Igrot Kodesh · Letter 3406 — Faith & Bitachon

B"H

12 Nissan* 5715

Brooklyn

Greetings and blessings,

May Hashem grant that these days of trust in Him, of faith in Hashem and in Moshe His servant, bring to each of us the strengthening of our faith in the one who is the equivalent of Moshe in every generation — and, in ours, in my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us.

This faith should not be merely superficial and detached from concrete action. On the contrary, it should be applied in practice, enabling one to labor for the institutions and accomplishments of my father-in-law, the Rebbe*, with the vigor that is fitting and indispensable. Then all of this (all the difficulties that these institutions and accomplishments must overcome) will melt like wax, and the children of Yisrael* will go forth with a raised hand.

With my blessing for a kosher* and joyous Pesach*,

You cite (see also letters no. 326 and 413) the end of chapter 12 of Iggeres HaKodesh*, which states that "Jews are, by nature, merciful and benevolent, for their souls emanate from the Supernal Attributes." Conversely, the end of the first chapter of the Tanya* says that these traits emanate from the animal soul*.

It is clear that both statements are true. The Divine soul* of a Jew makes him, by nature, merciful and benevolent, for it emanates from the Supernal Attributes. And the animal soul* also suggests a similar nature. This is possible because the animal soul* of a Jew contains both good and evil.

In this connection, one can clarify, on the basis of several Chassidic* texts, that the animal soul* of a Jew is linked to his Divine soul* and is commensurate with it. This is why it, too, possesses mercy and benevolence — although it obviously also possesses opposite sentiments (belonging to evil).

Indeed, the mere mixture of good and evil does not suffice to explain that mercy and benevolence emanate from the animal soul*. One can thus justify the expression appearing at the end of the first chapter (of the Tanya*), "from their birth." For the Divine soul* is revealed only subsequently (at the Bar* or Bas Mitzvah*), as stated in the Shulchan Aruch* of the Alter Rebbe*, second edition, end of chapter 4.

M. Schneerson

ג'תו

ב"ה, י"ב ניסן, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

... ויה"ר שימי הבטחון וימי האמונה בה' ובמשה עבדו יפעול בכאו"א מאתנו להיות חזקים באמונתנו לאתפשטותא דמשה שבכל דרא שבדורנו זה הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקלהל"ה נבג"מ זי"ע, ולא אמונה בדרך מקיף שאינו נוגע כלל לענינים בפועל, אלא בהנוגע לפועל להגן על מוסדות ועניני כ"ק מו"ח אדמו"ר בתוקף הדרוש וההכרחי, שאז בודאי כדונג ימסו ובנ"י יוצאים ביד רמה.

בברכה לחג פסח כשר ושמח.

... מה שהעיר במ"ש באגה"ק סוף סי' י"ב שישראל בטבעם הם רחמנים וגומלי חסדים מפני היות נפשותיהם נמשכות ממדותיו ית' וכו' ובתניא סוף פרק א' כתוב שהם באות מנה"ב.

הנה מובן שהא והא איתנייהו. שמנפש האלקית שבישראל בטבעה רחמנות וגמ"ח מפני שנמשכת ממדותיו ית' וכו', וגם הנה"ב בטבעה כן הוא, ואפשרי הדבר כי בישראל הנה"ב מעורבת טוב ורע. ויש להוסיף ביאור בזה ע"פ המבואר בכ"מ בדא"ח שהנה"ב שבישראל מתאמת ויש לה שייכות להנ"א שבישראל שלכן גם בה גוברת מדת הרחמנות והחסד אף שפשיטא שיש בה גם מדות הפכיות, כי אין הטעם דמעורב טו"ר בלבד מספיק לאמר מפני מה הנה"ב בישראל הם רחמנים וגומלי חסדים. ויש להמתיק לשכן רק בספ"א מוסיף בתולדותם, כי נפה"א באה אח"כ (שו"ע לאדה"ז מהד"ת סוס"ד).

ג'תו
מה שהעיר: ראה גם לעיל ח"ב אגרת שכו. ח"ג תיג.