Igrot Kodesh · Letter 298 — Rambam, Kabbalah, and the Rosh Hashana Calendar Prohibition

By the grace of Hashem, Seventh of the ten days of Teshuvah* 5708, To the great Rav, Chassid* of many accomplishments, Rav E.E. HaCohen[1], I greet and bless you,
In this period, I express to you my wishes that you be definitively inscribed, together with all the members of your family, for a good year.
I will also raise a subject connected to this period[2]. The Rambam* writes: 'Why can the first day of Tishrei never be a Sunday, a Wednesday, or a Friday? Because it can be fixed on certain days and must be postponed on others.' He does not explain the 'defect' of Sunday, Wednesday, and Friday, preventing them from being Rosh Hashana,* and the 'quality' of Monday, Tuesday, Thursday, and Shabbat,* which can be so. The Raavad* himself raises a question in this regard.
The explanation is as follows. The first day of Rosh Hashana, which is also that of the month of Tishrei,* reveals strict judgment. It therefore cannot be fixed on Sunday, which corresponds to the Attribute of Kindness,* nor on Wednesday, which is linked to the Attribute of Victory,* linked to Kindness. Furthermore, there cannot be two consecutive days that are postponed. The third could therefore only be Friday.
But it seems more accurate to say that Friday, linked to the Attribute of Foundation,* must be excluded because this attribute has the effect of softening severity. Thus, our Sages say, in tractate Pesachim 54a: 'Why was the word tov* not said on the second day of creation? Because then, the light of Gehinnom* was created. Then, this term was reintroduced on the sixth day[3].'
This will allow us to answer another question. The Rambam doubtless had a good reason for postponing precisely Sunday, Wednesday, and Friday, as the Raavad asks. If so, why does he not specify this reason?
In fact, one can understand him if one considers that it is the reason just stated. The Sefer HaSichot 5700[4], at page 41, specifies, citing the Baal Shem Tov,* that the Rambam was versed in Kabbalah.* You will also consult the note I wrote in this regard. Nevertheless, the Rambam refrained from any reference, even by allusion, to Kabbalah, for it was dangerous to reveal it in his time[5].
With my blessing to be definitively inscribed for a good year, Rav Menachem Schneerson, Director of the executive committee[6],

רחצ

ב"ה, ז' לעשי"ת, ה'תש"ח
כבוד הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א ורב פעלים

מוהרא"א

שי' הכהן

שלום וברכה!

בימים האלה הנני להביע בזה איחולי לחתימה וגמח"ט, לו ולכל ב"ב שי'.

ומענין יומיא האלין: כתב הרמב"ם (הל' קדה"ח פ"ז ה"ז) ומפני מה אין קובעין בחשבון זה בימי אד"ו (ר"ח תשרי).. עשו יום קביעה ויום דחי'. ולא פירש "מה חטא אד"ו שלא יהי' בו.. ומה זכה בגה"ז" וכמו שהקשה בהשגות על אתר.

וי"ל דהנה יום א' דר"ה שהוא ר"ח תשרי - הוא דינא קשיא. ולכן נדחה מלהיות חל ביום א' משבעת ימי הבנין שהוא ספירת החסד, ביום ד' שהוא ספירת הנצח שהוא ג"כ מקו הימין. וכיון שא"א להיות שני ימי דחי' סמוכים לא נשאר ליום דחי' השלישי אלא יום וא"ו. ויותר נראה לי דיום וא"ו נדחה מפני דהיסוד יום וא"ו הוא המתקת הגבורות וכמרומז במרז"ל (פסחים נד, א) מפני מה לא נאמר כי טוב בשני בשבת מפני שנברא בו אור של גיהנום.. חזר וכללו בששי . ויעוין הגהת מהרי"א חבר שם.

ובזה יובן עוד דיוק, דכיוון בטח הי' לו להרמב"ם טעם לדחיית אד"ו דוקא, וכהערת הראב"ד, למה לא פירשו.

ואם הטעם הוא כנ"ל מובן, וע"פ המבואר בספר השיחות (קיץ ה'ת"ש ע' 41)15 בשם הבעש"ט, שהרמב"ם הי' מקובל (עיי"ש בהערתי בזה), אבל נזהר שלא לגלות אפילו ברמיזא מפני שהי' סכנה בדבר בזמנו.

בברכת גמח"ט,

הרב מנחם שניאורסאהן
יו"ר ועד הפועל
רחצ
מהעתק המזכירות.

מוהרא"א שי ': יאלעס. אגרות נוספות אליו - לעיל קעו, ובהנסמן בהערות שם.

ומענין יומיא האלין : בהמשך לזה לקמן אגרת ש. תוכן הענין בהוספות - לקמן אגרת שצט.

יו"ר ועד הפועל: מל"ח.