Igrot Kodesh · Letter 3364 — Chinuch

B"H

20 Adar* 5715

Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of the third day of the month in which one increases in joy (the month of Adar). You tell me that you are going to travel to Switzerland, but you do not specify the reason. Now, there are Yeshivos* in the Holy Land that are satisfactory in every respect. Why, then, impose upon yourself a long journey and the resulting lack of concentration? Moreover — and this too is essential — why leave the Holy Land?

You mention the statement found in various texts of Chassidus* according to which prayer is a spiritual redemption*. You raise an objection based on what the Rambam* states, in particular, that spiritual redemption depends on the coming of our righteous Moshiach* (and therefore cannot be achieved at the present time, not even during prayer).

It is clear that there is no contradiction whatsoever here. Indeed, there are several stages of spiritual redemption, just as there are for physical redemption. This can be compared to someone who frees himself from worldly occupations. Obviously, this does not refer to a wicked person; rather, the allusion is to one who engages in an activity permitted by the Torah.

Such a person pronounces the praise of Hashem in his prayer, and only afterward does he formulate his needs (during the morning prayer). In this way, he liberates his soul from earthly concerns and attaches it to the Creator of the worlds. Then he leaves the weekdays and enters Shabbos*. He then receives an additional redemption, and it is for this reason that the Baal Shem Tov* instituted the custom of reciting Psalm 107 — "Give thanks to Hashem... let those redeemed by Hashem declare..." — during the Minchah* prayer on the eve of Shabbos.

Obviously, leaving the conduct of exile to access that of the Messianic era is a particularly elevated redemption. Furthermore, one can also conceive of a personal and momentary redemption, which must be distinguished from one that is collective and pertains to a long period or is even permanent. Consult Iggeres HaKodesh* of the Alter Rebbe*, chapter 4. And our Sages teach, in Tractate Berachos 8a, that "one who studies Torah, performs good deeds, and prays... it is as if he had redeemed Me, together with My children, from among the nations."

You surely know the three study sessions that apply to everyone, instituted by my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us. They cover the Chumash*, Tehillim*, and Tanya*, and are well known. You have therefore adopted them, or you will do so in the future. Hashem will grant you success.

With my blessing,

For the Rebbe, shlita*,

the secretary,

ג'שסד

ב"ה, כ' אדר, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מג' דמרבין בשמחה, בו כותב שעומד הוא לנסוע למדינת שווייץ, אבל אינו מפרט טעמי הדבר, והרי ישנן ישיבות משביעות רצון בכל המובנים באה"ק ת"ו ומה תועלת בטלטול הדרך פזור הנפש וכו', ונוסף עכ"ז אבל גם זה דבר עיקרי הוא היציאה מארץ לחוץ לארץ?

במ"ש בהנמצא בכ"מ בדא"ח שישנה שעת גאולה רוחנית בשעת התפלה, ומקשה ע"ז מהמבואר בכ"מ ומהם ברמב"ם ע"ד הגאולה הרוחנית התלוי' בביאת משיח צדקנו.

הנה מובן שאין הענינים סותרים זה את זה כי כמה דרגות בגאולה רוחנית, כמו שכמה דרגות בגאולה גשמית, וכמו שהאדם יוצא מעסקיו בעניני העולם ומובן דלא ברשיעי עסקינן, אלא עסק המותר ע"פ תורה ומסדר שבחיו של מקום בתפלתו ואח"כ מבקש צרכיו, ה"ז גואל את נפשו מעניני העולם ומקשרה בבורא העולמים, כשיוצא מימות החול ליום השבת, ה"ז גאולה נוספת (שזהו אחד הטעמים שתיקן הבעש"ט לומר במנחת ערב שבת הקאפיטל תהלים ק"ז הודו לד' כו' יאמרו גאולי ה' וגו'), וכן כשיוצאים מהנהגה דזמן הגלות להנהגה דימות המשיח ה"ז דרגה נעלית בגאולה כמובן, וזהו נוסף על החילוק העיקרי שבין גאולת הפרט ולשעה, לגאולת הכלל לזמן ארוך או לתמיד, ועיין באגרת הקדש לרבנו הזקן סי' ד', וכן במרז"ל (ברכות ח' ע"א) כל העוסק בתורה וגמ"ח ומתפלל כו' כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם.

בטח ידוע לו משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים ושומר אותם או עכ"פ ישמור אותם מכאן ולהבא והשי"ת יצליחו.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר