחדת - מידי ספק לא יצא שעלול להזיק לעניני הדת בארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, יחליט שבענינים כאלה, אפילו ספק וספק ספיקא מחייבים (ומזכים) את כל מי שיכול לעשות בזה, לנצל את כל השפעתו בכיוון הטוב.

מובן שגם היצה"ר איננו עומד מרחוק ורק מתבונן בהנעשה, אלא ממציא לכל אחד ואחד טעמים מתאימים לתכונת נפשו. ובל' כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם אביו, הנה "לפעמים מתלבש בלבוש צדיק תמים ענו ובעל מדות טובות", ויש מקום לומר שיבוא בהסברה שהקמת חזית מאוחדת היא גניבת דעת הבריות והיפך האמת וכו' וכו', ואם זה לא יועיל הרי ישנה עוד עצה להסביר: מי אני ומה אני והן לא ישמעו בקולי ואין בידי למחות וכו' וכו', ועוד טענות שונות ומשונות, אבל הרי אין כל טענות אלו משנות את המציאות, וגם בכגון דא רק לפני הקב"ה גלוי אם יש בידו למחות או לא.

אחת מההדרכות של כ"ק מו"ח אדמו"ר היא הנקרית בל' העולם אופטימיזם, ובל' החסידות- בטחון אשר סוף כל סוף ינצח הטוב האמתי, ולא רק בהנוגע לעתיד הרחוק ולהכלל, אלא גם בהנוגע להפרט ובעתיד הקרוב.

ולכן אף שמחשבה מנקרת שמאחר שנשארו רק איזה ימים בהם אפשר עוד להקים חזית, ובודאי לא אני היחיד המעורר על זה, וכל הכתוב לעיל הם ענינים פשוטים ומבוארים, הרי ממ"נ - או שהענין מצד העצו יביא להקמת החזית, או גם מכתבי לא יועיל -

בכל זאת באתי בשורותי אלו, והרי לעולם יראה אדם עצמו שקול וכל העולם כולו שקול. ורוצה אני לבטוח בכ' שאם נצרך אומץ לב מיוחד לשנות עמדה של כמה שבועות, לא תהי' מניעה מצד זה. ויהי רצון מהשי"ת שכ' ינצל הזדמנות זו על ידי ניצול השפעתו במילואה ובתקיפות הכי גדולה להקמת החזית המאוחד של כל ארבע המפלגות.

ומובן מעצו שהכוונה בכל הכתוב לעיל הוא אך ורק לחזית טכנית בשביל הבחירות, כי כל המקשר הקמת החזית בתנאים בלתי טכניים והנוגעים להמחר של הבחירות, אף אם יהיו צודקים במאה אחוז, הרי בהתחשב עםה מציאות - על ידי זה מבטל מלכתחילה אפשריות ההקמה, ולא רק שאינו מקיים אותה, אלא מהרס אפשריות זו.

תקותי שכמרז"ל אין אדם נתפס על צערו, הנה לא יקפיד על אי-איזה הביטויים שבהנ"ל שאפשר קצת חריפים הם. ות"ח מראש אם יבשרני טוב בנקודה העקרית. ויהי רצון שיתאמת הבטחון שלי בנצחון הטוב והאמת אפי' במפלגות.

בכבוד ובברכה.

ג'תקג
החזית המאוחדת : ראה גם לעיל אגרת ג'תפט, ובהנסמן בהערות שם.

ובל'.... בשם אביו : ראה גם לעיל ח"י אגרת ג'יא, ובהנסמן בהערות שם.