Igrot Kodesh · Letter 325 — Mezuzah, Patriarchs, and the Sefirot — Resolving a Midrashic Contradiction

By the grace of Hashem,

28 Tevet 5708,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem,

Rav M. M.[1], the shochet*,

I send you my greetings and blessings.

I am replying to the questions you raise in your letter:

A) The Midrash* Shemot Rabbah* says: 'On the lintel and the two doorposts[2]: the lintel alludes to Avraham*. For Avraham is the greatest of converts and the greatest of the Patriarchs*. Likewise, the lintel is the highest part of the door. The two doorposts are the merit of Yitzchak* and Yaakov*.’

You note that this conflicts with the common assertion that Avraham* corresponds to the right side[3], Yitzchak* to the left side[4], and Yaakov* to the middle domain that connects them[5].

I will reproduce here what the Tzemach Tzedek* says in a Chassidic* discourse entitled 'Mezuzah* on the Right,' and you will be able to derive the answer to your question from it. He explains: 'The Midrash Rabbah* says that the lintel illustrates the merit of Avraham*, and the two doorposts those of Yitzchak* and Yaakov* (...). Why was it not said that the two doorposts are Avraham* and Yitzchak*, while the lintel corresponds to Yaakov*, to the attribute of Tiferet*, that of Torah* study? It is known that Avraham*, linked to Keter* — the crown that dominates the chain of worlds — was called 'great among the giants.* He is the grandfather of Yaakov*, of whom Yitzchak* is the father[6], linked to intellectual discovery.'

Another text likewise indicates that Yitzchak* is the father — a term that evokes the Attribute* of intellectual discovery. Yitzchak* is ordinarily linked to the Attribute* of severity, but in relation to Keter*, intellectual discovery and severity may be considered equivalent.

It is therefore for this reason that Avraham* corresponds to the lintel, which evokes the crown, Keter*, while Yitzchak* and Yaakov*, symbolizing intellectual discovery and the emotions, are the two doorposts.

It follows that two presentations of the Patriarchs* and of what they allude to — namely the lintel and the two doorposts — may be made:

1. Along the length: The succession of generations may be represented in this way, with the lintel, the highest part, rising above the doorposts, since Avraham* preceded Yitzchak* and Yaakov*. In this sense, the right doorpost, which corresponds to Yitzchak*, comes in time before the left one.

2. Along the width: Three columns are then envisioned, and Yaakov* is in this case represented by the lintel (...).

B) You ask what corresponds, in the spiritual dimension, to the twelve diagonals connecting the Attributes* of emotion.

You do not specify what you mean by 'spiritual dimension.' Your question likely concerns what this relationship becomes when Hashem's manifestation in the world emanates solely from kindness or from severity.

The following explanation may be offered on this subject. It is known that the six millennia of the world's existence correspond to the six days of creation, each one linked to a specific Attribute*. Thus the first day was that of Chesed* — kindness — and during the first millennium, creatures were indeed sustained by the kindness of the Holy One, blessed be He[7], despite their poor conduct. During the second millennium, corresponding to the Attribute* of Gevurah*, there was the Flood, which was a total destruction.

The third millennium, that of the Attribute* of Tiferet*, saw the Exodus from Egypt and the Giving of the Torah*, which is a 'triple light*'[8]. The fourth millennium revealed the Attribute* of Netzach* — victory — derived from that of kindness. It was then that the two Temples were built, despite the opposition to their construction, as it is written 'in My anger and My wrath.'

The fifth millennium, that of Hod* — glory — belonging to the domain of severity, was unfortunately that of sufferings and persecutions, which nonetheless cannot be compared to the Flood, and concerning which we will say[9]: 'I thank You, Hashem, for You have chastised me.' During the sixth millennium, the Attribute* of Yesod* — the Foundation, that of attachment, perfection of all the emotions — is revealed. It is during this millennium that the redemption will come, and were it not for our sins, we would have already obtained it, as our Sages emphasize in tractate Sanhedrin 97b.

What has just been described results from the specific effect of each Attribute*, considered independently. Nevertheless, the diagonals connecting these Attributes* allow each one to receive the influence of its counterpart. Concrete action then takes all these Attributes* into account simultaneously.

The Tzemach Tzedek*, in his Sefer HaMitzvot*, explains what these Attributes* are in their moral dimension. The Or HaTorah* does so as well, in a broader and more detailed manner.

Wishing you all good,

Rav Menachem Schneerson,

I am surprised that you write to me at a different address. If you wish your letters to reach me in time, please send them to Merkaz L'Inyanei Chinuch* or to Kehot* publications.

You have no doubt become aware of the various Chassidut* books recently published by Kehot*.

Notes

(1) Rav Menachem Mendel Margolis. See letter no. 177.

(2) This is where the blood of the Pesach* sacrifice was to be placed in Egypt, on the dwellings of the children of Israel.

(3) That of kindness — one of the doorposts.

(4) That of severity — the other doorpost.

(5) That is, the lintel.

(6) In this sense, the lintel is indeed the 'product' of the two doorposts.

(7) Without any counterpart, since the Torah* had not yet been given.

(8) Torah*, Prophets*, and Holy Writings*.

(9) When Moshiach* comes.

שכה

ב"ה כ"ח טבת, תש"ח
כבוד הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורמ"מ שי'

שו"ב

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מ"ש

(א) בשמות רבה (סוף פ"א ופי"ז, ג): אל המשקוף שאברהם גדול בגרים וכשם שהמשקוף גבוה כך הי' גדול שבאבות ואל שתי המזוזות בזכות יצחק ויעקב,

והעיר שהוא היפך המבואר בכ"מ שאברהם הוא קו הימין יצחק קו השמאל ויעקב קו האמצעי המחבר אותם.

והנני להעתיק מ"ש אדמו"ר הצ"צ בד"ה מזוזה מימין (נדפס בס' אור התורה ד' שכח, א) ובמילא יובן הנ"ל. וז"ל הצ"צ שם ס"א: וברבות בא פי"ז אמרו אל המשקוף בזכות אברהם ואל שתי המזוזות בזכות יצחק ויעקב. והרמ"ז אמור דצ"ה סע"א פי' המשקוף ושתי המזוזות הם כח"ב שבמל' הנמשכים מתנו"ה דז"א כו'. ולפ"ז הי' ראוי לומר דשתי המזוזות הם אברהם ויצחק שהם ב' קוין כו' והמשקוף הוא קו האמצעי ת"ת בחי' יעקב כו'. ואפ"ל ע"ד שאברהם נק' האדם הגדול בענקים כו' היינו א"א שנק' עתי' סבא וכן אברהם הוא סבא ליעקב שהוא ז"א. ויצחק אביו הוא אבא וכמו שיאמרו ליצחק כי אתה אבינו. וגם בד"ה וישב כו' פי' מגורי אביו היינו ח"ע שנק' אביו. ואף שיצחק הוא דין הרי החכ' נק' דין לגבי הכתר. לכן אברהם נק' משקוף שהוא הכתר ויצחק ויעקב שהם אבא וז"א הם ב' המזוזות. עכ"ל השייך לעניננו.

נמצא דבאבות, וכן בהרמז שעליהם, המשקוף וב' המזוזות, יש להבין חילוקם מצד שתי בחינות: א. באורך . סדר הדורות שזה למעלה מזה, שאז המשקוף, מצד שהוא גבוה ולמעלה מהמזוזות, רומז על אברהם בבחינתו שהוא גבוה מיצחק ויצחק מיעקב, היינו א"א חכמה וז"א (וי"ל דגם במזוזות מזוזת ימין, דקאי ע"פ בחינה זו על יצחק, קודמת גם בזמן לזו של שמאל, וע"פ דרז"ל במצות מזוזה - יומא יא, ב - כרעא דימינא עקר ברישא ). ב. ברוחב . ג' קוין, ואז המשקוף קאי על יעקב וכנ"ל.

