Igrot Kodesh · Letter 3395 — Faith & Bitachon

B"H

8 Nissan* 5715

Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 21 Adar*, in which you discuss your family situation and your age. Indeed, you are twenty-two years old and find yourself at a crossroads, wondering whether you should continue teaching, as you have begun to do with success, or pursue your studies at the Yeshivah*. You ask my opinion.

The custom in Yerushalayim*, which happens to be a positive practice and an integral part of the Torah*, is not to wait until an advanced age to marry. You must therefore seek a good match with all appropriate energy. For this, you also need to earn a livelihood, and in the present era, especially in our Holy Land, one must make full use, for the sake of teaching, of all the capabilities found among those who fear the word of Hashem — to exploit them fully.

Consequently, in my opinion, you should maintain your teaching position and even seek to expand it. May Hashem grant that the saying of the Alter Rebbe*, author of the Tanya* and the Shulchan Aruch*, be fulfilled in you — namely, that tzedakah*, including in its spiritual form, enables one to attain "a mind and heart a thousand times more refined." Therefore, even if you devote less time to your personal study of Torah*, your comprehension will be all the more profound.

You tell me that you tasted the teaching of Chabad*, but could not withstand the intense luminescence, and so you ceased following the ways of Chassidus*. I am surprised by this. Even a cursory reflection should enable you to understand that such a claim is not acceptable. For the Torah* was not given to angels. Each of its parts is revealed and disseminated, and when one becomes aware of the existence of one of them, one immediately receives the mitzvah* to study it. The study of Torah* is considered equivalent to all the mitzvos*. Its profound teaching, which the Zohar* calls "the soul of the Torah*," vivifies the revealed dimension of Torah*.

You say you did not have the merit. But it is not at all a matter of merit in this case. Our Sages* rule that "one who tells you he did not make effort yet found success — do not believe him." Conversely, they also state that "one who tells you he made effort yet did not find success — do not believe him."

Obviously, the leaven that causes the dough to rise erects obstacles before everyone, and there is every reason to think that this is also the reason in your case. Regarding this, our Sages* say in Tractate Shabbos* 105b: "You shall have no foreign god — this alludes to the yetzer hara*." May Hashem grant that you be able to convey good tidings regarding this matter.

With my blessing for a kosher* and joyous Pesach*,

For the Rebbe Shlita,

The secretary

ג'שצה

ב"ה, ח' ניסן, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"א אדר, בו כובת אודות מצבו המשפחתי וגילו שהוא בן 22 ועומד על פרשת דרכים אם להמשיך במקצוע ההוראה שהתחיל בה והצליח, או להמשיך בלימודו בישיבה, ושואל חוות דעתי בזה.

לפי הנהוג בירושת"ו ומנהג נכון וטוב, ותורה היא שלא לחכות בנשואין בגיל מאוחר וכו', הנה צריך הוא לעסוק במרץ המתאים בחיפוש שידוך טוב, וטבח שאלה זו קשורה ג"כ בסידור ענין של פרנסה ובהביא בחשבון גם את ההכרח הכי גדול בתקופתנו זו, ובפרט באה"ק ת"ו לנצל כל כחות ההוראה הנמצאים בין חוגי החרדים לדבר ה', ולנצלם במילואם, לכן לדעתי עליו להמשיך להשתדל ולהגדיל עסקנותו בהוראה על טהרת הקדש, ויה" שיקוים בו פתכם רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע אשר ע"י צדקה (שגם צדקה רוחניות בכלל) נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה שאז אף שיתמעט הזמן שיוכל להקדיש ללמוד תורה בפני עצמו הנה תתרבה ההצלחה ההבנה וההשגה בזמן זה.

תמי' בעיני מ"ש אשר טעם מתורת חב"ד אבל לא יוכל לסבול את המאור הגדול, ולא זכה להמשיך בדרכי החסידות, ובטח גם הוא מבין ואפילו לאחר התבוננות קלה שאי אפשרי הוא מה שכותב, כי הרי לא ניתנה תורה למלאכי השרת וכל חלק מהתורה שמתגלה ומתפרסם, הנה כל מי שנודע לו אודות מציאות חלק תורה זו, ביחד עם הידיעה חלה עליו מצות ת"ת גם בחלק זה, שת"ת שקולה כנגד כל המצות, ובפנימיות התורה הנקראת בזהר הק' נשמתא דאורייתא ה"ה הנשמה והחיות גם של לימוד נגלה דתורה, ומה שכותב שלא זכה לזה, הנה אין זה ענין של זכות אלא כפסק רז"ל לא יגעת ומצאת אל תאמין, ולאידך גיסא יגעת ולא מצאת ג"כ אל תאמין. מובן אשר השאור שביסה מעכב אצל כאו"א, ובמיל קרוב לודאי שכאן ג"כ הסיבה בהנ"ל, והרי בכגון דא נאמר לא יהי' בך אל זר כו' זה יצה"ר (שבת ק"ה ע"ב), והשי"ת יצליחו לבשר טוב בכל הנ"ל.

בברכה לחג פסח כשר ושמח,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר