Igrot Kodesh · Letter 3497 — Faith & Bitachon

B"H

21 Iyar* 5715

Brooklyn

To the distinguished Chassid* who fears Hashem, Rav Yisrael Zusman (Rav Y. Z. Dvurts; see letter no. 3259),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 17 Iyar*, in which you ask me about what I wrote to you (in letter no. 3259; see also letter no. 3729) — the assertion that the first point found outside the source can already be designated as "outside." You ask me what this means.

The expressions "revealed and hidden dimensions of the Torah*" or "body and soul of the Torah*" establish that each element, with all its component parts, presents two aspects simultaneously — one revealed and one hidden. Now, according to the revealed dimension of the Torah*, the first point outside the source no longer belongs to it. The same must therefore be true in the deep, spiritual dimension. You should consult, on this subject, the Reshimos of the Tzemach Tzedek* on Tehillim*, pages 118–119, paragraph 8.

In practical terms, the Chassidim* — including those who are truly the most senior — must know that the study of a Chassidic* discourse or fervent prayer is indeed the source itself, but that it provides no guarantee regarding what will happen afterward. An effort remains necessary so that the motivation of prayer and study extend to the next moment.

This is so even if the concern of that next moment is related to the fervent prayer or the study of that discourse — for example, reciting Tehillim* or studying Torah* following prayer. Indeed, the revealed dimension of the Torah* underscores the necessity of ensuring that the source is not cut off from the reservoir (of the mikveh*) that is alongside it, as the Mishnah*, the Gemara*, and the Poskim* establish.

You mention what you have not merited to attain, and you ask me whether this can be so for one who studies Torah* publicly. You know the account of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us — which also appears in a pamphlet (of his teachings) — establishing that it can indeed be so during public study (you should consult Tractate Chagigah* 15b and the Alter Rebbe's* Laws of Torah Study, chapter 4, paragraph 17).

Nevertheless, this account was publicized only once. Previously, it was not known, and this was even the case afterward. In general, such a fear is an effect of the evil inclination, a stratagem it uses to divert a person from public study, during which one benefits from the merit of the community. Seeing no other recourse, it resorts to deception and claims that one who fears Hashem will not place himself in such a situation (i.e., that one should not participate in public study). But one must follow the majority (and consider that this is indeed the proper course of action).

You ask me how to settle in the new quarter of Kfar Chabad*. I have already communicated my opinion to several Chassidim* (see letter no. 3495). One thereby causes harm to others, and there is therefore no reason to resort to deception, even if one could find permission to do so. Nevertheless, one must strive, to the full extent possible, to reside in the Kfar.

In my view, it is clear that this (residing in Kfar Chabad*) is the channel and vessel for receiving the blessing and success granted by my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us. He continues to carry out his mission on High and invokes heavenly mercy for the Chassidim* residing in Kfar Chabad* in particular.

With my blessing for success,

M. Schneerson

ג'תצז

ב"ה, כ"א אייר, תשט"ו
ברוקלין.
הו"ח אי"א נו"נ וכו' מוה"ר ישראל זוסמן שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ז אייר, בו שואל הכוונה במה שכתבתי שגם נקודה הראשונה שמחוץ למעיין ה"ז בכלל חוצה.

הנה מעצם התואר נגלה דאורייתא ונסתר דאורייתא,ף גופא דאורייתא ונשמתא דאורייתא, מובן, שבכל ענין ופרטי ענינים ישנם שני הדברים גם יחד, הן גליא והן סתים, וכיון שע"פ נגלה, נקודה הראשונה שמחוץ למעיין אין זה המעיין עצמו, הרי גם בפנימיות הדברים ורוחניותם, מוכרח שכן הוא, ויעויין רשימות תהלים להצ"צ קיח, יט סק"ח.

ובהנוגע לפועל - שאפילו אנ"ש וזקני אנ"ש באמת, עליהם לדעת, שלימוד מאמר דא"ח או עבודת התפלה עצמה - שזהו המעיין עצמו - אין זה ערובה (באווארעניש) שלהם על אחר זה, וצריכים זהירות להמשכת ההתעוררות דהתפלה והלימוד על הרגע שלאחר זה. ואפילו אם הענין דרגע זה קשור עם עבודת התפלה ולימוד המאמר, וכגון באמירת תהלים שאחר התפלה או בלימוד השיעור שלאחר התפלה, וכמו שבנגלה צריך להזהר שלא יופסק החיבור בין המעין והשוקת שבצדו וכמבואר במשנה בש"ס ופוסקים.

במ"ש בהענין שלא זכה ח"ו, אם שייך זה בלומד תורה ברבים כו'. הרי ידוע סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע (נדפס גם בקונטרס) שממנו מובן שגם בלימוד ברבים שייך זה, אבל מזה גופא שסיפור זה לא נתפרסם אלא פעם אחת, ועד אז לא נודע אודותו וגם אחרי זה, מובן שברובא דרובא החשש הנ"ל הוא עצת היצר ותחבולותיו לבטל את האדם מהשתתפותו בתורה בלימוד ברבים, שזכות הרבים מסייעתו, שכשרואה שאין לו עצה אחרת בא בערמומיות, שע"פ יראת שמים אין כדיא הענין וכו', ואזלינן בתר רובא.

בהנוגע לשאלתו אודות אופן הסתדרותו בהחלק החדש דכפר חב"ד, כבר כתבתי חוו"ד לכמה מאנ"ש שי', שזהו במקום שחב לאחרים ואין ללכת בזה בדרכי ערמה, אפילו אם שייך איזה הוראת היתר בזה, אבל לאידך גיסא, יש להשתדל ככל האפשרי להיות מתושבי הכפר. כי לדעתי ברור, שהוא הצנור והכלים לקבלת הברכה וההצלחה הנשפעת ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, העומד ומשמש במקום ומעורר ר"ר על אנ"ש תושבי כפר חב"ד ביחוד.

בברכת הצלחה.

ג'תצז
נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 244 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מוה"ר ישראל זוסמן : דבורץ. אגרת נוספת אליו - לעיל ח"י ג'רנט.

במה שכתבתי : לעיל שם. וראה גם לקמן אגרת ג'תשכט.

כבר כתבתי : ראה לעיל אגרת ג'תצה, ובהנסמן בהערות שם.

*) ועיין חגיגה טו, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד סי"ז.