ומ"ש במגן אבות ד"ה מזוזה מימין רס"ג, דארכבי אתרי רכשי ומצרף ב' בחינות הנ"ל ביחד, י"ל שקיצר בלשונו, או יותר נכון, דנשמטו איזה תיבות. וע"פ שלשה עדים יקום דבר: א) מאמר הצ"צ הנ"ל אשר המאמר במג"א מיוסד עליו . עיי"ש. ב) בס' שמות להצ"צ (באוסף הכת"י לכ"ק מו"ח אד"ש) עה"פ שמות יב, כב סק"ד וז"ל: כשהגיע זמן יצי"מ נאמר מדלג על ההרים אלו אבות ג' קוין כו' ימין ושמאל והמשקוף שעל גביהן זהו שרש קו האמצעי כו' בריח התיכון כו' במדרש פ' בא כו' המשקוף הוא אברהם כו' גדול שבאבות והיינו מצד שרשם בחג"ת דעתיק כי חסד דע"י מלובש בגלגלתא דא"א כתר שבכתר זהו המשקוף כו' והוא בחי' אברהם ויצחק הוא גבורות דע"י המלובש במו"ס ויעקב ת"ת דע"י בחי' קרומא דאוירא. ג) מ"ש בסי' מהרי"ד (לנכד הצ"צ) בפרשה א' דק"ש עה"פ וכתבתם, וז"ל: וברבות פ' בא אמרו אל המשקוף בזכות אברהם כו' והם כח"ב שבמל' הנמשכים מתנ"ה דז"א ואברהם ויצחק ב' קווין חסד לאברהם ופחד יצחק כו' והמשקוף קו האמצעי ת"ת בחי' יעקב. ומה שמרע"ה הפך הסדר ואמר והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות איתא ברבות פ' שמות משקוף זה אברהם בחי' כתר ויצחק אבא חכ', שהחכ' נק' דין לגבי כתר ויעקב ז"א ת"ת. עכ"ל לעניננו.

ועד"ז צ"ל גם במג"א.

(ב) שואל מהו ביאור ענין י"ב גבולי אלכסון למעלה, כי ענינם בעבודה בנפש האדם נת' במג"א ח"ד ד"ה יבוא זה.

והנה לא ביאר ברור מה היא כוונתו בכתבו "הענין למעלה". וכנראה שהוא בהמשך למ"ש בדרוש הנ"ל בביאור חו"ג שהוא כשהנהגת העולם היא ממדת החסד לבד או גבו' לבד. והשאלה: א"כ מהו בזה י"ב ג"א.

וזה מובן עפמשנ"ת ענין שיתא אלפי שנין דהוה עלמא שהם כנגד ששת ימי בראשית שכל אחד מהם שייך למדה אחת שבאלף הא' האירה מידת החסד (דז"א שהיא כלי לחסד דא"א. כמשנ"ת בזה בד"ה וכל העם רואים רס"ה). ולכן ניזונו בחסדו של הקב"ה אף שהיו מכעיסין. ובאלף השני גבו' ולכן הי' בו המבול כליון לגמרי כו'. ובאלף השלישי תפארת ולכן בו יצי"מ ומ"ת אורין תליתאי. אלף הד' נצח ענף החסד ולכן בו שני ביהמ"ק, אף שהי' ניגוד ע"ז שנאמר על אפי ועל חמתי גו'. באלף ה' הוד סיום קו השמאל כל היום דו"ה אותיות הו"ד, כולו גזירות ושמדות ר"ל. (אבל ע"ז יאמרו אודך ה' כי אנפת בי גו' ואינו כמו המבול שבאלף השני). באלף הוא"ו יסוד התקשרות וגמר המדות כי אז תהי' הגאולה ולולא עונותינו כו' כבר היתה באה וע"ד מרז"ל (סנה' צז, ב).

והנה כ"ז הוא כשההנהגה היא מכל מדה בפ"ע. אבל כשמתנהג מי"ב ג"א, היינו כשהמדה ממוזגת ממדה שבקו ההפכי גם ההנהגה ממוזגת וכמובן.

ועייג"כ בס' המצות להצ"צ מצות איסור גיד הנשה ביאור המדות למעלה . ובס' אור התורה ד"ה ויאמר לו יהונתן וביאוריו, שכנראה ממנו נלקח ד"ה יבוא זה הנ"ל, אלא שבאור התורה הוא בהרחב יותר ובביאור.

באיווי כט"ס.

הרב מנחם שניאורסאהן
תמה אקרא על שכותב אלי על כתובת אחרת. ואם ברצונו שיגיעו מכתביו אלי בעתם, מטובו לשלחם ע"פ כתובת המרכז לעניני חנוך או קהת.

בודאי נודע לו מאשר הו"ל בזמן האחרון ע"י קהת, כמה ספרים בתורת החסידות.

שכה
מהעתק המזכירות.

מהורמ"מ: מרגליות. אגרות נוספות אליו - לעיל קעז, ובהנסמן בהערות שם. בס' שמות : נדפס באוה"ת שמות ע' שיז.