Igrot Kodesh · Letter 2663 — Community

B"H

18 Iyar 5714,
Brooklyn.

To the directors of the youth of the Chabad association in the holy city of Yerushalayim, may Hashem grant them long life,

Greetings and blessing,

I reply to your letter of 13 Iyar, which I received on the luminous day, "Hod sheb'Hod" (the sefirah corresponding to the thirty-third day of the Omer*), the hilula* of Rabbi Shimon ben Yochai, the one who opened the channel conveying the influence to which the verse alludes: "His desire is turned toward me."

Two explanations are given on this subject. On the one hand, thanks to the opening that he thus practiced, each one has, henceforth, the power and the strength to put into practice the terms of this verse, as the introduction of the Lag BaOmer pamphlet of 5710 (1950, by the previous Rebbe), pamphlet no. 78, explains. On the other hand, one knows that a particular link exists between Rabbi Shimon ben Yochai, Achiyah HaShiloni, the Baal Shem Tov, and the Alter Rebbe. We are therefore specifically concerned, being attached to the Alter Rebbe, by the intermediary of his successors, the masters of Chabad, in each era, up to my father-in-law, the Rebbe, whose merit will protect us, included.

In your letter, you inform me of the discussion you had regarding the direction of the youth of the Chabad association in Yerushalayim. Indeed, the previous directors consider that the task is too difficult for them.

Considering what has just been said regarding Lag BaOmer, a date whose influence marks itself throughout the year, and according to what the Baal Shem Tov made known to us, in the name of our righteous Moshiach*, whose coming depends on the diffusion of his sources outward (the sources of the Baal Shem Tov, Chassidus*), I am particularly astonished that those who have the merit of directing such an action could think that it is too difficult for them, while it is the finality of the chain and of the creation of the worlds, as Tanya* chapter 36 in particular explains.

Obviously, the obligation and the merit of each of the members consist of coming to the aid, to the full measure of the means at their disposal, of the direction, in order to bring this mission to a good end. To renounce this merit instead of assuming it with the greatest ardor offends common sense.

Certainly, the present letter must not be interpreted as an intervention on my part, nor even as a proposal. For each action, in order to be accomplished in a fitting manner or even in the best fashion, must be led with a joyous heart and not uniquely by submission. My aim is, in fact, to show you the profound dimension of your mission as I conceive it, and the sentiment that it must awaken in you.

May Hashem grant blessing and success to all the members, past and future, of the direction, so that they redouble ardor in their action and realize it with joy. This will permit causing the veils and the obstacles to disappear. Thus, your success will be considerable.

With my blessing, that you draw close, at least somewhat, to the opening practiced by Rabbi Shimon, whose hilula* we celebrate, and who said (when he left this world): "By a bond, I am bound to HaKadosh Baruch Hu*." In consequence, "His desire is turned toward me."

ב'תרסג

ב"ה, י"ח אייר, תשי"ד
ברוקלין.
הנהלת צעירי אגודת חב"ד בעיה"ק ירושלים

ת"ו

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

במענה על מכתבם מי"ג אייר, אשר נתקבל בהיום הבהיר הוד שבהוד הילולא דרשב"י פתח את צנור ההשפעה דהענין דועלי תשוקתו בשני הפירושים אשר על ידי הפתיחה שלו ביכולת ובכח כל אחד מישראל להגיע לזה (עיין הקדמת קונטרס ל"ג בעומר תש"י קונטרס ע"ח) וע"פ הידוע בשייכות דרשב"י אחי' השילוני הבעש"ט ורבנו הזקן ה"ז נוגע ביחוד לכאו"א מאתנו המקושרים לרבנו הזקן ע"י ממלאי מקומו הם נשיאי חב"ד לדורותיהם עד ועד בכלל דכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בו כותבים ע"ד השקו"ט שהיתה אצלם בהנוגע להנהלת צעירי אגו"ח אשר בירושלים ת"ו אשר הנהלה הקודמת אמר שקשה עלי' העבודה כו' וכו'.

ומובן אשר ע"פ הנ"ל בהענין דל"ג בעומר דענינו נמשך על כל השנה כולה וע"פ הודעת הבעש"ט בשם משיח צדקנו אשר ביאתו תלוי' לכשיפוצו מעינותיו חוצה, הנה פליאה גדולה אשר אותם שזכו לעמוד בהנהלת עבודה כזו יאמרו שקשה עליהם העבודה וכו' בה בשעה שזהו תכלית כל סדר ההשתלשלות ובריאת העולם כזה בפרט כמבואר בתניא פרק ל"ו. מובן שהחוב והזכות על כל אחד מהחברים לסייע לההנהלה בעבודתה ככל אפשריותם, אבל להשתמט מזכות גדול כזה מלהשתדל בזה בתוספת אומץ, לכאורה הוא נגד השכל. מובן שאין פירוש מכתבי זה להתערב בהנ"ל ואפילו לא בדרך הצעה, כי הרי כל עבודה כדי שתהי' כדבעי ובהידור צריכה להעשות בלב שמח ולא בדרך קבלת עול בלבד, אלא לעורר על פנימית עבודתם כמו שהנני רואה אותה שצריכה להיות ועל היחס שצריכה לעורר עבודה כזו. והשי"ת יברך ויצליח את כל חברי ההנהלה בעבר ובעתיד להוסיף אומץ בעבודתם בשמחה אשר זה גופא ימעט העלמות והסתרים וההצלחה תעלה מעלה מעלה.

בברכה להתקרב עכ"פ לאט לאט לפתיחת רבי שמעון בעל ההילולא דבחד קטירא אתקטר בי' בקוב"ה ובגין כך ועלי תשוקתו.

ב'תרסג
נדפסה בלקו"ש חי"ז ע' 512, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.