Igrot Kodesh · Letter 3410 — Grief & Loss

B"H

[1st day of Chol HaMoed* Pesach* 5715]

I am responding to your letter of 7 Nissan*, in which you tell me that you sometimes pray in various synagogues. In certain ones, they do not allow you to study Mishnah* and then recite a Kaddish* (in accordance with the custom of mourners). They object that one should not multiply the number of Kaddish* recitations (see letter no. 3260).

I am particularly surprised by such an objection, for this is a well-known and widespread practice in all Jewish communities. It is therefore quite clear that one does not multiply the Kaddish* recitations in this manner. Our Sages* state in Tractate Sotah* 49a that "the world endures on the Yehei Shmei Rabba* of the Aggadah*" — which includes the Mishnah* as well, as the Decisors clarify. It is solely in this way that one is saved and protected in the intense darkness of this era of Ikvesa d'Meshicha* (the footsteps of Moshiach*).

No doubt you will explain all of this to them.

M. Schneerson

ג'תי

[א' דחוהמ"פ, תשט " ו ]

במענה על מכתבו מז' ניסן, בו כותב שמזדמן לו להתפלל בבתכ"נ שונים, ויש מהם שאינם מסכימים לזה שלומד משניות ואומר קדיש שלאחריו, בטענה שאין להרבות בקדישים. ופליאה גדולה על התאוננות זהו, כי הרי זה מנהג ידוע בכל תפוצות ישראל.

ופשיטא שאין זה נכנס בגדר דלהרבות בקדישים, ואמרו רז"ל (סוטה מ"ט ע"א) אאיהא שמי' רבא דאגדתא (שלימוד משניות בכלל זה - כמבואר בפוסקים) קאים עלמא , ושרק זה מצילנו ומגין עלינו בחשך גפול ומכופל בדרא דעקבתא דמשיחא. ובודאי יסביר להם את כל הנ"ל...

ג'תי
נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 415.

שאין להרבות בקדישים : ראה גם לעיל ח"י אגרת ג'רס.