Igrot Kodesh · Letter 276 — Reward for Disseminating Torah and Chassidut

By the grace of Hashem, 7 Menachem* Av* 5707, To the distinguished men who fear Hashem, who mobilize themselves to disseminate Chassidut*, act and cause others to act, with, at their head, the great Rav* and Chassid*, Rav Meir[1] and the pleasant man, Rav Chaim*, the Shochet*[2], I greet you and bless you,
It is with satisfaction that we have learned of your success in the fundraising campaign designated for the printing of the books of the Admor HaEmtzai*. These have already been published and you have doubtless sent them here, as we had agreed.
At the present time, you are undoubtedly making every effort to increase the amount collected, in order to fill part of what is lacking for our publications.
All of this constitutes a great merit. For persons such as yourselves, it is surely unnecessary to specify this and, a fortiori, to explain it. I would only like to emphasize that the great reward which results therefrom will protect you and illuminate you, in the World to Come* and in this world, morally and physically.
One can deduce this from the teaching of our Sages* according to which Hashem* acts 'measure for measure.' It is thus in the World to Come and in this world. It is stated, indeed, that 'the reward of the Mitzvah* is not granted in this world.' It is indeed commanded to us by Hashem, Who transcends all limits. This reward must therefore itself be unlimited and cannot be inscribed within a physical and limited world.
However, this is so only in a general sense. More specifically, there exist certain Mitzvot* for which one also receives a reward in this world, which accumulates with their infinite dimension. Thus, the essential recompense is preserved for the World to Come, but an ancillary recompense is indeed granted in this world.
Many among our Sages wished that their teaching be repeated in this world when their soul would be in the Heavenly Yeshiva*[3], so that they might dwell in both worlds simultaneously. Those who act so that this is effectively the case, by contributing to the dissemination of their teaching, are therefore rewarded, 'measure for measure,' in the World to Come and in this world, morally and physically.
The Torah* and the Mitzvot were given to souls clothed in a body. Nevertheless, their essential contribution is expressed in the moral dimension, in the soul and not in the physical body. Moreover, when they act upon the body, it is to break it and lead it to adopt a comportment contrary to its nature.
Then, the Baal Shem Tov* opened the path allowing one to serve Hashem with the participation of the body, joyfully, without breaking and mortifying it. One knows, in this regard, the commentary he gives on the verse 'when you see the donkey of your enemy.' My father-in-law, the Rebbe* Shlita*, has cited it in his discourses and it is reproduced in Hayom Yom* at page 23. Various texts of Chassidut explain it.
The dissemination of the Torah, and in the present case of Chassidut, enables one who studies it to bind himself to the tree of life, not through mortifications, but joyfully. It therefore enables one to obtain, 'measure for measure,' a reward that is both spiritual and material, all physical and moral good.
I conclude by expressing my respect and sending you a wide blessing, M. Schneerson

רעו

ב"ה, ז' מנחם אב תש"ז
כבוד הוו"ח אי"א המתנדבים להפצת דא"ח

העושים

והמעשים ובראשם הרה"ג והרה"ח הר"ר

מאיר שי'

והנו"מ מוהר"ר חיים שי' שו"ב

שלום וברכה!

בשמחה נודענו אשר פועל ה' בידם הצליח ואספו חלק מהאמצעים הדרושים להדפסת ספרי אדמו"ר האמצעי, והו"ל ספרים הנ"ל ובודאי גם כבר נשלח לכאן כמדובר.

ובלי ספק משתדלים גם עתה כפי האפשרי להרבות סכום הנאסף, כדי להשלים עכ"פ עוד חלק מהחסר בהוצאות.

גודל זכות הענין בכלל - בטח אין נצרך לביאור וכ"ש לאריכות לדכוותייהו. ולא באתי בזה אלא להדגשה, אשר גדול שכרו להגין ולהאיר בעוה"ב ובעוה"ז בנפש ובגוף .

והוא מובן ע"פ מרז"ל (סנה' צ, א) כל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה. בעוה"ב ובעוה"ז , דהנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קדושין לט, ב). והטעם כי שכר מצוה שציווהו אור א"ס והבלתי בעל גבול, ומקיים רצונו גם השכר אורו א"ס ובלתי גבול הוא.

ולכן אי אפשר שיתלבש בעוה"ז הגשמי ובעל גבול (עיין אגה"ק ס"ג). במה דברים אמורים במצות בכלל, אבל ישנם מצות שעל ידם פועל מקיים המצוה גם בעוה"ז, וא"כ הרי נוסף על מעלה הנ"ל, האין סופית, יש בקיום מצוה זו גם ענין הפעולה בעוה"ז (ראה פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א). ולכן גם בשכרה יש שני הדברים: העיקר קיים לעוה"ב והטפל - בעוה"ז.

והנה כמה נשתוקקו גדולי ישראל (יבמות צו, ב. בכורות לא, ב. זח"א ריז, ב) שיאמרו שמועה בעוה"ז כשנשמתם בישיבה של מעלה, שעי"ז יהיו גרים בשני עולמים בעוה"ב ובעוה"ז. ולכן שכר הגורמים לזה, ע"י שמסייעים להפצת תורתם, היא, מדה כנגד מדה, גם כן בעוה"ב ובעוה"ז. בנפש ובגוף . התורה והמצוה אף שניתנו לנשמה בגוף דוקא (שבת פח, ב), עיקר שייכותם ופעולתם הוא בנפש, שהיא רוחניית ולא בגוף החומרי. וכשפועלים בגוף היא לשברו שיעשה היפך טבעו. בא הבעש"ט וסלל הדרך לעבודת ה' עם הגוף ובשמחה ולא ע"י שבירה וסגופים, וכנודע תורת הבעש"ט עה"פ כי תראה חמור שונאך (שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א הובא בה"היום יום" ע' כ"ג), ונתבאר בכ"מ בתורת החסידות. ולכן כשהפצת התורה, וכמו בנדו"ד, היא בתורת החסידות, שאז הוא פועל באיש הלומד התקשרות באילנא דחייא ולא ע"י סגופים כ"א ע"י שמחה, הרי שכרו מדה כנגד מדה שכר רוחני וגם גשמי ברוב טוב גשמי ורוחני.

החותם בכבוד וברכה מרובה,

מ. שניאורסאהן
רעו
נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 222 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

הר"ר מאיר: אשכנזי. אגרות נוספות אליו - לעיל רלט, ובהנסמן בהערות שם.

שיאמרו שמועה בעוה " ז : ראה גם לעיל אגרות קצג. רה"ו.