Igrot Kodesh · Letter 3396 — Tzedakah

B"H

8 Nissan* 5715

Brooklyn, New York

To Mr. Ben Tzion, who is known as Dr. Dinor,

Greetings and blessings,

I have duly received your letter and have just obtained your book Be Mifneh HaDoros ("In the Perspective of the Generations"). I thank you for this gift. As a follow-up to our discussion, I would be pleased to receive your other publications as well, in particular Yisrael BaGolah ("Israel in Exile"). I thank you in advance.

I have not yet had the time to examine your book, but I do not wish to delay the present letter, for the festival of Matzos*, the time of our freedom, is approaching, and I would like to send you my blessing for true freedom — from all spiritual and material concerns, from impediments and barriers, from everything that obstructs a full and complete Jewish life.

It is unnecessary to point out, especially to someone such as yourself, that physical freedom is not an end in itself — it is merely the preparation for moral freedom, as it is stated: "When you will bring this people out of Egypt, you shall serve Hashem on this mountain." For freedom is inconceivable unless it is also a freedom of the spirit. In the terminology of Chassidus*, the freedom of the animal soul* must also be linked to that of the Divine soul*.

When the two inclinations enter into conflict, the spirit can dominate matter and subdue it only temporarily, and therefore it does not do so with perfect commitment. For the spirit to achieve a definitive victory over matter, one must act not under compulsion, but with full awareness that matter must necessarily be subordinate to the spirit. Then peace is established in the microcosm that is man, for matter can be transformed and elevated, becoming a vessel for the spirit — and not the reverse.

To be sure, achieving such a result first requires submission. But ultimately, one attains moral satisfaction and is truly free. As Chassidus* teaches, the Divine soul* is always faithful to Hashem. The initial effort of submission enables one to repel evil, and then to transform it. Thereafter, evil is no longer merely subdued by good — it becomes an integral part of good. And this is man's true purpose.

I conclude by sending you the traditional blessing for a kosher* and joyous Pesach*.

M. Schneerson

(The second part of this letter was also sent to several other individuals.)

ג'שצו

ב"ה, ח' ניסן, ה'תשט"ו
ברוקלין, נ.י.
מר בן ציון שי' המכונה דר. דינור

שלום וברכה!

מכתבו נתקבל, וזה עתה נתקבל גם ספרו "במפנה הדורות", ות"ח על תשורתו זו.

ובטח בהמשך לשיחתנו, ינעם לי לקבל גם שאר הענינים המודפסים שלו, ובפרט "ישראל בגולה" ועוד, ות"ח למפרע.

עדיין לא היתה לי שעת הכושר לעיין בספרו הנ"ל, אבל איני רוצה לעכב מכתבי, כיון שחג המצות, זמן חירותנו, ממשמש ובא, והנני רוצה להביע לו ברכתי לחירות - חירות אמתית, חירות מדאגות ברוח ומדאגות בגשם, חירות ממצרים וגבולים ומכל דבר המעכב בחיי היהודי השלם.

ולמותר להעיר, ובפרט לדכוותי', אשר חירות גופנית לא רק שאינה תכלית בפני עצמה ואינה אלא הכשרה לחירות הנפש וכשלון הכתוב - בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה), אלא שגם לא תתכן חירות כפשוטה אלא אם כן קשורה היא בחירות הנפש, ולא תתכן חירות הנפש, וכל' החסידות אפילו חירות הנפש הבהמית, אלא אם כן קשורה היא בחירות הנפש האלקית.

כי במלחמת היצרים, הרי לעולם לא יקבל הרוח מרות החומר ולא יהי' כפוף לו אלא לשעה ולא ישלים אתו בלבב שלם, מה שאין כן כשהרוח מתגבר על החומר ומנצחו נצחון גמור, היינו לא רק מתוך הכרח אלא גם מתוך הכרה שכן צריך להיות שהחומר יהי' כפוף ובטח להרוח, אז דוקא שורר השלום בעולם קטן זה האדם, כיון שהחומר יכול להתברר ולהבהר ולהיות מרכבה להרוח ולא להיפך. אמנם הדרך לזה ראשיתה בקבל עול אבל אחריתה סיפוק נפשי וחירות אמתית, וכל' תורת החסידות הנפש האלקית תמיד היא במנה אתו, ועל ידי עבודה שהתחלתה קבל עול יגיע האדם מאתכפיא לאתהפכא, שהרע לא רק כפוף לטוב אלא נהפך לטוב שזהו תכליתו האמתית של האדם.

ואסיים בברכה המסורתית, בברכת חג הפסח כשר ושמח.

ג'שצו
החלק השני של האגרת נשלח לכמה.