Igrot Kodesh · Letter 3476 — Tzedakah

B"H

12 Iyar* 5715

Brooklyn

To the Rav, the distinguished Chassid* who fears Hashem, Rav Avraham Tzvi (Rav A. T. Landau),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 25 Nissan* and to that of the first day of Rosh Chodesh* Iyar*, which I received together. You mention the account relating to the three hundred and seventy-five chapters dealing with will and pleasure, which seek to determine which of the two implies the other. You say that my father-in-law, the Rebbe*, wrote them when he was young, that he subsequently burned them, and that he later regretted having done so.

This account was indeed transmitted by one of the elder Chassidim*, Rav Michoel Dvorkin, and you ask me its meaning.

I do not know to what extent an explanation is necessary. And should it concern the number mentioned, or the idea itself?

Regarding the number, you will find references in the margin of this text establishing a relationship between three hundred and seventy-five, will, and pleasure (see Likkutei Torah*, Vayikra, p. 9c and Shir HaShirim, pp. 35d and 38c), which correspond, in man here below, to the two parts of Keser* — the crown that transcends the chain of worlds — namely Atik* and Arich*. The same is therefore true for the Heavenly Man. Likewise, the sequence of Chassidic* discourses of 5666 (1906, by the Rebbe Rashab*, father of the Frierdiker Rebbe*; beginning from the discourse entitled Lech Lecha) also deals with will and pleasure.

As for the fact that he burned this text and later regretted having done so, one may perhaps explain that this concerned the inner teaching of the Torah* and that he consequently refused to put forward what he had not received from his master. You should consult, in this regard, the Zohar*, vol. 2, p. 221b. Subsequently, he regretted what he had done, for it turned out that this teaching did indeed come to him from his master.

On this subject, you cite the mnemonic formula Yad Yosef — the hand of Yosef. It appears that you omitted to specify, first of all, that there are indeed fourteen (the numerical value of the word Yad) parts.

With my blessing,

For the Rebbe Shlita,

The secretary

I have just received your letter of 9 Iyar*.

ג'תעו

ב"ה, י"ב אייר, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר אברהם צבי שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ה ניסן ואדר"ח אייר, שנתקלו ביחד... במ"ש ע"ד הסיפור מענין שע"ה פרקים בהסוגיא דרצון ותענוג מי מכריח את מי, שכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר לעצמו בהיותו צעיר, ואח"כ שרפם ואח"כ התחרט על זה עכ"ל, והוא מסיפור א' מזקני אנ"ש הרה"ח מיכאל דווארקין ע"ה, ושואל פירוש הדבר.

והנה איני יודע למה צריך פירוש - אם על המספר או על הענין, ובהנוגע להמספר, הנה ימצא בשולי הגליון מ"מ, משום מובן שייכות שע"ה לרצון ותענוג* שהם כתר, עתיק ואריך, באדם התחתון, ובמילא גם באדם העליון. כן מצוין בהמשך תרס"ו ששם מדובר בענין רצון ותענוג**, ובהנוגע למה ששרפם ואח"כ התחרט, הנה י"ל בדרך אפשר, שכיון שהמדובר בפנימיות התורה לא רצה לאמר דבר דלא שדמע מרבו, ולהעיר מזח"ב רכ"א ב'. ואח"כ הצטער ע"ז כיון שהמדובר הוא - בהבנת ענין שקבלו מהרב.

- דא"ג: מש"כ וסימנך יד יוסף, כנראה נשמט לפ"ז: ונחלק לי"ד חלקים.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

זה עתה נתקבל מכ' מט' אייר.

ג'תעו
מוה"ר אברהם צבי שי': לנדא.

*) לקו"ת ויקרא ט, ג. שם שה"ש לה, ד. לח, ג.

**) ד"ה לך לך ואילך.