Igrot Kodesh · Letter 346 — Tehillim for the Ill and Halacha of Ritual Impurity in the Siddur

By the grace of Hashem,

13 Adar Sheni 5708,

To my close relative, Hashem-fearing man,

Rav I. A. Orenstein(1),

I greet and bless you,

You have surely received in due course the telegram I sent to Kollel Chabad* and to the international Tehillim* group, asking them to pray for the recovery of Mordechai Yaakov son of Beila. This was no doubt done.

You will receive from Rav M.(2) the donations of his close associates — an amount of 36 dollars(3) for the Kollel* and 36 dollars for the international Tehillim* group. Please send me the receipts, which are to be made out in the name of Mr. Farber. You will draw up two receipts of two times eighteen dollars each.

I apologize for not having replied earlier to your letter, due to my many occupations. I take this opportunity to thank you for including in your letter a commentary on the passage 'He saw our misery' and on the passage 'He unleashed His anger against them'(4).

You ask me about the Siddur*, at the gate of Sukkot*, according to which the raw material of metal and stone vessels is deemed susceptible to impurity, whereas that of wooden vessels is not. Yet tractate Shabbat* 58a states that stone cannot contract impurity.

Several explanations can be offered for this, though each raises difficulties, so you will make your own choice:

A) The Siddur* mentions all categories that do not contract impurity by distinguishing the case where there is a difference between the raw material and the finished vessel from the case where there is none. Stone belongs to the latter category when it is placed near a source of impurity — for example, a tomb — according to the commentary of the Tosafot* on tractate Ketubot 4b.

B) One may also say that this latter source of impurity contaminates wood in particular, which is used for the roof of the Sukkah*, precisely because it is susceptible to contracting it. Such is the case with the boards that constitute a coffin.

One may infer that the Siddur* first speaks of vegetation which, as long as it grows, cannot contract impurity. It then introduces two sorts of minerals — one for which the finished vessel differs from the raw material and the other for which they are identical — since this commentary evokes the impurity of vessels.

Thus metal and stone are mentioned, for in both cases impurity does not depend on the vessel as such. Indeed, metal in raw-material form already contracts impurity, whereas stone, once it has become a finished vessel, does not become impure.

Wood, on the other hand, belongs to the first category. Nevertheless, an exhaustive list is not made here; only the beginning of the Mishnah* is cited to define these laws, followed by 'etc.'

It states here that 'the raw material of wooden vessels does not contract impurity, etc.' In that case the 'etc.' alludes to those that receive impurity, and the same therefore applies to what precedes.

C) The Siddur*, in its development, mentions only metal and wood. One may therefore suppose that this is also the case here and that stone was cited as the result of a printing error.

It should therefore be removed entirely, or else restored to its place on the preceding line, with the wording: 'In this material world, vegetation — trees and crops, for example — and minerals such as stones, are not vessels capable of contracting impurity.'

Please be good enough to confirm receipt of this letter.

Wishing you a joyous and pleasant Purim* and greeting all your close ones,

Rav Menachem Schneerson,

Notes

(1) Rav Yitzchak Avigdor Orenstein, of Tel Aviv. See letter no. 241.

(2) Rav Moshe Gur Aryeh, of Tel Aviv.

(3) Dollars.

(4) From the Passover* Haggadah*, on which the Rebbe authored a commentary.

שמו

ב"ה י"ג אדר שני תש"ח
מחו' הוו"ח אי"א נו"מ וכו' הררי"א שי'

אורינשטיין

שלום וברכה!

בטח נתקבלה במועדה הטעלעגראמע שלי לכולל חב"ד ולחברת תהלים העולמית בבקשה להתפלל לבריאות מרדכי יעקב בן ביילא ובודאי נעשה כן, ויקבלו מהרמ"ג נדבות קרוביו ל"ו שקל בשביל הכולל ול"ו שקל בשביל חת"ה, הקבלות ישלחו אלי אבל יהיו כתובות ע"ש מר פארבער כ"א על שלשים ושש (ב"פ ח"י) דולר.

אבקש סליחתו על אשר לא עניתי ע"ע על מכ' אלי והוא רק מרוב הטרדות אשר הקיפוני, ובהזדמנות זו אביע ת"ח על העתיקו במכ' אלי ב' ענינים בפי' הפסקא וירא את ענינו והפיסקא ישלח בהם חרון אפו גו'.

ובמה שהקשה בסי' שער הסוכות סד"ה להבין מאמר הזוהר פ' אמור שכתוב שם אבל המתכות והאבן פשוטיהם טמאים כו' ופשוטי כלי עץ טהורים כו' והרי מפורש בגמרא (שבת נח, א) דכלי אבנים אמק"ט.

וי"ל בכמה אופנים וקצתם דוחק והבוחר יבחר:

א) בסי' שם מביא כל החלוקות שאמק"ט כלל שיש חילוק בין פשוטים לכלים שאין חילוק בק"ט בין פשוט לכלי, ואבן נכנס בחלוקה האחרונה כי במקום שמק"ט אין חילוק בין פשוט לכלי והוא, בטומאת גולל ודופק (ראה תוד"ה עד כתובות ד, ב).

ב) לכאורה נ"ל דטומאת גולל ודופק מעשה עץ שימש (חולין קכט, א) שלכן מסככין בדברים שמטמאין בגולל ודופק וכמו נסרים שעשאם כסוי לארון. ולפי"ז י"ל דבסידור מבאר בתחילה דין הצומח דכל זמן שהוא צומח אין מק"ט כלל, ואח"כ מבאר ב' סוגים שבדומם שיש חילוק בין כלי ל[פ]שוט ושאין חילוק ביניהם, כי מיסודי דרוש זה היא השייכות דעניני כלי וטומאה ומסוג השני הם מתכות ואבן דבשניהם אין הטומאה תלוי' בגדר הכלי (במתכות גם פשוט מק"ט באבן גם כלי אמק"ט). ומסוג הא' הם כלי עץ אלא שאטו כרוכלא ליזל וליחשוב, ולכן אינו מביא אלא התחלת המשנה בדינים אלו והשאר רומז בתיבת כו' וכמו שתיבת כו ' הבאה אחרי תיבות פשוטי כ"ע טהורים רומזת על הדין דמקבליהם טמאים כמו"כ תיבת כו ' הראשונה רומזת על הדינים וכ"ש מקבליהם כלי אבן טהורים וכ"ש פשוטיהם.

ג) כיון שבנמשל למעלה אינו מזכיר בסי' שם אלא מתכות ועץ קרוב ביותר לומר אשר גם במשל צ"ל רק מתכות ועץ ותיבת אבן טה"ד. או לגמרי, או שנשמטה ממקומה בשורה שלפ"ז וצ"ל שם "נמצא בעולם העשי' שבצומח כמו אילנות ותבואות (ובדומם) והאבן אינם כלים המק"ט כלל".

מטובו לאשר קבלת מכתב זה.

בברכת פורים שמח וטוב לב ופ"ש כל הדו"ש,

הרב מנחם שניאורסאהן
שמו
מהעתק המזכירות.

הררי"א שי' אורינשטיין : אגרת נוספת אליו - לעיל רמא*.

מהרמ " ג : מה"ר משה גורארי'.

חת " ה : חברת תהלים העולמית.