Igrot Kodesh · Letter 2655 — Faith & Bitachon

B"H

15 Iyar 5714,
Brooklyn.

Greetings and blessing,

I duly received your letter, in which you describe to me what happened to you. And you complain of your present situation, for you teach Torah to children and you consider that your own study finds itself weakened by it. You therefore wish to go to the Holy Land, or rather to teach a higher class.

In a general manner, such problems must be settled by the direction of the Yosef Yitzchak Lubavitch schools in Morocco, to whom I have transmitted your request, and which will contact you.

But I am particularly surprised that you complain of your present situation. You conclude your letter by specifying that it is an immense pain, and that, in this manner, your study has fallen. Now, you know the teaching of the Baal Shem Tov, which we have many times heard from my father-in-law, the Rebbe, whose merit will protect us, according to which a soul can descend and find itself here below, in a physical body, for seventy or eighty years in order to render, a single time in the course of this life, a service, material or spiritual, to a Yid* or to a Yiddishe* woman.

Now, the soul is "a portion of Elokus* mamash*" (see Tanya* ch. 2), and it finds itself beneath the heavenly Throne. In spite of this, the Shechinah* assures it that such a descent, from the place of its glory, from an elevated peak toward a deep pit, is justified if it permits it to render, one time, a service to someone.

Hashem has accorded you the merit and the success of leading an action, each day, to draw close the heart of Bnei Yisrael* to our Father Who is in Heaven. In this way, you contribute to Hashem's rejoicing in His creatures, and to Yisrael's rejoicing in his Creator. How can you say that your study of Torah will thus know decline, that your pain is immense? Is the origin of such arguments not very evident? How can you be in doubt and even imagine that they emanate from the yetzer hatov*?

Abandon completely such a conception! Devote yourself entirely to this sacred mission, that of teaching Torah to Bnei Yisrael*! This study indeed begins with that of the alphabet, and who can determine what is most important to Hashem? In fact, our Sages say: "Do not weigh the mitzvos* of the Torah, as it is said: Do not weigh the path of life."

Obviously, one must do all this joyfully, since one has the merit to accomplish it. In this way, one knows success in one's personal preoccupations, and, according to the expression of the Alter Rebbe (at the beginning of Torah Or), one has "a brain and a heart a thousand times more refined." One can then study fruitfully the revealed part of the Torah and Chassidus* (understanding in one hour what could not have been understood except in a thousand hours, had one not acted for the good of the other).

With my blessing,

For the Rebbe shlita*, the secretary,

ב'תרנה

ב"ה, ט"ו אייר, תשי"ד
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו, בו כותב אודות אשר עבר עליו ומתאונן על מצבו עתה שמלמד הוא תינוקות של בית רבן וחושב שעל ידי זה נפל בלימודו ובמילא רוצה או לנסוע לאה"ק ת"ו או שיתנו לו כתה גבוה ללמוד.

והנה בכלל ענינים כמו אלו שייכים להנהלת מוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש אשר במרוקה ובמילא מסרתי בקשתו להם ויבואו בקשר אתו.

אבל מה שמפליאני ביותר הוא מה שמצטער על עסקו עתה ועל סיומו במכתבו שכותב שהוא בצער עצום עי"ז ואומר אשר ע"י התעסקותו הנ"ל נפל בלימודו. והרי ידוע ומפורסם תורת הבעש"ט ששמענוה כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר כדאית ירידת הנשמה למטה ולהיות כאן בגוף גשמי משך שבעים שמונים שנה בשביל לעשות טובה פעם אחת במשך ימי חייו לאיש או אשה הישראלים בגשמיות או ברוחניות והנשמה הרי היא חלק אלקה ממעל ממש וחצובה מתחת כסא הכבוד, ובכל זה אומרת השכינה אשר כדאי שתרד ממקום כבודה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא בשביל עשיית טובה פעם אחת, וכאשר זיכהו השי"ת והצליחו שבכל יום ויום עושה מה בקירוב לבם של בני ישראל לאבינו שבשמים שעל ידי זה יש לו חלק בשמחת ה' במעשיו ושמחת ישראל בעושיו, הרי אומר הוא שאפשר ליפול בלימודי התורה עי"ז ונמצא הוא בצער עצום, וכשהדבר ברור ופשוט כ"כ מאין באים טענות אלו הרי כנראה שספק הוא אצלו וקס"ד שהוא טענות היצר טוב.

כלך מדרך זה לגמרי וימסור את עצמו לעבודתו בקדש ללמד את בני ישראל תורה, שהלומד מתחיל מלימוד אל"ף בי"ת וכו' ואין אתנו יודע עד מה מה נחשב יותר לפני המקום נוסף על מרז"ל אל תהי' יושב ושוקל במצותי' של תורה כו' שנאמר אורח חיים פן תפלס . ומובן אשר צריכה להיות עבודה זו בשמחה על שזכה לזה ואז יצליח גם בעניניו הפרטים שיעשו מוחו ולבו - כלשון רבנו הזקן - זכים אלף פעמים ככה ויעלה בלימוד תורת הנגלה ובתורת החסידות.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ב'תרנה
תורת הבעש " ט : ראה גם לעיל אגרת ב'תרמא, ובהנסמן בהערות שם.

כלשון רבנו הזקן : תו"א בתחלתו.